הדוקו החדש של נטפליקס לא עוסק בטרור, אלא ביצר החיים

"13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז" מגולל, דרך צילומים ועדויות מרתקות, את סיפורי הזוועות של אותו לילה. אך חכמתו טמונה בניטרול הקלישאה שמהדהדת בו: החיים חזקים מהכל

"13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז"
"13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז"
5 ביוני 2018

יש רגע אחד בדוקו החדש של נטפליקס, "13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז", שגורם לצופה להבין למה הוא ישב כמעט שלוש שעות מול עדויות מהתופת וצילומי זוועה ופאניקה. זה קורה כשראש האבטחה בבטקלאן, שיושב מול המצלמה בפנים מוסתרות, מספר על הבוקר שאחרי המתקפה במועדון שבה נרצחו 89 בני אדם. הוא הלך למכולת, קנה לחם וחזר הביתה לאישתו, שסיפרה לו שהיא בהיריון. זה רגע אנושי יוצא דופן שמספר את כל הסיפור: ממוות לחיים.

בזה עוסקת הסדרה בת שלושת הפרקים: אנושיות וחיים. הניצולים שמספרים את סיפור המתקפה בנובמבר 2015 מגוללים בפני המצלמה את כל העלילה: מתחילת הערב דרך הפיגועים עצמם ועד הרגע שאחרי והשאלה שמהדהדת בסוף הפרק האחרון: איך חוזרים לחיים. התשובה, מתברר, מסתתרת לאורך כל הפרקים, ובכך מצליחה היצירה הזו לגעת בצורה רגישה וחכמה מאוד באתוס שלרוב עובר כקלישאה בלבד: החיים חזקים יותר מהכל.

"13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז"
"13 בנובמבר: מתקפת טרור בפריז"

עוד כתבות מעניינות:
נטפליקס: הסדרות והסרטים השווים שעולים החודש
נטפליקס צוללת אל קונספירציית ניסויי הסמים הממשלתיים בארה"ב
פנטזיה בחוץ, קומדיה בפנים: המגמות המסתמנות בטלוויזיה

הפרק הראשון עוסק בפיגועים שהתרחשו באיצטדיון סטאד דה פראנס, בבתי הקפה ובמסעדות בעיר, שבהם נרצחו 41 בני אדם. הצילומים מהזירות בשילוב ריאיונות עם אנשי ההצלה שנראים מבוהלים בזמן אמת מרתקים, אבל אלה הפרקים השני והשלישי שמצדיקים את הסדרה. הקהל בבטקלאן שהגיע לראות הופעה של איגלס אוף דת' מטאל ונקלע לסצנה מהגיהינום הוא בדיוק סוג האנשים שאנחנו רוצים לראות על המסך בהקשר הזה. הם אינטליגנטים, רגישים ומודעים לעצמם; צעירים עירוניים ומשכילים שנקלעו לסיטואציה שלא היו יכולים לדמיין בסיוטים הגדולים ביותר שלהם.

מול המצלמה יושבים לסירוגין ובנפרד בני זוג וחברים שמגוללים את הערב כל אחד מנקודת מבטו; היריות, ההבנה שמדובר בפיגוע, הנסיונות להסתתר ולברוח, המחשבות על המוות. אחת המרואיינות, בחורה מלאה, מספרת בדמעות איך שברה את השירותים כשניסתה לטפס אל הגג יחד עם עוד אנשים שניסו לברוח ומראה איך בושה הוא רגש שעשוי להגיח גם במקרים קיצוניים. בחורה אחרת, שנלקחה בת ערובה, מספרת שלא הייתה מוכנה להיפרד מהתיקים שלה, ובחור נוסף שהיה איתה מספר איך כיבה את הטלפון שלו בכיס ואמר לאחד הטרוריסטים שאין לו סוללה ולכן הוא לא יכול לתת לו אותו. בן ערובה אחר קורא לטרוריסטים בשמותיהם – פואד ומוסטפא. כולם מדברים בפתיחות ובחכמה מעוררת השראה על הרגעים שבהם השלימו עם המוות, על רגעים של חמלה ואהבה בין זרים בתוך התופת, ועל ההלם לאחר שהבינו שהם שרדו את ליל הזוועה וצריכים לחזור לחיים.

זה לא דוקו על חוסר המוכנות של כוחות הביטחון הצרפתיים או על הטרור האיסלאמי. זו סדרה על יצר החיים של בני אדם, וככזו היא מצדיקה את השימוש במדיום הטלוויזיוני וסוחטת את האפשרויות הגלומות בו עד הקצה.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד