ב-"MKR המטבח המנצח" יש המון טעויות וחיים כהן הוא הגדולה שבהן 

נוכחותה של רותי ברודו מוכיחה שצירוף פנים חדשות הוא לא רק מהלך שנועד להשביע את משטרת הפוליטיקלי קורקט, אלא ריענון הכרחי לז'אנר שמתקרב לשחיקה מוחלטת

הבשלן האוטומטי. חיים כהן
הבשלן האוטומטי. חיים כהן
15 באוקטובר 2018

נדמה שההשוואה בין "MKR המטבח המנצח" ל"בואו לאכול אותי" היא בלתי נמנעת. גם ב-"MKR" זוגות שונים (לאו דווקא רומנטיים) מתחרים זה בזה ומארחים אחד את השני בביתם הפרטי, ומגישים כל מני מנות על מצע יוגורט. גם כאן הם נותנים ניקוד (שמשולב בניקוד השופטים). ההבדל הגדול? "בואו לאכול איתי", שבדומה ל-"MKR" מחלקת את זמנה בין המשתתפים ולבין המנות שהם מכינים, דווקא כן יודעת להחזיק סמול טוק, להצחיק, לזרום ולגרום לצופה להרגיש בבית. לעומתה, "MKR" היא תכנית יומרנית, מפוצצת מחשיבות עצמית, שאינה מציעה כל חידוש.

בפרק הפתיחה התוודענו למארחים הראשונים מוטי ורונן, שני חברים טובים, גרושים כל אחד בפני עצמו. אחד מהם קצת קונטרול פריק, השני פחות. את ההכנות לערב הם פתחו בסופרמרקט, לאפרטיף קטן של תוכן שיווקי. לאחר מכן הם התחילו בהכנת האוכל, בישלו במטבח ביתי קטן ארוחה יוונית טורקית קלסטרופובית. אחר כך הם עברו להגיש את המנות, וזהו פחות או יותר. הפרומואים בישרו על תוכנית הבישול הקשה בעולם, על מהפך של חיים כהן – שמחתול מתרפק הפך לטיגריס של ממש, על מסעדות חדשות שיוקמו בבת אחת, סרווסים לחוצים ואמא'לה באופן כללי. בפועל קיבלנו זוגות שמתארחים לארוחה חברית בבית של מכרים.

דווקא מרעננת. רותי ברודו (צילום: איליה מלניקוב)
דווקא מרעננת. רותי ברודו (צילום: איליה מלניקוב)

עוד כתבות מעניינות:
ניסינו להבין: מה הקטע עם "נינג'ה ישראל"?
הקסם של "דייט ראשון" טמון בשניות שניצלו מרצפת חדר העריכה
"דה פור" היא שעמום כרוני

מוקש משמעותי הוא אורכה המופרז של התכנית (כשעה וחצי) והעובדה שהיא מונוטונית למדי: עכשיו יגישו מנה, עכשיו נדבר על המנה, עכשיו יגישו עוד מנה, עכשיו נדבר שוב על המנה – וחוזר חלילה. אולם העינוי האמיתי מצוי ברבע שעה האחרונה, כי למרות שהמשתתפים והשופטים דשו ודנו בחתיכת מוסקה וסופלקי ערב שלם – הניקוד עצמו מתבצע בנפרד, מה שגורר דיונים נוספים. שלב הניקוד לוקח בערך שנתיים וחצי. מה רע בפשוט לשלוף מספר במונית בדרך הביתה?

ובואו נדבר על חיים כהן, האכזבה האמיתית של התכנית. כהן בחר לא להצמיח ציפורניים ולהישאר חתלתול קטן. אין בזה שום דבר רע, רק שהוא מתחיל לשעמם. כמה אפשר עם ההתעצבנויות היומרניות והמזויפות, שעה שהוא מטיח ברותי ברודו שהכי חשוב שאוכל יהיה טעים! שהוא סעד במסעדות של כוכבי מישלן ושם האוכל היה אנליטי! ושיאללה, בואו נאכל קובה!

מהשיחות על אוכל, דרך היחס למתמודדים, ועד הטיפים והאג'נדה שלו בנוגע לאוכל – את הכל כבר שמענו וראינו. הבעיה העיקרית נעוצה בכך שבתוכנית שיש בה פחות אוכל, פחות שיפוט מקצועי והרבה יותר אנשים ודינמיקה קבוצתית – זה לא עובד טוב (או במילותיו: "אני מסכים שאנחנו לא מסכימים". הכי ערוץ לולי).

נקניקיה בלחמנייה? "משחקי השף -קונדיטור"
נקניקיה בלחמנייה? "משחקי השף -קונדיטור"

 

אגב, גם בקשת חשדו שזה לא יספיק, ולכן צירפו אליו את המסעדנית רותי ברודו, על תקן הקרואלה דה ויל של התוכנית. ברודו היא הבעלים (יחד עם בן זוגה לשעבר, מתי ברודו) של "הבראסרי" "קופי בר" "הרצל 16" ועוד מקומות רבים וטעימים. הרזומה הזה מוסיף לעניין בה. אז לא, היא לא כזו קשוחה כמו שעושים ממנה, אבל מעניין ומחדש לשמוע את הביקורת העניינית שלה – וגם העובדה שמרבית המתמודדים חוששים ממנה וחורקים שיניים בניסיון לשבור איתה דיסטנס מעוררת ונחמדה.

ביקורת רבה נמתחה על התכנית "משחקי השף" של רשת, שנמנעה מלהביא שופטת גם בעונת הקונדיטוריה שנפתחה לא מזמן, אבל נוכחותה של רותי ברודו מוכיחה שצירוף פנים חדשות ומרעננות הוא לא רק מהלך שנועד להשביע את משטרת הפוליטיקלי קורקט, אלא ריענון הכרחי לז'אנר שמתקרב לשחיקה מוחלטת. ובכל זאת, למרות ברודו, "MKR המטבח המנצח" לא זורמת, לא מאתגרת ובטח שאינה מחדשת דבר.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד