ביקורת ברים מחוץ לעיר: אוסקר וויילד בפתח תקווה
נועה בונה נשלחה לבדוק איך מתפקד הבר אוסקר וויילד בפתח תקווה בסיינט פטריק'ס דיי. היא ממש נהניתה, וזה הפתיע גם אותה
"למה כל הברים מחוץ לתל אביב ממוקמים באזור תעשייה?", קיטרתי תוך ניסיון לצאת מהמונית באלגנטיות של כוכבת קולנוע בלי שיראו לי את האזורים המוצנעים משמלת המיני שחשבתי שלגיטימי להגיע איתה לביקורת בר מחוץ לעיר. "השאלה האמיתית היא למה כל הברים מחוץ לתל אביב נראים כמו ברים ברמת החייל", תהתה חברתי שהשכילה לבוא בג'ינס. מצוידת בשתי חברות תל אביביות ובשני חברים פתח תקוואים במקורם, הגעתי לפאב האירי אוסקר וויילד בפתח תקווה. "שתהיי בעניין, שזה הבר הכי טוב בפתח תקווה", קבע אחד מהם בכניסה.
עשר בערב, סיינט פטריק'ס דיי, אנשים עוטים זקנים ג'ינג'ים וכובעים ירוקים, להקת קאברים בהופעת "שירים מוכרים שכולם כולל כולם מכירים" ורקדנים אירים שעוברים בקהל. לא נדרשו יותר משתי דקות כדי להבין שאין מצב שנכיר כאן אף אחד, ואחר כבוד הורדנו את מסכות ההתנשאות והצטרפנו למקהלה השמחה בשיצעה כל להיט חרוש אפשרי, עד כדי "Wannabe". ההידרדרות צברה תאוצה ובמהרה מצאנו את עצמנו מנסות להזרים את הקהל לריקודי שורות לצלילי "Cotton Eyed Joe". "איפה תראי אנשים רוקדים ככה לצלילי קאבר של אדל?", שאלו בהמשך שני הפתח תקוואים, ולי לא נותר אלא להשיב ב-¯\_(ツ)_/¯.
המנצחים הגדולים של הערב היו ללא ספק הרקדנים האירים. אחד מהם, בלונדיני עם שיער ארוך א־לה רפונזל, הימם אותנו לגמרי. "הוא פאקינג טוב בזה!!!!!!!!", צווחתי ברגע שהתחיל לרקוד לידנו. בין ריקודים לצרחות ממלוא ריאותינו נשנשנו, כיאה לבחורות, צלחת ירקות שגרמה לנו להיכנס לדיון המסעיר האם קולרבי עושה ריח מסריח לפיפי או שמא מדובר באספרגוס. אף שהשמועה אומרת שלאוסקר אחלה אוכל, לא הצלחנו להתפנות לנישנושיאדה כי היינו עסוקות בגמיעת צ'ייסרים, בירה יפנית (אחת ממיליון הסוגים המוצעים מרחבי העולם מאחר והבר מתמחה בבירות) וריקודים.
במלוא הרצינות: הרבה זמן לא נהניתי ככה. כן, לא הצלחתי שלא לשמוע בחור צועק בהתרגשות לחבריו "תל אביב, יאללה נוסעים לתל אביב, אחי!", אבל האווירה באוסקר וויילד באמת הייתה חשמל. זקנים, צעירים, משפחות וגם תל אביביות מושבעות, כולם נסחפים במהירות שיא לווייב "שירה בציבור שיכורה". זאת לא הסצנה שלי, זה לא הקטע שלי, הרגשתי עמוק בהזיה של גבר מזדקן בפרק ב' בחייו (ורבים מהנוכחים גרמו לנו לתהות מי מהם נמצא בדייט בפרק זה), אבל אין עוררין על כך שנהניתי לאללה. אם מישהו מכריח אתכם לצאת מחוץ לתל אביב – ומחוץ לעורכם – לכו לאוסקר וויילד. רק אל תגלו שהמלצתי, עלינו על איילון ואני מתנשאת שוב.