הילדים החדשים בבלוק

איסמי סלמה

אסתר המלכה 2 (פינת דיזנגוף), קומה שנייה

המקום החדש מבית חבורת שאפה הוא אחד המקומות הכי אובר־דה־טופ בעיר, לפחות מבחינת העיצוב. זה מתחיל בכניסה דרמטית המלווה בווידיאו של נמר שואג (מול היציאה מהמעלית) שהוא נקודת האור היחידה במסדרון החשוך, וממשיך בחלל המעוצב והמקושט שבמרכזו בר, בתמונות של קדאפי, בשוקת מלאה קרח ובשאר ביזאר בשירותים. המקום מיועד לקהל בוגר ומגדיר את עצמו כ"דיינר קלאב". בתחילת הערב (בסביבות השעה 20:00), איסמי סלמה הוא יותר מסעדה מבר, ומגישים שם אוכל וקוקטיילים באוריינטציה ערבית, וככל שהערב מתקדם האורות מתעמעמים, הווילון המשקיף לדיזנגוף נסגר והמוזיקה מתגברת.

את מי תראו שם: בני 25 עד 50 שיודעים להעריך סליז מהסוג הלא־מגעיל.

מדד הבירה: 24 ש"ח לפיינט גולדסטאר.

מאנץ' באיזור: סגפרדו אספרסו על שלל הסנדוויצ'ים שלו.

מילה מהבעלים – יאיר יונס: "הכל אצלנו סובב סביב חווית בילוי מאתגרת ושונה עם אוכל, מוזיקה, הופעות ושאר הפתעות. אנחנו עובדים עם אמנים ואנשי מחול כדי להפוך כל ערב לחוויה שונה ומיוחדת".

הר הבית

הר סיני 2

הר הבית הוא לא בדיוק בר ולא גדול מספיק בשביל לזכות לתואר מיני־קלאב. למעשה מדובר במחסן של ההר סיני שעבר הסבה לחדרון עם עמדת די.ג'יי, פלוס שני חללי כניסה שבאחד מהם בר מאולתר. כרגע המקום מארח תקלוטים והופעות, והאווירה בו אפלולית ומנותקת יותר מרחבת המינגלינג של הר סיני, אבל אנשי ההר לא מגבילים אותו למטרות ליליות בלבד. בהתחשב בכך שהמקום עומד להיעלם בקרוב (וככל הנראה יפעל אפילו פחות מאשר "התוכי הכחול" ששכן שם בעבר), שווה להגיע ולו רק בשביל שיחות הנוסטלגיה העתידיות.

את מי תראו שם: את מי שראיתם בהר סיני חמש דקות קודם.

מדד הבירה: 24 ש"ח לבקבוק גולדסטאר.

מאנץ' באזור: טוני ווספה ושאר נפלאות רוטשילד־אלנבי ממש מעבר לפינה.

מילה מהבעלים – אורי להב: "זה מקום זמני. זה חלל שקיבלנו ויש משהו שאנחנו רוצים לעשות איתו בעתיד, ובינתיים זה הפלייגראונד שלנו. הוא פתוח מתי ואיך שאנחנו רוצים וכלום לא קבוע, כולל השתייה בבר".

בוקסא

רוטשילד 31

הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לבוקסא הוא הבובות – המקום מלא בוויטרינות שבהן שמור אוסף בובות ויניל גדול. מקצתן עוצבו במיוחד על ידי אמנים שהציגו במקום תערוכה. הוסיפו לזה חצר מעוטרת גרפיטי וליין־אפ די.ג'ייז והופעות שהיה הולם גם בר היפסטרי נישתי, וקיבלתם חלל אורבני וצבעוני מאוד. התור שמשתרך בכניסה בסופי שבוע, לעומת זאת, הוא הכי רחוק מנישתי. עם לוקיישן כזה קשה מאוד לפספס, במיוחד כשיש לכם מקום לרקוד, אווירה אינטימית – למרות גודל המקום – ומגוון רחב של אלכוהול.

את מי תראו שם: תלוי בערב. יום אחד היפסטר־פאנקיסטים מקועקעים, יום אחר קהל מיינסטרימי שמחפש פיק־אפ.

מדד הבירה: 29 ש"ח לחצי ליטר גולדסטאר.

מאנץ' באיזור: ע"ע הר הבית.

מילה מהבעלים – איתי פשה: "אנחנו יותר גלריה, מארחים תערוכות של אמנים צעירים ואמני רחוב שמתחלפות פעם בחודש. מבחינת קהל אנחנו לא מכוונים – כולם נכנסים ואין אווירה מוגדרת".

אמזונה

לילינבלום 23

אמזונה הוא המקום החדש ביותר ברשימה: הבר הלסבי הושק רשמית רק השבוע, בחלל ששימש בעבר את בר הסטופר. חוץ מבר גדול, מטבח ותאורה סגולה וסימפטית, לאמזונה יש גם חדר לאונג' פרטי ואינטימי יותר עם ספות ופוטנציאל סליזי. מלבד ערבי במה פתוחה רוקיסטיים בשבתות, הבר צפוי לארח ליינים קבועים, בהם ליין חמישי של לולה (קידר) ובילי (עמית) הזכור לטובה מהסטופר.

את מי תראו שם: נשים שאוהבות נשים.

מדד הבירה: 29 ש"ח לבקבוק גולדסטאר.

מאנץ' באיזור: מצדו האחד רחוב הרצל, מרחובות המאנץ' הלילי הכי מגוונים בעיר, מהצד השני הטאבון הדוחה והאהוב באלנבי.

מילה מהבעלים – איילת אביגד: "אמזונה הוא הבית החדש ללסביות בעיר, ויש בו עם ליינים קבועים, הופעות חיות וערב במה פתוחה בימי שבת".

זו ביזו

בן יהודה 186

תסמונת מד מן הכתה גם בסצנת הברים המקומית: שנתיים אחרי שמייגן דרייפר כבשה את העולם בשיר צרפתי ובשמלה שחורה לוהטת, התגלגל שם השיר לבר באווירת סיקסטיז. מדובר במקום מסגונן להפליא (לפעמים מדי – מראות בשירותים?!) עם הרבה אורות, בר ארוך, ברמנים בלבוש מחויט, תפריט אסייאתי וקוקטיילים מושקעים. הקהל מורכב מבני 27 ומעלה (בפועל מכניסים בנות מגיל 25) מהסוג שיכול להרשות לעצמו להגיע לבן יהודה במונית, והם מכנים אותו בחיבה "זובי", מה שקצת מנפץ את החלומות בהקיץ על שדרות מדיסון. למרבה הצער, בישראל עוד לא לגיטימי לקבוע קוד לבוש, בטח לא כזה שמחייב לבוש רטרו.

את מי תראו שם: אנשים שלא ראו מד מן כי הם היו עסוקים בללמוד למבחן במנהל עסקים.

מדד הבירה: 29 ש"ח לחצי ליטר גולדסטאר.

מאנץ' באיזור: נווה מדבר של מאנץ' איכותי ברחוב שכולו מסעדות דגים: אפשר לרדת על קרואסון מושחת בלה גטרי או לחצות את הכביש לבנדיקט / פיצה פינו.

מילה מהבעלים – יאיר קינדלר: "זו ביזו הוא ציפור יפה ושונה בנוף המקומי, ברמה ניו יורקית. אנחנו מכוונים לקהל בלייני אפ־קלאס ומקפידים על כל הפרטים כדי ליצור בר שכיף להתלבש אליו".