קוד פתוח

הדי.ג'יי ומפיק ההאוס והטכנו Answer Code Request לא מתחייב לסגנון מוזיקלי אחד ומבסוט מהמצב הנוכחי של הסצנה

13 בנובמבר 2013

ב־26.10, כחלק מליין אפ שיגרום לרבים לרענן את אפליקצית חוליו על טיסות זולות לברלין, ינגן בברגהיין Answer Code Request, פטריק גרייסר, את סט הלייב הראשון שלו. גרייסר ניגן כדי.ג'יי בברגהיין כבר פעמים רבות אולם עם מופע הלייב תהיה זו הטבילה הראשונה. מופע לייב הוא אינו בחירה מובנת מאליה למפיקים – התקלוט קל יותר ואינו דורש את אותה מידת ריכוז ואנרגיה ולרוב גם קצר בהרבה. אבל גרייסר דווקא ראה בכך אתגר: "זה רק הסאונד שלי, מבלי שאף אחד ייתן לי תחושה שאני צריך לנגן משהו אחר כי הקהל לא בקורלציה. זה הכיף שבמופעי לייב", הוא מסביר. "הדרך שבה המוזיקה שלי מופקת לא פונה רק לרחבת הריקודים. עם זאת אני עדיין חושב שאני יכול להיות שונה, מרתק ולא מונוטוני".

לצדו באותו ליין אפ, מלבד שמות כמו בן קלוק – שלבדו גורם לתורות במלתחת המעילים להתארך לאינסוף – המפיק Shed, וסט מסקרן של דני טנגליה (שרק לפני שנה איים על פרישה מעולם המוזיקה ומתקלט בימים אלו לא מעט), יתקלט גם מרסל דטמן – חבר ילדות של גרייסר מהעיר פורסטנוולד, שבה גדלו שניהם.

"כשהייתי מתבגר, שני המרסלים (דטמן ופנגלר, רזידנט נוסף בברגהיין) ארגנו מסיבות קטנות בשם SC93, שבהן הם ניגנו בעצמם ולפעמים גם הזמינו אורחים. אחרי שהתחברנו הם הזמינו גם אותי לתקלט. המסיבות שלהם היו כנראה הדבר הכי גדול שקרה בעיר שלנו. זה נתן לי השראה וגרם לי להיות יותר מעורב בעולמות האלה, מה שנמשך עד היום".

מרסל דטמן גם פרש את חסותו על Answer Code Request – פרויקט הטכנו החדש יחסית של גרייסר – והוציא לו שלושה תקליטים בלייבל שלו, Marcel Dettmann Records. עוד לפני כן הפיק גרייסר תחת שמו האמיתי מוזיקה האוסית, אך תמיד עם תשוקה סמויה לאזורים האפלים יותר של הקשת האלקטרונית.

"מכיוון שפורסטנוולד קרובה לברלין היינו יוצאים להרבה טיולים לעיר. מועדון הטרזור ומועדונים שנסגרו כבר כמו ה־WMF והE-Werk (שלישייה שמסמלת את הבסיס הראשוני לסצנת הטכנו האיתנה שנבנתה בעיר, נ"ג), היו המקומות החביבים עליי".

האזינו לסט של Answer Coder Request:

אך גרייסר עדיין מרגיש בנוח בכובע הדי.ג'יי. "בתחילת הדרך כדי.ג'יי קניתי תקליטי דראם אנד בייס וטכנו. עניין אותי לשלב כמה ז'אנרים ביחד, כי לנגן רק ז'אנר אחד נראה לי מיושן מאוד. עם הזמן התחלתי לשלב בסטים שלי גם קטעי האוס. אני גם מאוד אוהב סאונד בריטי, שממנו קיבלתי את עקבות הדראם אנד בייס. אז זה לא שאני נצמד רק למקצבי הארבע על ארבע בהפקות שלי".

איך אתה בוחר מוזיקה לסטים?

"בדרך כלל אני מתחיל בלהאזין לטרקים חדשים ותקליטים חדשים, בעקר בחנות Hardwax בברלין. אני מקבל הרבה פרומואים בקבצים דיגיטילים אבל אני עדיין מעדיף ויניל, אני תמיד מחפש עוד קלאסיקות ישנות לאוסף. זה הכל מהכל – טכנו, האוס, IDM. אני אוהב שלסטים שלי יש אווירה של מסע, אנרגיה גבוהה, וייב פורפורציונלי עם בס חם".

טכנו נהיה נורא פופולרי. מה לדעתך גרם לזה?

"אני מאמין שבין היתר זה מגיע מהסצנה של הברגהיין, מהאמנים החדשים אבל גם מחזרתם לסצנה של המייסדים, די.ג'יי הל למשל. אלו הדברים שגורמים לעלייה בפופולריות, זה שלב מוכר שאני מניח שיעבור ויחזור שוב. בדיוק כמו שקרה באמצע שנות ה־90, זה מעגל שחוזר על עצמו. כרגע הכל מושלם בעיניי".