הדי.ג'יי אלן פיצפטריק מדבר על הקשר בין טכנו לסרטי אייטיז

מי שיעבור על התמונות המופיעות בעמוד הפייסבוק של הדי.ג'יי הבריטי אלן פיצפטריק, ימצא שני סוגים של אימג'ים –  הראשון הוא תמונות די.ג'ייז קלאסיות שבהן פיצפטריק נראה עומד בעמדת התקלוט, על אוזניו אוזניות, והוא ממקסס או מניף יד שרירית אל עבר קהל משתולל. בשני – פיצפטריק נראה קשוח וחמור סבר, קצת כמו קלישאה של בסיסט בלהקת מטאל: גדול, קירח, מקועקע, חובב קפוצ'ונים שחורים. נדמה שהוא אוהב להצטלם לצד עצים וצמחים או כשהוא נשען על קיר. כמעט כל התמונות מעוררות במתבונן הערכה מהולה בפחד, אך כשמדברים איתו בסקייפ, למטאור מסאות'המפטון יש דיבור בריטי מנומס והתשובות שלו קצרות ושקולות. פיצפטריק מתגלה כאדם בדיוק כמו המוזיקה שהוא יוצר ומתקלט: רציני, אפקטיבי וענייני.

המפץ הגדול בחייו של פיצפטריק התרחש לפני קצת יותר מחמש שנים, כשהוציא את אלבום הבכורה שלו, "Shadows in the Dark״ (חובב חשכה אמרנו?), בלייבל השבדי הכביר Drumcode. מאז הוא הלך ונהיה שם דבר בבריטניה ומחוץ לה, וכיום כבר קשה לצפות באיזה מקום בעולם יתקלט בסוף השבוע הבא. מחר (שישי) הוא יבקר בבלוק, בערב שזכה לכותרת הדרמטית Urban Decay ובלבו טכנו על סוגיו השונים.

לרוב טכנו הוא לא התחנה המוזיקלית הראשונה של חובבי הז'אנר. איפה אתה התחלת?

“כשגדלתי הייתי מוקף בסאונדים בריטיים מהניינטיז: UK גראז׳, דראם אנ׳ בייס, אסיד האוס והרבה מאוד BBC Radio 1 (תחנה המשדרת מגוון רחב של מוזיקה אלטרנטיבית בשעות הערב – ע״ק). כמו כן, הגעתי למועדונים בגיל צעיר מאוד. היינו קונים תעודות זהות מזויפות כדי להיכנס למקומות. כשהייתי בן 14 רכשתי את הפטפונים הראשונים שלי ושעות על גבי שעות התאמנתי במיקסים. את הטכנו גיליתי בשלב מוקדם יחסית, ומיד הרגשתי בבית עם התופים והגרוב. במשך תקופה ארוכה תקלטתי דברים אחרים ודווקא כשהתחלתי להפיק מוזיקה משלי, מצאתי את עצמי חוזר לסאונד הזה. ואז התחלתי לנגן במסיבות בית שעליהן קיבלתי מחמאות, ולאט לאט עלתה בי המחשבה: שיט, אני חושב שאני יכול לעשות את זה. הסתכלתי על די.ג׳ייז כמו סאשה, ג׳ון דיגוויד וקרל קוקס והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים״.  

אז מה שמשך אותך למקצוע היה הצד הטכני של התקלוט, פחות הצד הארכיוני־מוזיקלי.

“כן, הייתי מרוכז מאוד בפטפונים. וזו גם העצה שלי לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום: קודם כל תתמקצע בצד הטכני של התקלוט. אף פעם לא ממש ניגנתי בשום כלי נגינה, הכלי שלי תמיד היה הפטפון. אני קונה תקליטים כמו משוגע״.

כמה אחוזים מהשבוע שלך אתה מעביר בסטודיו?

“בדרך כלל אני נמצא בסטודיו יומיים בשבוע, אבל למרבה הצער אני לא באמת יוצר מוזיקה במרבית הזמן. יש כל כך הרבה דברים שמפריעים לי לשבת להקליט – או שאני מאזין לטרקים שאני צריך לגיגים של סוף השבוע, או שאני עושה פרומואים, בודק מיקסים, עובד על ענייני יחסי ציבור וכדומה. למרבה המזל, דווקא כשאני בדרכים יוצא לי לשחק הרבה עם לופים, ליצור כל מיני חצאי דברים שמאוחר יותר יכולים להתפתח למשהו. אני יכול להתחיל מקיק־דראם שמגניב אותי, או להפך, למצוא את עצמי מזמזם איזו מלודיה ולתת לטרק להיפתח מהאמצע. אני אף פעם לא יודע איפה אני מתחיל ואיפה אסיים״.

העשייה שלך מובנית יותר או אינטואיטיבית יותר?

“מובנית יותר, אף שאני כן אוהב להיתקל בדברים בטעות. תמיד נחמד להיזכר שגם כשאתה עושה בחירות מסוימות התוצאה יכולה להפתיע אותך. אתה יכול לנסות למצוא איזשהו סאונד ספציפי ופתאום הטרק מקבל תפנית אחרת לגמרי; לנסות לכתוב משהו שיתאים לרגעי השיא של המסיבה ופתאום יוצא לך קטע דאב־אמביינט. אבל עדיין, יש שיטה במה שאני עושה״.

מתברר שהיסודיות והשיטתיות של פיצפטריק פחות או יותר מתחילה ונגמרת במוזיקה. הוא מופתע לשמוע שמצאתי דפוס קבוע באופן שבו הוא מצטלם או בסוג השמות שהוא נותן לקטעים שלו. הוא אפילו לא הקדיש הרבה מחשבה לכך שלהבדיל מהצד המוזיקלי של היצירה שלו, בכל הנוגע לאסתטיקה הוא שומר על קו טכנואידי די קלאסי, שלא לומר שמרני מעט. “רוב השמות שאני נותן לטרקים שלי הם רפרנסים לסרטי אייטיז, שהיו האלמנט המשמעותי השני בילדות שלי, לצד המוזיקה״, הוא אומר, “אולי אני קצת נוסטלגי, אבל אני אוהב לחשוב על הימים שבהם הייתי מקליט קטעים מהרדיו ואז הולך לקולנוע, או להפך. זו הדרך שלי לשמור על הדברים שהשפיעו עליי קרובים וחיים״.

אגב, שמעתי שהסטודיו שלך מלא מרצ׳נדייז של סרטי אייטיז. מה יש לך שם?

“אני בדיוק נמצא בסטודיו עכשיו, ומהמקום שאני יושב בו אני רואה דגם של הדלוריאן – הרכב מ׳בחזרה לעתיד׳, את סטרייפ מ׳גרמלינס 2׳, את מוגוואי מ׳גרמלינס 1׳, סטורם טרופר ענק ודגם של דארת׳ ויידר בגובה מטר מ׳מלחמת הכוכבים׳. וגם קובייה הונגרית״. פתאום הוא לא נשמע קשוח כל כך.

אתה מגיע לנגן סט בוקר בבלוק. אתה אוהב לנגן בשעות כאלה?

“בדרך כלל אני מנגן בפיקים של מסיבות, אז הפעם תהיה לי הזדמנות לשלוף קטעים מלודיים יותר שאני לא מנגן בדרך כלל ולהוריד קצת את האינטנסיביות. זה כיף לא פחות״.

אלן פיצפטריק הבלוק, שישי 24:00. עוד יתקלטו בבלוק: אקסטרוולט, עשהאל וויס, דיפה ובירי. בסקוואט: אסף שמואל ונדובה, עומר ושקד, סטפן בזבז. בלאונג': שי אפלברג וירין לידור

[tmwdfpad]