תזיזו ת'רגליים

ז'אנר הפוטוורק שמאופיין בקצב גבוה במיוחד ובקשר הדוק לקרבות ריקוד, חוזר לרחבה, ובגדול. לא לבעלי שתי רגליים שמאליות

30 בספטמבר 2013

כאילו לא הותירה די רושם על מורשת המוזיקה האלקטרונית, עכשיו ניכר ששיקגו שוב על המפה – ובגדול. הפוטוורק, סגנון ריקוד הנשען על מוזיקה מהירה, הופך לתרבות משפיעה וגדולה יותר ויותר בשוק המוזיקה הבינלאומי. בצורתו הראשונית, התחיל הפוטוורק כבר בסוף שנות ה־90, אז המוזיקה נקראה "Juke", אחד מגלגולי הגטו האוס – זרם שעיקרו מקצבי האוס מואצים ו־ווקאלז שלרוב כללו טקסטים בעלי אופי מיני. כשהתחילה תופעת הריקוד סביב הזרם, שלוותה בקרבות וביוקרה המתלווית למנצחים (מכניסה חינם למסיבות ועד לאהבתן של כל בנות השכונה), המוזיקה הפכה ניסיונית ומלוכלכת יותר.

אחת הסיבות לכך, ייתכן, היא העובדה שרוב המפיקים שלה הם כאלו שהתחילו כרקדנים, הפכו לתקליטנים ורק אז התחילו לעשות מוזיקה – כלומר יצרו ללא בסיס טכני או מוזיקלי עמוק, אלא מתוך אהבה ורצון להטביע חותם. בדומה לז'אנרים אחרים במוזיקה האלקטרונית, הפווטוורק מורכב גם הוא ממכונות תופים וסמפולים, אלא שהקצב שלו יכול להגיע גם עד 160 BPM. לצורך השוואה, דמיינו שמוזיקת ההאוס, המהירה יחסית, עומדת סביב ה־130 BPM, והבינו כמה אנרגיה נדרשת בריקוד.

עשו זאת בעצמכם:

מכאן גם מגיע שמו, בתרגום חופשי- "עבודת רגליים". התחרות היא זו שנותנת השראה לחדשנות בריקוד ואילו הריקוד הוא זה שנותן את ההשראה ליצירת מוזיקה חדשה. מי שהיה הראשון להבין את התלות הבלתי נמנעת הזו והכניס במוזיקה את השינויים המתאימים, דוגמת רִיווח הביטים, הוא המפיק RP Boo, שנחשב לחוד החנית של התנועה המוזיקלית היום והיה חלק ממנה עוד מימיה הראשונים

למרות שבשיקגו התרבות הלכה והתעצמה – קטע פוטוורק אחד אפילו צלח את דרכו לפליילסט של אם.טי.וי ("Watch My Feet" של Dude 'N Nem ב־2007)  – חברות התקליטים לא התעניינו בהפצתה של המוזיקה בצורה מסחרית. הצרכנים העיקריים שלה היו בני עשרה שכידוע, אינם טורחים לשלם על המוזיקה שהם שומעים ולכן המוזיקה הופצה וקודמה דרך האינטרנט ורובה עדיין נצרכת בדרך זו.

לפני כשלוש שנים הלייבל הבריטי Planet Mu יצר קשר עם אחד מהיוצרים הפופולריים של הזרם, DJ Nate, והוציא את הריליס הראשון שלו. לאחר מכן, יצאו בלייבל ריליסים של Traxman, די.ג'יי ספין, די.ג'יי רשאד ואפילו אר.פי בו בכבודו ובעצמו – כולם דמויות מפתח בסצנה ומוזיקאים מוערכים.

 

בהמשך, Kode9, מנהל הלייבל הייפרדאב ראה כי טוב והחתים גם הוא את די.ג'יי רשאד לשני ריליסים שיצאו לא מזמן ועשו גלים. השינוי הקל שעשו המפיקים לסאונד האירופי, דרך חיבורעם מוטיבים של ג'אנגל וטו סטפ, הפך אותו לנגיש עבור אוכלוסייה נוספת של אוהבי מוזיקה ומיקם אותו היטב על מפת הטרנדים העכשוויים. רשאד וספין, שגם יוצרים ביחד, נמצאים בעיצומו של

טור אירופי שמכיל את כל הנקודות המתבקשות (בוילר רום, פאבריק, השטאדבד בברלין ועוד) ובקרוב ישובו לארצות הברית לסיבוב נוסף וארוך גם שם. אם לשפוט על פי הנסיקה המהירה, מוטב לסור אל חנות הספורט הקרובה ולרכוש נעלי התעמלות. זה הולך להיות חורף חם.