אוסקר אנד דה וולף רוצה עולם של אושר נצחי

רגע לפני שהוא מגיע לתל אביב, מקס קולומביה מספר על האיזון שהוא מוצא בין אור ואופל, הסדרות שהוא אוהב, המעריץ מספר 1 שלו והמוזיקה הישראלית שהוא אוהב

אוסקר אנד דה וולף (צילום: יח"צ)
אוסקר אנד דה וולף (צילום: יח"צ)
3 באוקטובר 2017

ביולי האחרון, מקס קולומביה זכה לעשות היסטוריה קטנה באחד הפסטיבלים הגדולים בעולם, ועוד במגרש הביתי שלו. קולומביה הופיע בפסטיבל טומורולנד המפורסם שהתקיים בבלגיה, והיה לאמן הראשון שמופיע בתולדות פסטיבל ה-EDM עם להקה חיה, ולא בסט תקלוט כזה או אחר. "זה היה נהדר", קולומביה מספר. "אני באמת אוהב לשבור גבולות בין מוזיקה מסחרית לאלטרנטיבית. אני לא מאמין בקו שמפריד בין השתיים או שבכלל צריך להבחין ביניהן. שמחתי להיות הראשון שמרחיב שם את האופקים של הקהל ואף מזעזע אותו, ולו בקצת".

>> 50 האלבומים הישראלים הטובים בכל הזמנים

קולומביה, שפועל בעשור האחרון תחת השם אוסקר אנד דה וולף, מגיע להופעה בתל אביב עם סאונד הפופ האפל שהוא יוצר בהצלחה רבה, שבא לידי ביטוי בלהיטים כמו "The Game" ו-"Breathing". מוטיב האופל והמיסתורין הוא מרכזי אצל קולומביה, ומופיע גם בשמות האלבומים שלו – "Entity" ו-"Infinity", וגם בשם הלהקה עצמו. "רציתי ליצור משהו שמכיל איזון מושלם בין אור ואפלה", הוא מסביר. "הזאב מהווה ישות אפלה שזועקת לירח בלילות ומסמלת תאווה ותשוקה מינית, בעוד שאוסקר הוא האור והטוב, שמסמל את הישות החיובית. אני רוצה שגם במוזיקה שלי יהיה את האיזון הזה".

בחרת בשמות כבדים יחסית לאלבומים שלך. מה עומד מאחורי הבחירות בשמות אלה?

"אין קשר מיידי בין שני האלבומים, אם כי שניהם מדברים עלי. 'Entity' מדבר על אמונה והניסיון לגעת בישות מסוימת, אם זו של כוח עליון או של מאהבת, והניסיון להבין את אותה הישות. ב'Infinity' אני מדבר על הרצון בחיי נצח בעולם בדיוני. למעשה, אני משווה את זה לפרק 'סן ג'וניפרו' בעונה השלישית של 'מראה שחורה'. הייתי רוצה עולם שבו ניתן לחיות באושר נצחי".

אתה מעריץ גדול של הסדרה?

"האמת שכן! אבל לפעמים אני מפחד לצפות בה, כי היא גורמת לי להישאר ער בלילות. כרגע אני אוהב לצפות ב'לא בטוחה', וכמובן שגם ב'משחקי הכס'. אני נמשך לסדרות בעלות רגש ולדמויות נשיות טובות. אני לא אוהב סדרות שהן מאצ'ואיסטיות מדי וחסרות דמויות נשיות, כשברור שהן נוצרו על ידי גברים. לא יודע למה, אבל ככה זה".

המוזיקה שלך היא גם רגשית מאוד וגם אמריקאית למדי, עם השפעות אר אנ' בי עדכני בנוסח דרייק וג'סטין ביבר. איך אתה רואה את זה?

"זו מחמאה גדולה. אני מאוד אוהב את מה שמגיע מארה"ב ומקנדה, כי בעיניי רוב המפיקים הגדולים מגיעים משם, והמוזיקה הטובה מגיעה משם בהתאם".

על בלגיה, מנגד, קשה להגיד שיש לה סגנון או סאונד ייחודיים.

"אני לא חושב שיש לבלגיה סאונד מסוים כלשהו, אבל יש לחלק מהאמנים שלה וייב בינלאומי ומעניין. אני מניח שאין הרבה להקות בלגיות ידועות, כי המדינה עצמה קטנה. יכול להיות שבלגיה היא לא המדינה המפורסמת ביותר בעולם בכל מה שקשור למוזיקה, אבל אולי אנחנו פשוט צנועים עם השאיפות שלנו".

עם כל הכבוד לצניעות הבלגית, קולומביה יכול להתגאות בכך שאוסקר אנד דה וולף זכה במעריץ מאוד מפורסם – הזמר האגדי אלטון ג'ון, שאף החתים את קולומביה ללייבל שלו. "מסתבר שהוא מאוד אוהב את הפרויקט ואפילו מנגן אותו בתוכנית שלו בתחנת רדיו 1 של רשת BBC", קולומביה מספר בהתרגשות. "הוא אמנם מעריץ, אבל עוד לא נפגשנו או דיברנו. שלחתי לו את האלבום החדש והוא ניגן שיר ממנו בתוכנית שלו. זה לגמרי מרגש, בייחוד כי הוא כזה אייקון גדול".

את מי היית מגדיר כגיבורים המוזיקליים שלך?

"לא הייתי קורא להם גיבורים, אבל אני אוהב להאזין ללנה דל ריי, ריהאנה וקותימן, לו אני מאזין כבר חצי שנה. הוא מדהים אותי בעשייה המוזיקלית שלו".

אם כבר קותימן וישראל, אתה מגיע בקרוב להופעה הראשונה שלך בתל אביב. מה אתה יודע העיר ועל הסצנה המוזיקלית שלה?

"שמעתי דברים טובים על תל אביב, אבל אני עדיין לא מכיר את העיר. כמה מחברי היו שם בעבר, ושמעתי מהם שיש אצלכם בעיר מסיבות מדהימות והרבה אנשים יפים".

Oscar and the Wolf, האנגר 11 תל אביב, יום ה' (12.10) פתיחת דלתות 21:00,כרטיסים החל מ-219 ש"ח