פתאום שמענו בום: איציק פצצתי עובד על חומר מקורי ומקווה שתאהבו

בלי שהוציא אפילו שיר אחד, איציק פצצתי (32) מילא בחודש שעבר את הלבונטין 7 פעמיים בערב אחד, שאליו כל הכרטיסים נמכרו מראש. פצצתי הוא חיית במה: ההופעות שלו הן חוויה כיפית ושונה מאוד מהופעה רגילה – הקהל לא בא רק לראות אלא להשתתף. מה שבטח לא מזיק למכירות הוא המוניטין שלו כמפיק מוזיקלי שנחשב לאס של סצנת ההיפ הופ הישראלית. פצצתי, שנולד ברחובות בשם עומר מור, הפיק כמה מאלבומי ההיפ הופ היותר מוצלחים שיצאו כאן לאחרונה, ובראשם "שפל וגאות" של נצ'י נצ', שזכה בפרס אלבום השנה של אקו"ם.

הרזומה של פצצתי עשיר: הוא הפיק לנצ'י נצ' גם את "ברוכים הבאים לפתח תקוה" מ־2015, ובשנה שעברה יצאו לא פחות משלושה אלבומים שהפיק: "חצי סוגריים" של אמן הספוקן וורד פדרו גראס, "בואו לפני" של הראפר ג'ימבו ג'יי ו"Lady Falling Down" של מיכל לוטן. פדרו גראס וג'ימבו ג'יי החלו את דרכם עמו בהרכב "המופע של ויקטור ג'קסון", ועם שניהם הוא גם כתב והשתתף במחזות הזמר מבוססי הראפ "תיכון מגשימים" ו"העיר הזאת", שהצליח מעל ומעבר למצופה והקדים את סנסציית ברודוויי האמריקאית "המילטון". בימים אלה הוא מסיים לעבוד על אלבום של הזמרת AvevA.

איציק פצצתי (צילום: עוז ברק)

עוד כתבות מעניינות:
ג'ימבו ג'יי עושה מוזיקה של חבר'ה גם כשהוא לבד. ריאיון
הגורו של הספוקן וורד בישראל מוציא אלבום בכורה
הפופ כבר לא בריא בנפשו, ואלו חדשות מעולות

הריאיון איתו התקיים יום לפני שהוא חוזר מהביקור בארץ לדירתו בניו יורק, לשם עבר לא מזמן והתחיל לעבוד על חומרים מקוריים. פצצתי, המנגן בתופים, גיטרה וקלידים, מספר על הגישה שלו ליצירה ולהופעות בצניעות מעוררת התפעלות – בטח כשהיא מגיעה מאמן שרק לפני חצי שנה הפיק את מופע הפתיחה של פסטיבל ישראל שציין 70 שנה למדינה. כן, זה היה מופע היפ הופ לכל דבר ועניין.

"זה מדהים וכיף לי בטירוף שבאים מלא אנשים להופעות", אומר פצצתי. "תמיד התמדתי בהופעות, גם כשזה היה רק עם קאברים וגם כשכבר התחלתי לבצע שירים משלי. תמיד היה לי חשוב לפגוש אנשים ולחלוק איתם את מה שאני אוהב, ללמוד ולהתפתח מזה, כל הזמן להבין מה אני יכול לעשות כדי לתת לעצמי ולקהל את החוויה שבא לי לתת, שבמקרה שלי היא פשוט חוויה חיובית של חיבור בין אנשים".

תמיד אמרו כן

אלו לא סתם מילים גדולות. בהופעות של פצצתי, שמורכבות בעיקר משירי פופ, פאנק וסול – מריי צ'רלס ועד ביונסה – הקהל הוא חלק מההופעה, ופצצתי יודע בדיוק מה לעשות כדי לגרום לו להרגיש בנוח ולהשתתף ולהשפיע על מה שקורה באולם. "מבחינתי הופעה זה לא 'בואו לראות על מה עבדתי, תעמדו שם ותסתכלו ואז תלכו הביתה'. יש לי משהו שאני רוצה לחלוק אתכם, תחזירו לי ותראו לי מה אתם חושבים על זה. אני מופיע מספיק זמן כדי לדעת לא להקשיב רק לעצמי, לא להיות מרוכז רק באיך שאני נשמע ונראה אלא בחוויה ובסיטואציה ובקהל. אם מישהו זורק לי רעיון אני יכול לזרום איתו. אני מנסה ללכת עם החוק הזה, שהוא חוק קלאסי באלתור – להגיד תמיד כן ואז קורים כל מיני דברים מגניבים".

לדוגמה, פצצתי גילה לאחרונה שהוא יכול לשיר בהופעה שירים שלו, גם אם הם לא גמורים, ולשתף את הקהל בתהליך היצירה שלהם. "ניגנתי שיר חדש שיש לו רק פזמון וכמה חלקים מבתים. כששרתי אותו, מישהו מהקהל אלתר איזה חלק משלו לתוך השיר וכשאמרתי לו כן, הוא פשוט עלה לבמה והפך לחלק מהשיר", הוא מספר. "כאמן על הבמה האינסטינקט שלך הוא להתעלם מכל מיני דברים כאלה או להגיד רגע, אל תבלבלו, אל תפריעו לי. אבל אם אתה משתלט על היצר הזה אתה יכול להגיד 'יאללה בוא נלך על זה', וזה נורא משחרר".

גם בניו יורק זורמים איתך ככה?
"פה יש קהל ששר מילים של שירים שלי שבעצם לא נמצאים בשום מקום ורק בוצעו בהופעות. אבל יש כל מיני טכניקות שבהן אני משתמש כדי לערב את הקהל, גם אם הוא לא מכיר את השירים בכלל. כשמדובר בשיר מוכר, כמו 'Fuck You' של סי־לו שבפזמון שלו קולות רקע, אז הטריק שלי הוא פשוט לתת רגע של שקט. כמעט תמיד יהיה מישהו בקהל שישלים לבד את האו־או־או־אווו הזה. כל מה שאני צריך לעשות זה לתת אישור במבט או בחיוך שאומר שזה אחלה ושזה מה שצריך לקרות, ומכאן הקטע הזה הופך לתפקיד של כל הקהל בשיר".

אחרי כל הזמן הזה בהפקות וקאברים, מלחיץ אותך לבצע שירים מקוריים?
"בחומרים שלי אני מנסה לכתוב משהו אמיתי וספציפי לחיים שלי, ובעברית. לפני הופעות אני משתדל לא להגיד לעצמי שאני לחוץ אלא שאני מתרגש. כי כשאתה לחוץ אתה מצפה שמשהו רע יקרה, ובלהתרגש יש ציפייה למשהו טוב. אז אני לא חושש, רק מקווה שאנשים יתחברו ויאהבו. ואם לא, גם בסדר".

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד