האלבומים הכי טובים של 1994: גראנג'

"Soundgarden / “Superunknown

שנתיים אחרי "Nevermind" של נירוונה, פרץ האלטרנטיב הגדול התחיל להרגיש כמו הצפה. סאונדגרדן הם מהלהקות היחידות שהצליחו לשמור על ייחוד בתוך ים הפלנל הזה עם צליל שהוא קצת מטאל, קצת פסיכדליה והמון לד זפלין. ”Superunknown" הוא האלבום הטוב ביותר שלהם והניצול הנבון ביותר של גרון־העל של כריס קורנל. אין הרבה אלבומי גראנג' ששרדו את מבחן הזמן כמו האלבום הזה.

גולת הכותרת: "The Day I Tried To Live"

השפעה מתמשכת: קשה לדמיין אלבומי רוק מפותלים כמו האחרונים של“Queens Of The Stone Age” בלי האלבום הזה.

איפה הם היום: בסיבובי הופעות בלתי פוסקים סביב אלבום האיחוד “King Animal" מ־2012.

"Pearl Jam – “Vitalogy

האלבום שבו פרל ג'אם נפרדה לשלום מהחיבוק המיוזע של המיינסטרים. זהו אלבום מתוח וסוער שנע בין כמה מהמנוני האצטדיונים הטובים ביותר בארסנל של הלהקה ("Better Man") לבין רגעים אקראיים של ניסוי וטעייה ("Bugs","Aye Davanita”). הלהקה הגיעה עד סף פירוק בתקופת ההקלטות של האלבום הזה ואפשר להרגיש את מאבקי הכוח סביב הזהות המתהווה שלה. עם כל האהדה הנוסטלגית ל-"Vitalogy" ,"Ten" הוא האלבום המעניין ביותר בקריירה שלהם.

גולת הכותרת: "Corduroy"

השפעה מתמשכת: האמת היא שפרל ג'אם נוטה להשפיע בעיקר על אמנים איומים, אז בואו נמשיך הלאה.

איפה הם היום: מקדמים את אלבומם העשירי, "Lightning Bolt", ועם קצת מזל גם נותנים גיחה לארץ הקודש.

"Nirvana – “MTV Unplugged in New York

עם תפאורת הפרחים והנרות, בחירות קאברים כמו "The Man Who Sold The World" ו"Lake Of Fire" והביצועים חורכי הגרון, קל להאמין שלפחות במידה מסוימת גם קורט קוביין ידע שמופע האנפלאגד הזה הוא מכתב הפרידה שלו מהעולם. אחרי שקוביין ראה איך ההצלחה משטחת אותו לכדי עוד טרנד ועם האצבע המשולשת שהוא הפנה למיינסטרים ב"In Utero", המסמך הזה מרגיש כמו ניסיון אמיתי להסביר פעם אחת אחרונה מיהו באמת כמוזיקאי, כולל ביצוע שירים מ"Bleach" ("רובכם לא קניתם את האלבום הזה") וחשיפה מרתקת של ההשפעות שלו. לא בטוח אם זה האלבום הטוב ביותר של נירוונה, אבל זה כנראה התיעוד המקיף ביותר של קוביין כאמן.

גולת הכותרת: "Where Did You Sleep Last Night"

השפעה מתמשכת: אמת המידה עבור כל מופע אנפלאגד מעתה ועד עולם.

איפה הם היום: דייב גרוהל שומר על הגחלת, קריסט נובוסליץ' קופץ לפעמים להתארח וקוביין מחכה לחזור כזומבי כדי לאכול את הבחורה שמכרה את הדמות שלו לגיטר הירו.