לישון מול טיילר דה קריאייטור ולעקוץ את מערכת הרפואה הגרמנית: מסע הרוקנ'רול המוזר של חסן

פסטיבל Best Kept Secret, המתקיים מדי שנה בפארק-ספארי ביקסה ברגן שבהולנד, קיבל השנה זריקת יחסי ציבור מכיוון מפתיע. על אף האיסור החמור, שני תיירים עם תינוק יצאו מרכבם לשוטט בשטחי הספארי כשלפתע, הפלא ופלא, מצאו עצמם מוקפים על ידי להקת ברדלסים. בנס גדול הם שבו למכוניתם בשלום אבל הפכו – איך לא – לגיבוריו של סרטון ויראלי שהגיע למהדורות החדשות ברחבי העולם. הפסטיבל, שאמנם נהנה מיחסי הציבור המפוקפקים, הרגיע את מבקריו העתידיים והודיע לקהל: "אל דאגה, הפסטיבל מתקיים בסמוך לספארי בלב יער אורנים פסטורלי על שפת אגם צלול. אנחנו מבטיחים שאף צ'יטה לא תבוא לכאן, אבל אתם מוזמנים ללכת לבקר אותן בספארי הסמוך – ובבקשה אל תצאו מהרכב".

ההבטחות התגשמו במלואן, ובין רחיצה באגם למנוחה בצל העצים התנהל פסטיבל יפהפה עם אנרגיות רגועות וחיוביות מאוד, יריד קולינרי שופע והופעות שהתפרשו על פני שש במות עם שמות גדולים כמו ארקטיק מאנקיז, LCD סאונדסיסטם, טיי סגל ועוד שמות מוכרים יותר ופחות. בין השמות המוכרים פחות הסתתרו כוכבי הגאראז' של תל אביב – להקת חסן, שהופיעה בבמת קסבה מייד לאחר הארקטיק מאנקיז.

במת קסבה, הבמה הקטנה ביותר בפסטיבל, התבררה כבמת נישה רוקנ'רולית ששוכנת בתוך מבנה מלוכלך דמוי חממה שיצר הכלאה בין פאב קיבוצי למרתף ניו יורקי. כיאה לבמה הקטנה ביותר בפסטיבל אפשר היה לצפות שיתנהלו בה הופעות לעיני עשרה סקרנים אך בקושי היה אפשר להיכנס אליה. חסן מילאו אותה עד אפס מקום. למעשה, כך הייתה הקאסבה לאורך כל הפסטיבל. בתוך החלל הסגור התנתקו כולם מהיער אל תוך מאורה של מעילי עור וערמות ציוריות של פחיות בירה. בקדמת הבמה המתינו יחד בציפייה גברים שיכורים בני ארבעים פלוס ונערות פסטיבל בנות 16. ואז זה קרה. מקלות התופים של אורי רנרט (רוצי בובה) נקשו, הפריטה הראשונה של רודי ברזין (רוצי בובה, ונדליסו) נשמעה במגברים ואליהם הצטרף הבס של עמיתקס קורח (המפשעות). לא עברו עשר שניות והמקום הרגיש כמו אחרי הפצצה. חבורת צעירים הגיחה מאחור והתחילה פוגו שאליו הצטרפו המבוגרים השיכורים ובנות ה-16. קופצים, מתרסקים, מזיעים, עושים סטייג' דייבינג ושופכים על כולם בירה. רוקנ'רול – הדבר האמיתי. לחסן זה עשה רק טוב. השלישייה המשיכה לזרוק קרשים למדורה והקהל היה מאוהב וחבול כאחד.

זורקים קרשים למדורה. עמיתקס (מימין) וברזין (צילום: Tom Roelofs)

הח"מ כבר דחף ונדחף בהופעות של חסן. באינדיסיטי האחרון השלושה, באופן עקיף, נמצאו אשמים בשבירת משקפיו. אבל מה שקרה שם בחממה ההולנדית, זה היה חד פעמי. כל מי שנכח בעשרת המטרים הקרובים לבמה לא יכול היה להישאר באותו המקום ליותר מכמה שניות. בשלב מסוים בנות ה-16 התרחקו הצידה אבל נראה שכל השאר רק הגבירו את האינטנסיביות. מתברר שבמת הקסבה היא פרי שיתוף פעולה של סצינות הרוקנ'רול מכל ערי הולנד. נקודת מפגש של כאסחיסטים עם תעודות.

עוד כתבות מעניינות:
הלהקות והמוזיקאים הכי מעניינים בתל אביב
הילה רוח היא כוכבת רוק, אבל זה עדיין לא מספיק
המסך הלבן יישארו הלהקה השנואה הכי טובה בתל אביב

להקת חסן רק בת ארבע וכבר הגיעה לכמה השגים מרשימים כלהקת גאראז' ובטח כלהקה ישראלית, כשזכו לחמם את Thee oh Sees והבלאק ליפס – שתיים מענקיות הגאראז' של זמננו. ההופעה הזו היא ההופעה האחת לפני אחרונה בטור האירופאי לכבוד אלבומם השני "The Magnificent Planet of Alien Vampiro II". מלווים בגל כהן (צ'ומפי רקורדס), הם הופיעו בשבע מדינות, 12 ערים במערב אירופה, אפילו בלוקסמבורג.

מה היו רגעי השיא של הטור?

ברזין: "באחת ההופעות בהולנד אירחנו את קול אלכסנדר (סולן הבלאק ליפס). הוא ניגן על אקורדיון מפוצץ באפקטים, אמרנו לו שיתן בראש ושאנחנו נדאג לשאר. בעיני זה היה רגע שיא. מקווה שמישהו צילם ויעלה יום אחד ליוטיוב".

רנרט: "מרגיש לי שכל הטור הזה הוא רגע שיא. זו הפעם ראשונה שאנחנו עובדים עם בוקינג מקצועי וגדול מאחורינו. תראה איפה הטור הזה נגמר, בפסטיבל בספארי. מדובר פה בפרק חדש בתולדות חסן".

עמיתקס: "יש לנו סרטון של רודי קופץ מהמקפצה האולימפית ויוצא באמצע הריין, הביא שם צלילה שהיתה לה מחיר".

ברזין: "אני יכול לספר לך שהרפואה הפרטית בגרמניה מאוד נוחה, לא צריך לחכות בתור והביטוח בארץ מכסה הכל. מומלץ מאוד".

חלית? נפצעת?

ברזין: "עברתי טיפול לשחרור לחצים באוזן. עלה 75 יורו, ובסוף הטיפול לא היה עלי מזומן אז הוא אמר לי שאני יכול לחזור ביום אחר ולשלם".

וחזרת?

ברזין: "אני אעשה את זה… ברגע שאחזור".

לעומת אי הוודאות ששוררת כרגע במחלקת הכספים של אותו בית חולים בגרמניה, ההופעה בפסטיבל גרפה מחמאות ברורות, ובקהל נכחו אנשים חשובים מהסצינה ההולנדית. טור אחד נגמר אבל בעוד חודש הם ייצאו לטור נוסף, בעיקר של פסטיבלים, יעברו בפסטיבל מטאור בישראל ובאוקטובר צפוי אף טור נוסף שבו הם מתכננים לשוב לכל הערים שביקרו בהן עכשיו ו"לתקוף יעדים חדשים". הם נוטפים תשוקה לטרוף את סצנות הרוקנ'רול והגאראז' של אירופה ולפחות מבמת הקסבה, נראה שהם בדרך הנכונה.

אתם מרגישים שנבנה קהל אירופאי לחסן?

רנרט: "היום בהופעה היה ילד ששר את כל המילים של 'ג'ולייט'!".

עמיתקס: "אין אפס, ההתמדה משתלמת. תמיד תראה יותר קהל במקומות שאתה חוזר אליהם. הגרף תמיד עולה".

ברזין: "כבר יש פרצופים שאני מזהה ואני לא זוכר את השם שלהם. גם הם לא זוכרים את השם שלי אבל הכרנו בהופעות ואלה הנסיבות הכי טובות".

ארגזי חול של חתולים

השעה ארבע בבוקר ושומרי הפסטיבל הגיעו להוציא מהקסבה את כל מי שעדיין לא הלך לישון ואני מתגנב יחד עם הלהקה לבקסטייג' בדרכם לחדרי המלון שקיבלו על חשבון הפסטיבל. החדר של הלהקה ממוקם מול החדר של טיילר דה קריאייטור. המיני בר מלא בירות ושתיה קלה. קערת פירות וקערות חטיפים מונחות על השולחן ובמרכז החדר נמצא ג'יפ שהוסב לפסל דקורטיבי. בעודי מתפעל ומנשנש מהאגוזים, חברי הלהקה מרגישים צורך להבהיר לי שמה שאני רואה עכשיו הוא לא תמונה מייצגת של של הטור שלהם.

עמיתקס: "אולי הערב אנחנו ישנים במלון אבל מחר יש לנו הופעה בהאג ועדיין אין לנו איפה לישון. וגם כשיש איפה לישון זה לא תמיד הכי פשוט".

רנרט: "היו לנו כמה ימים בסיבוב הזה שהתחילו בדירת יוקרה בלוקסמבורג והדרדרו לארגזי חול של חתולים שמהם יצאנו עם עקיצות לא מוסברות".

עמיתקס: "ומזל שלאורי יש את הקרם דה לה קרם של ערכות הקרמים".

ערכת עזרה ראשונה?

רנרט: "ערכות עזרה ראשונה הן אוברייטד. כמה כבר קורה שאתה נפצע? צריך למרוח יוד? אני מדבר על העזרות האמיתיות – מגרד לך התחת? קח את זה, כואב לך הראש – קח את זה, חולשה כללית? עמיתקס מטביל אותך בשמן אורגנו".

טובלים בשמן אורגנו. עמיתקס (מימן), ברזין ורנרט (צילום: Michèle van Vliet)

למרות שמירי רגב סיפקה לנו רגע אחד עם הרבה שמחה לאיד, קיץ 2018 מסתמן כנקודת שפל מדאיגה מבחינה תרבותית. הרבה הופעות מתוכננות לקיץ הקרוב אך מעל כולן קיימת עננת אי ודאות. אם מסי ודי אנטוורד השתכנעו לבטל את הופעתם, אף אחד כבר לא יכול להבטיח כלום. ואם זה לא מספיק, אליזיה בנקס מצייצת לעולם שאנחנו אנשים לא נחמדים גם כשאנחנו לא יורים במפגינים בגבול עזה.

איך זה להופיע כלהקה ישראלית באירופה?

רנרט: "קרה לנו משהו פעם אחת בלבד. לפני שנתיים מועדון במינכן ביקש מאיתנו לכתוב הצהרה פוליטית בשם הלהקה כדי להחליט אם נוכל להופיע במקום, וסירבנו לכתוב את זה. אנחנו לא משחקים את המשחק הזה. אין לי עניבה. אין סיבה שיוציאו אותנו הפוליטקאים בתחום".

עמיתקס: "ואם הם יקשיבו לשירים הם יבינו מה הטייק שלנו על הסוגיה".

רנרט: "בסך הכל אנחנו די מזליסטים בקטע הזה, בדרך כלל אחרי הופעה אנשים מתעניינים בדעות שלנו ובאיך זה להיות שם. ברוקנ'רול ובפאנק אפשר לדבר, יש שיח. הרבה פעמים אנשים שחשבו שאנחנו זבלים אבל התעניינו ודיברו איתנו פוליטיקה סיימו בתור חברים מאוד טובים שלנו. אין לנו שום התעסקות בזה שאנחנו מישראל ולרוב האנשים שאנחנו איתם לא אכפת שאנחנו מישראל. אנחנו לא לוקחים איתנו דגלים. מבחינתי יש לנו דגל אחד והוא החסן".

עמיתקס: "יש מקום אחד שבו אני מייצג את ישראל וזה בשדה התעופה עם הגיטרות. זה עניין ממש רנדומלי, פעם הם מעלים לך עשר גיטרות בלי תשלום ופעם אחרת הם רוצים שתשלם על גיטרה אחת, מעצבן בטירוף. אז לפעמים כשאני מול דיילת הקרקע אני אומר להם שאנחנו נוסעים לייצג את ישראל ואוטומטית הפנים מעבר לדלפק משתנות".

הקהל של חסן בפסטיבל "בסט קפט סיקרט" (צילום: Tom Roelofs)

איך הייתם מתארים את ההבדל בין הופעות של חסן בישראל להופעות באירופה?

רנרט: "יש לי הרבה יותר פרפרים בבטן לפני הופעות בארץ מאשר לפני הופעות בחו"ל. היום היתה לי התרגשות מזה ששמעתי את הארקטיק מאנקיז מהבקסטייג' בדרך להופעה שלי, אבל בארץ זו התרגשות אחרת של 'הם ברשימה? הם נכנסו? אני הולך שניה להגיד שלום לאבא שלי, ראיתי את אמא שלך בדרך'. מלחיץ, מאן. הרבה יותר פשוט להיות מטורף על במה לא בבית".

ברזין: "הסיבוב שהיה עכשיו באירופה הוא סיבוב בין קהילות בין סצינות מקומיות של גאראז' ורוקנרול שלא מכירים אותנו בהן או שמכירים אותנו קצת, ויש לנו רצון להוכיח את עצמנו. כל הופעה היא אחריות. בתל אביב אלה כל החברים שלנו או אנשים שכבר מכירים אותנו".

עמיתקס: "אמא שלך וחברה שלך".

ברזין: "ומעבר לזה שהרבה יותר פשוט להיות מטורף על הבמה לא בבית גם יש לנו את הדרייב. אנחנו רוצים שאמא של החברים החדשים שלנו תראה את ההופעה שלנו והחברה של החברים החדשים שלנו תראה את ההופעה שלנו".

עמיתקס: "כשאמהות בהולנד יכירו את חסן נוכל להירגע קצת".

מחבואים (צילום: Michèle van Vliet)

חסן יופיעו בפסטיבל מטאור בתאריך 8.9