טוד איז אה די.ג'יי

אי שם בעשור הראשון של שנות האלפיים, כשאלקטרו אגרסיבי ודאבסטפ שלטו ברחבות, היה נורבגי אחד שבלט כמו פיורד בנוף. טוד טרייה (הוגים Terr-yeah) ערך והשמיע אז שירים מאוד לא צפויים על רחבות הריקודים.

בניגוד להתנשאות של קהל המועדונים ה"חתרני", אצלו קאמפ, דיסקו ופופ Fאנקי היו לגמרי אין. הבנגלס, רוקסי מיוזיק, פול סיימון (וחייבים להזכיר גם את הקיטש הקלאסי משנות ה־80, "Pop Muzik" של M) – כולם זכו לנגיעתו של טרייה. האסתטיקה הפופית חלחלה גם לשירי הדיסקו המסונתזים שלו. ההצלחה העצומה של הטרק שלו "Inspector Norse" ב־2012 הובילה לפריצה הגדולה שלו. היום, המוזיקה שלו כל כך פופולרית שאנשים מדקלמים את הקטעים האינסטרומנטליים שלו מראש, ברגע שהוא מגיע לעמדת הדי.ג'יי – קצת כמו קהל בהופעה של אואזיס שמתחיל לשיר את "Wonderwall".

ועכשיו הגיע הזמן לאלבום. לא, באמת – אלבום הבכורה שלו נקרא "הגיע הזמן לאלבום" או "It's Album Time". ולא רק שזה אחד הדברים הטובים ששמענו השנה, אלא שבעקבות האלבום, טרייה עוזב את רחבת הריקודים כדי להציג את המוזיקה שלו בהופעה חיה.

איך הושפעת מסצינת המסיבות בנורבגיה?

"היעדר סצינת טכנו פונקציונלית הכריחה אותנו לחשוב מחוץ לקופסה. כשהתחלתי לעבוד כדי.ג'יי באוסלו בסביבות שנת 2000, למדתי מהר מאוד לנגן תערובת גדולה מאוד של סגנונות – בוסה נובה, Fאנק, דיסקו, רוק, ברוקן ביט, ג'אז ועוד. זה דבר טוב, כי להגביל את עצמך לקצב של ארבעה רבעים זה לא מאוד מסעיר".

למה המילה "טכנו" מפחידה כל כך הרבה אנשים?

"כשאני שומע את המילה הזאת, מה שעולה לי לראש זה סרטים דוקומנטריים מהניינטיז שמוקדשים ל'תרבות הנוער', אבל בתכלס מראים בהם ילדים מסוממים בבגדים מטופשים רוקדים במחסני ענק שנראים קרים ולא נעימים. תוסיף חיוך אידיוטי על הפנים שלהם, והמילה 'טכנו' הופכת בקלות למשהו שלא הייתי נוגע בו ב… טוב, באצבע. מצד שני, מעולם לא ניסיתי סמים, והאמת היא שאני אפילו לא יודע מה אקסטזי עושה. אני מניח שכדאי שאדע, כי 90 אחוז מהאנשים שאני מנגן עבורם הם על סמים. דרך אגב, הרבה שנים אחרי שצפיתי בסרטים הדוקומנטריים האלה, אני דווקא אוהב קטעי טכנו מסוימים".

בריאן פרי שר באלבום שלך. כשאתה עובד עם אדם כזה יוצא לך לחשוב "לעזאזל, אני צריך בגדים טובים יותר"?

"אני חושב על זה עם כל אחד שאני עובד איתו. יש לי בגדים איומים. אני יכול בקלות ללבוש אותו זוג ג'ינס במשך חודש, בלי להחליף. אני יודע שזה לא מאוד הגייני, אבל קשה לבחור גבוה ורזה כמוני למצוא בגדים שמתאימים לו. אני גם מאוד, מאוד עצלן, מה שלא עוזר".

אתה ידוע בשילוב רפרנסים לתרבות הבריטית ביצירה שלך – הלהיט “Inspector Norse” הוא מחווה לבלש מורס שכיכב בסדרת ספרים ובטלוויזיה, וקראת לאי.פי שלך “It’s The Arps" כמחווה למערכון של המונטי פייטון בעל שם דומה. מאיפה זה מגיע?

"טלוויזיה בריטית תמיד הייתה פופולרית בנורבגיה, יש משהו דומה בחוש ההומור של שני העמים. הוא מכיל הרבה סרקזם וצילום מרחוק, שגורמים לך להיות גאה שהבנת סוף סוף את הבדיחות".

השמועה מספרת שביקשת סכום כפול מהרגיל מהלייבל של רובי וויליאמס, כשהוא ביקש לסמפל את "Eurodans". גיבור. איך חגגת?

"אה, הסיפור על 'הסכום הכפול'… עיתונאים מטומטמים מצהובונים נורבגים תמיד מכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר, גם אם זה מצריך שקר קטן. בכל מקרה, לא ממש חגגתי עדיין, כי לא הרגשתי שעבדתי בשביל זה. אחרי פרויקטים גדולים אני אוהב לבזבז כסף על מסעדת יוקרה או משהו כזה, כדי לסמן את סיום העבודה, אבל הפעם התרומה שלי הייתה פאסיבית. הם פשוט התקשרו לשאול אם זה בסדר להשתמש בחלקים מהטראק בשיר שלו 'Candy', וזה היה בסדר מבחינתי – כל עוד אני מקבל אחוזים כיוצר!"

עד כמה זה שונה להופיע בפני קהל עם שולחן מלא מקלדות, במקום עם מזוודה מלאה בדיסקים?

"מאוד שונה. אני צריך להעיר את החצי השני של המוח שלי. אני כנראה אזיע ואראה כאילו אני סובל נורא כל ההופעה. בקבוקים ייזרקו".

מהן התפיסות המוטעות הגדולות ביותר שיש לאנשים בעולם בנוגע לנורבגיה?

"שיש פיורדים והרים בכל מקום, שאנחנו אוכלים דגים טריים כל יום ושאנחנו בעצם שבדיה. במיוחד האחרונה".

אתה מתקן אנשים כשהם מבטאים את השם שלך בצורה לא נכונה או שכבר התייאשת?

"הפסקתי לתקן אנשים לפני הרבה שנים. אפילו הבוקרים שלי מבטאים את השם אחרת בכל פעם שאני פוגש אותם, אז אין לי ציפיות גבוהות בעניין הזה".

עד כמה יש לך פטיש לסינתיסייזרים? ואיך אתה נשאר פרודוקטיבי כשאתה יכול בקלות לשבת בבית ולחבר קולות אבסטרקטיים ומגניבים אחד לשני?

"יש לי אובססיה רצינית לסינתים. הסטודיו שלי גדל לאט לאט, ואני רוכש ציוד חדש וכל מיני גאדג'טים בקצב קבוע. אבל הבנתי שאי אפשר לעבוד על הכל בו זמנית. כשאני צריך להתמקד בפרויקט מסוים, אני נוטה לשקוע בו ולשכוח שהצעצוע החדש והמדהים שקניתי נמצא לידי. חוץ מזה, יש לי 'סינתיסייזרים ביתיים' בכל מקרה, סתם בשביל הכיף".