הפסנתרן ירון קולברג מסביר למה החליט לעבור דווקא לסין

הפסנתרן הקלאסי ניגן בשנים האחרונות בקרנגי הול, בקרמלין ובעיר האסורה שבבייג'ינג. אחרי שעבר (כמו כולם) לברלין, הוא התקבע (שלא כמו כולם) דווקא במחוז סצ'ואן שבסין. ריאיון

ירון קולברג. צילום: בן קלמר
ירון קולברג. צילום: בן קלמר
26 בינואר 2017

לירון קולברג (33) יש דרכון מהסוג שיש או לפסנתרנים קלאסיים או למרגלים בינלאומיים, אבל מרגלים לא מתראיינים לעיתון. השבוע הוא נמצא בביקור נדיר בישראל, אחרי שבשנים האחרונות עבר באולמות כגון הקרנגי הול בניו יורק, הקרמלין במוסקבה והעיר האסורה בבייג'ינג. בסין הוא גם התקבע לבסוף – לעת עתה. בשנים האחרונות הוא מתגורר בצ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, רחוק ממוקדי הכוח העיקריים של המוזיקה הקלאסית.

"הייתי אמור להישאר בסין בסך הכל ארבעה חודשים, אבל פתאום צצו הזדמנויות אז החלטתי להישאר. בסין יש מקום ליצור משהו חדש ומעניין, אפילו שזה קשה מאוד וצריך להבין את התרבות, כיוון שכל צורת המחיה והגישה שלהם לחיים אחרות".

על ברלין, מקום מגוריו הקודם שבו התגורר ארבע שנים, הוא אומר מילים שהיה אפשר באותה מידה לשמוע גם מיוצר טכנו עכשווי: "זה מקום שמשמש באמת חממה למוזיקאים. המחיה שם נוחה וזולה מאוד, ויש שם וייב אמנותי שמעודד יוצרים להגיע ולעשות". וכאן מתחילים ההבדלים: "עם זאת", הוא מוסיף, "לפעמים אני מרגיש שבאירופה ובארצות הברית יש הצפה של מוזיקאים קלאסיים שעושים את אותו הדבר ומתחרים על אותן נקודות. אני לא אוהב להרגיש חלק מזה. החיים בסין לא נוחים כמו בברלין, אבל יש לי שם ספונסרים ותנאים טובים מאוד".

לסינים יש מסורת מוזיקלית עתיקה ששונה מאוד מהמוזיקה הקלאסית המערבית. הם מתחברים ליצירות שאתה מנגן?

"הקהל הסיני עדיין לא מכיר באמת מוזיקה קלאסית, מבחינתו הוא בא לראות פרצוף מערבי. כל קונצרט נהיה סוג של שואו, וזה אתגר למישהו כמוני שגר שם, ליצור משהו שלא יהיה סתם 'הנה עוד מערבי שמופיע'. בכלל, להבדיל מישראל ומהמערב שבהם מוזיקה קלאסית פונה לקהל מבוגר, חלק גדול מהקהל בסין הוא צעיר מאוד. אתה רואה בהופעות ילדים מסתובבים ומדברים בטלפון באמצע קונצרטים, אבל זאת תרבות שמתפתחת. זו ארץ ייחודית מאוד, ואני בכלל לא נכנס לעניינים הפוליטיים. זו מעצמה שהתפתחה בצורה מטורפת בשנים האחרונות, אבל עדיין יש לה כברת דרך בהדבקת פערים מהמערב. הסינים פועלים ביקום של עצמם".

"בסין ממתגים אותי תמיד כפסנתרן ישראלי", ירון קולברג. צילום: בן קלמר
"בסין ממתגים אותי תמיד כפסנתרן ישראלי", ירון קולברג. צילום: בן קלמר

אתה רואה את עצמך חוזר לישראל ליותר מביקור?

"ישראל היא מבחינתי הבית וארצה לחזור לכאן בעתיד. בסין ממתגים אותי תמיד כפסנתרן ישראלי וזה משהו שחשוב לי מאוד, אבל מצב התרבות בישראל ידוע ולכן לצערי אני לא גר כאן כרגע. הכסף שאני מקבל פה לא מתקרב למה שאני מקבל בחו"ל, וכמו מוזיקאים ישראלים רבים אני מגיע להופעות כמעט בהתנדבות, אבל תמיד חשוב לי להופיע כאן. אחזור לכאן רק כשארגיש שהצלחתי לבנות משהו משמעותי שם".

איפה בכלל עומדת המוזיקה הקלאסית ב־2017?

"זו שאלה גדולה מאוד. היצירות של המלחינים הגדולים לא ייעלמו לשום מקום כמובן, וזו מוזיקה שתלך עם האנושות לנצח. מוזיקה קלאסית נכנסה כמובן גם לעולם הסטרימינג. אולי זה לא בולט כמו בז'אנרים אחרים, אבל זה עדיין עוזר להפצה שלה. מה יקרה מבחינת התעשייה? זה סימן שאלה גדול מאוד. כבר עשו והקליטו את הכל. ימשיכו לנגן ולשמוע את המוזיקה הזאת והתעשייה תמשיך להתקיים, אבל היא תצטרך לעבור שינוי. זה עולם מדהים שימשיכו לגלות ולאהוב אותו. המעטפת משתנה, אבל המוזיקה תישאר".

ירון קולברג יופיע עם התזמורת הסימפונית של חיפה, מרכז קריגר לאמנויות הבמה, אליהו חכים 6 חיפה, שבת (28.1) 20:30