מצעד השירים הכי גרועים של ישראל באירוויזיון

ההיסטוריה של ישראל באירוויזיון רצופה רגעים הזויים שהתאמצנו להדחיק, לצד כמה הצלחות שלא ממש טשטשו את המבוכה. הנה 7 השירים שבחיים לא נשכח, וחבל

טיפקס באירוויזיון 2007 עם "Push the Button"
טיפקס באירוויזיון 2007 עם "Push the Button"
6 במאי 2018

1986

"יבוא יום"

מילים ולחן: יורם צדוק
ביצוע: מוטי גלעדי ושרי צוריאל
מקום בגמר: 19

עזבו את ההעמדה המופרכת והתלבושות המגוחכות, השיר הזה מרתיח מסיבה אחרת: אם לא ממש מקשיבים למילים אפשר לחשוב שהוא עוסק במשהו שמייחלים לבואו, אבל לא – הוא עוסק ברצון לחיות עם ההרגשה שהוא יבוא. ומהו מושא הייחול? היום שבו ילדינו "ישירו שיר לעולם, שיבוא". כלומר אנחנו רוצים לייחל ליום שבו ילדינו ייחלו לבואו של יום. בקיצור, השיר הזה הוא כל מה שרע בפוסט-מודרניזם, וטוב מאוד שהוא סיים במקום הלפני אחרון.

[tmwdfpad]

עוד ענייני אירוויזיון:
ישראל עדיין מובילה בהימורים, אבל הפער מצטמצם
נטע ברזילי תיאלץ להופיע בלי הלופר
בוחן פתע: עד כמה אתם מכירים את "Toy"?

1993
"שירו"

מילים: יורם טהרלב
לחן: שייקה פייקוב
ביצוע: שרה'לה שרון ולהקת שירו
מקום בגמר: 24 (הכי נמוך שאליו הגיעה ישראל בתחרות)

הדבר היחיד שמעצבן יותר משירים שעוסקים בכמה כיף זה לשיר הוא שירי "איזה כיף היה לשיר פעם". "שירו" הוא שילוב של השניים. חוץ מזה, מה לעזאזל קרה על הבמה? זה התחיל בשתי זמרות, אליהן הצטרפו שני זמרים (אחד מהם דומה באופן מחשיד לדב נבון, אבל זה עניין אחר). בחלוף דקה עוברים לקלוז אפ – זוהי שרה'לה שרון מנגנת על פסנתר עם מלבוש מהתקופה הג'ורג'יאנית! אבל רגע, יש שם עוד זמרת שעומדת בצד מבוישת – ממה היא מתחבאת? אחרי זה מגיע אקורדיון, ובאופן טבעי מצטרפת אליו דרבוקה. לפתע קמה שרה'לה מהפסנתר ורצה אל עבר החבורה, ואליהם מצטרפת הזמרת הגלמודה לפזמון (הפעם באנגלית). וכולם מזייפים. כל הזמן.

2001
"אין דבר"

מילים ולחן: שמרית אור ויאיר קלינגר
ביצוע: טל סונדק
מקום בגמר: 16

2001 לא הייתה קלה לאף אחד, ובקדם האירוויזיון של אותה שנה הספיקה הנחמה שבקלישאה הישראלית "אין דבר" כדי לשלוח את הזמר האלמוני סונדק לקופנהגן. עד התחרות "שודרג" העיבוד ללחן הפלמ"חניקי והפך "קצבי" ו"ישראלי" יותר. אלא שסונדק וזמרי הליווי שלו לא ממש עמדו בלחץ, ומה שממילא עורר פיהוק (במקרה הטוב) הפך לקטסטרופה ווקאלית ששלחה את השיר הישראלי אל המקום ה-16, ואת סונדק אל שדות האירוויזיון הנצחיים ע"ש גילי וגלית.

2006
"זה הזמן"

מילים: אדי בטלר, אסנת צבג ואורלי בורג
לחן: אדי בטלר
ביצוע: אדי בטלר
מקום בגמר: 23

לכל אחד יש איזשהו פחד קמאי, סיוט שלא מרפה, מחשבה שמעבירה צמרמורת בגוו ברגע שהיא עולה. הסיוט החוזר שלי הוא למצוא את עצמי בשבי דאעש, כששוביי מוכנים לשחרר אותי בתנאי אחד בלבד: שאצליח לשיר משפט אחד מהשיר "זה הזמן" של אדי בטלר. זה הרגע שבו אני יודע שגורלי ייחרץ. הנה, לפני שכתבתי את הפסקה הזאת האזנתי לשיר במלואו, וכבר אני לא זוכר ממנו דבר. סיוט.

2007
"Push the Button"

מילים ולחן: קובי אוז
ביצוע: טיפקס
מקום בחצי הגמר: 24

העשור הראשון של המאה ה-21 היה כנראה הגרוע בתולדות ישראל מאז שהצטרפה לאירוויזיון ב-1973. הרבה מהזוועות של אותן השנים רשומות על שמה של רשות השידור ז"ל, שניפקה שנה אחרי שנה בחירות משונות והפקות כושלות. גם ההחלטה לשלוח את טיפקס אולי נראתה סבירה לאיזה פקיד לדקה וחצי, אבל התוצר הסופי זועק כולו שלומיאליות ומבוכה – החל מהטקסט הדבילי ועד ההופעה הסהרורית. טיפקס, להקה חביבה בסך הכל, הצטרפה באותה שנה לרשימת האמנים שקשה להאמין שהיו באירוויזיון (כן שלמה, אנחנו מסתכלים עליך), אבל בניגוד לאחרים, גם הובילה את ישראל לתוצאה הגרועה ביותר שלה אי פעם.

2013
"רק בשבילו"

מילים ולחן: חן הררי וגל סריג
ביצוע: מורן מזור
מקום בחצי הגמר: 14

עם שמלה שנתפרה מערימת חולצות דריי-פיט של נייקי למידותיה של ילדה קמבודית מזת רעב, לא קשה להבין למה מורן מזור (שגם היום הייתי צריך לוודא שזו לא מורן מזוז) לא הרגישה בנוח על הבמה במאלמה, שוודיה. אבל גם ההופעה המחשמלת ביותר לא הייתה מצליחה להוציא ניצוצות מהבלדה האנמית הזאת, שנכשלה בשחזור הקסם של "השקט שנשאר" המונומנטלי. בחמש השנים שעברו מזור קצת נעלמה ולאחרונה מנסה להתקמבק. נקווה שזה יצליח, אבל רק בשבילה.

2017
"I Feel Alive"

מילים ולחן: דולב רם ופן חזות
ביצוע: אימרי זיו
מקום בגמר: 23

שנה עברה מאז עלה אימרי זיו על הבמה בקייב, ותחושבת ההחמצה רק מתעצמת מאז. הוא נשאר בחור נחמד וזמר לא רע, שמעלה יופי של סטוריז שלו מתאמן בג'ים ומביט ענוגות אל השקיעה, אבל איך החתיך של אירוויזיון 2017 הגיע רק למקום ה-23? הבעיה הייתה ונותרה השיר המחריד שתפרו לו בתפרים גסים הצמד דולב רם ופן חזות. נכון, גם התאורה הלא מחמיאה והכוריאוגרפיה הסתמית לא עזרו, אבל, בינינו, לצעוק "Alive" פעם ברצף לא נחשב שיר.