לבנים יקרים, בבקשה תפסיקו לעשות באטל ראפ

כשמסורת תרבותית ארוכת שנים מרודדת על ידי האנשים הלבנים בעולם במטרה להיראות "מגניב", לנו נשאר לנוע בחוסר נוחות למשמע פרופ' דן שכטמן אומר "שימו לי את הביט"

קול כמו שוקו קרלו. דני קושמרו "ראפר". צילום מסך
קול כמו שוקו קרלו. דני קושמרו "ראפר". צילום מסך
15 במרץ 2017

יו יו ילדים ו/או בני נוער, מה קורה? כלומר, וואטסאפ? היום עם כל הסנאפצ'אטים והאינסטגרומים של הפייסבוק כבר לא מעניין אתכם דברים כמו טלוויזיה או מדע, אז החלטנו לדבר איתכם בדרך היחידה שאתם מבינים – וידאו ויראלי של ראפ היפ הופ באטל עדכני. קללללל.

במהלך השבוע האחרון יצאו שני סרטונים שונים שמציגים אנשים לבנים נטולי קצב שמנסים לשבת על ביט בסרטון "באטל ראפ", כי מסתבר ש־8 מייל הגיע לארץ באיחור של 15 שנים. בראשון, סרטון פורים "הומוריסטי" ומביך של חדשות ערוץ 2, שני מגישי מהדורת החדשות של ערוץ 2 יונית לוי ודני קושמרו נקלעים ל"דו קרב ראש בראש", ותוקפים אחד את השניה בבאטל ראפ זקן ונשכני כמו צ'יוואוה עם תותבות. בשני, שהופק ע"י משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשותו של השר אופיר אוקוניס, זוכי פרס הנובל ישראלים כפרופ' עדה יונת, פרופ' דן שכטמן ופרופ' אהרן צ'חנובר מדקלמים חרוזים כל כך אוף-ביט עד שטכנית זה עשוי להיחשב כספוקן וורד. בשניהם, התוצאה מביכה כמו דוד שאומר "מזניב".

יחד עם פינת הבאטל בתכנית "היום בלילה עם גורי אלפי", במסגרתה מתחרה אלפי מול מפורסם כזה או אחר (עד כה השתתפו בפינה נעה קירל, סטטיק ובן אל, ליאת הר לב ואפילו מוישה אופניק) – נראה שלפתע הפך הבאטל ראפ לדבר שמשום מה אנשים לבנים ולא מעודכנים חושבים שצעירים אוהבים. זה פחות משנה אם ההנחה הזו נכונה או לא. בעודנו נעים בכיסא בחוסר נוחות (אבל לפי הביט), נצא בקריאה נרגשת – הפסיקו להביך את עצמכם ואותנו עם ראפ לבן ומיוזע מרוב מאמץ!

ושיהיה ברור, זה לא שלבנים לא יכולים לעשות ראפ. לעזאזל – אמינם, ספק הראפר הטוב בהיסטוריה, לבן כשלג. אבל לבן זה לא צבע עור, זה אופי. בעוד שאלפי מצליח להחליק את הפינה בקלות יחסית – בשל מיקומה בתכנית קומית ובשל היכרותו של אלפי עם תרבות ההיפ הופ – אנשי החדשות ומשרד המדע, הלבנים באופי, מתבזים בטריטוריות שלא להם ועושים זאת בהתנשאות איומה ובחוסר הבנה מוחלט של התרבות אותה הם מנצלים. תורידו את הכובע ההפוך ואת שרשרת הדולר ואסביר.

בגלגולו המודרני, הבאטל מהווה חלק מתרבות ההיפ הופ האמריקאית, אבל הלכה למעשה מדובר במסורת שמקדימה את חדשות ערוץ 2, משרד המדע ואף את ארה"ב עצמה. ישנם עדויות מהמאה ה-19 על טקסי הכנה לקרב של שבטים אפריקאים מאזורי ניגריה, קניה, מאלי, גנאה, גמביה ועוד, בהם נהגו הלוחמים הצעירים לעלוב מילולית אחד בשני כדרך להעצים את הכישורים המילוליים, יכולת השליטה העצמית ואת היציבות הנפשית של הלוחמים.

המסורת האפריקאית הזו התגלגלה עם השנים לארה"ב הגזענית של שנות ה-30, שם נוצר משחק שנודע בשם "The Dozens", בו היו מתחרים אפרו-אמריקאים צעירים אחד בשני בקרב שנינות ועלבונות, עם לערב הורים. סוציאולוגים מייחסים את הפופולריות של המשחק באותם ימים לצורך של צעירים שחורים להוציא אגרסיות בצורה מבוקרת ובטוחה, שכן אם היו זורקים עלבון שכזה לאדם לבן בתקופה גזענית שכזו, התוצאות היו חמורות בהרבה.

עם לידתו של ההיפ הופ המשחק הפך למאפיין מהותי ואחד הכוחות שהניעו את תרבות הנגד הצעירה. די.ג'יים, ברייקדנסרים, אמני גרפיטי וכמובן ראפרים התחרו אחד בשני באופן מסודר במסיבות, כשכל אחד מנסה להציג את המערכת הכי רועשת (מסורת שיובאה מתרבות הסאונד סיסטם קלאש הג'מייקנית), הרגליים הכי זריזות, הלשון הכי חדה ובאופן כללי – הכישורים הכי מרשימים. קריירות נמחקו בעקבות באטלים מוחצים במיוחד, ראפרים הפכו לטובים יותר בזכות התחרות הבריאה ותרבות ההיפ הופ עוצבה כז'אנר שמקדש חדשנות, מקוריות וכשרון על פני כל דבר אחר.

עם השנים הפך הבאטל ראפ לספורט ממוסד – כיום ישנם ליגות באטל ראפ, עם חוקים, נקודות ואלופים. גם בארץ החלה התרבות להתפתח לאחרונה, ומה שהחל כמספר קרבות חצי מתוכננים במפגשי פריסטייל הפך להיות אירועים מסודרים אליהם מגיעים ראפרים צעירים, מוכנים לתקוף, לעקוץ ולהרשים את כל הצופים סביבם. אחד מאירועי הבאטלים האלו אף הציג (כמעט במקרה) ראפרית שנותנת בראש למיזוגניה. תרבות מלאת כשרון, אמוציות, אינטליגנציה ואנרגיה צעירה.

בבאטל אמיתי אין טאבו. כל נושא מותר. ירידות על בני משפחה מתים, חוויות טראומטיות שהמתחרה עבר, כיעור, נכויות, ריח גוף, דת, גזע או מין – כולן לא רק מקובלות, אלא אף רצויות. כל עוד זה שנון, חד ופוגע במתחרה, הכל עובר. למעשה, אין עלבון גדול יותר למתחרה בבאטל מאשר שירחמו עליו וימנעו מלעקוץ בנושא כזה או אחר רק כדי למנוע פגיעה ברגשותיו. מתחרה חזק בבאטל לא צריך רחמים, הוא צריך שיכבדו אותו מספיק כדי שהכל יהיה על השולחן.

מה שמחזיר אותנו ליונית וקושמרו. בחדר החדשות נטול חוש ההומור של ערוץ 2, שרואה סרטון באטל טרחני בין שני המגישים שלהם כמוצר קומי לגיטימי לחג פורים, העקיצה הכי אכזרית היא שיונית הימרה על הילארי. אוּ סנאפ. אולי יונית היתה צריכה לעלוב בקושמרו על כמה מביך הוא נראה עם הכובע. אז לבנים יקרים, אתם שלא מבינים את התרבות ומשתמשים בה רק כדי "להתקרב לצעירים" ועל הדרך מביכים את כולם, בבקשה תפסיקו לעשות באטל ראפ. או שלפחות תלכו עד הסוף עם הדיס, חבורת אנשי חדשות מעונבים שלא יבינו בדיחה טובה גם אם היא תכה בהם עם פרומפטר על הראש הנפוח שלהם. יו.