מהפכת הצעירים

המנהל האמנותי של אנסמבל הסולנים הצעירים של תל אביב מסביר למה מוזיקה קלאסית לא נועדה רק לזקנים בפפיון

8 בספטמבר 2013

אנסמבל הסולנים הצעירים של תל אביב הוקם לפני 12 שנה במטרה להביא גישה רעננה ונגישה למוזיקה קלאסית ולקרב אליה קהלים חדשים. כיום הוא כבר נחשב לאחת התזמורות הקאמריות הטובות בארץ. המנצח ברק טל, שהקים את האנסמבל, מדגיש כי הקמת האנסמבל הייתה אירוע יוצא דופן בנוף המוזיקה הקלאסית בישראל. "ב־2001 קיבצתי סביבי כמה מהנגנים הצעירים הכי טובים בארץ, והתחלנו לבצע יחד מוזיקה קאמרית", הוא משחזר. "זה התחיל כמשהו מאוד שיתופי והומוגני, גם מבחינת קבוצת הגיל וגם מבחינת הרמה. באופן מוזר, אף על פי שפעם היינו קצת מתחת ל־30, והיום אנחנו קצת מתחת ל־40, גם היום אנחנו התזמורת הכי צעירה בארץ".

מה היה החזון של האנסמבל בעת הקמתו?

"רצינו לעשות משהו שונה מתזמורות רגילות שהיו קיימות בשטח, מבחינת המקום של כל מוזיקאי בתוך ההרכב. אצלנו כל אחד צריך להיות מצוין בפני עצמו ולשמור על האינדיבידואליות ועל האמירה האישית שלו. לכל נגן יש גם מעורבות אקטיבית בדרך הביצוע במהלך החזרות, ולכולם אכפת שזה ייצא הכי טוב. אצלנו לא באים, יושבים על הכיסא ומחכים להוראות של המנצח. חשוב לי גם שהאנסמבל לא יהיה מקום העבודה הרגיל של הנגנים, עם שגרה מעייפת של חזרות וקונצרטים. באנסמבל אנחנו נפגשים רק פעם בחודש סביב פרויקט חדש, ובשאר הזמן החברים מופיעים במסגרות אחרות בארץ ובעולם ומלמדים. לא מדובר כאן באילוץ תקציבי, אלא באידיאולוגיה. העובדה שלא מדובר בשגרה כבר יוצרת התלהבות והתרגשות סביב המפגשים שלנו, וזה מוביל לתוצאה מאוד רעננה".

האם יש ייחודיות לאנסמבל גם בנוגע לרפרטואר ודרך הביצוע?

"מבחינת הרפרטואר, אנחנו שמים דגש מיוחד על מלחינים ישראליים ועל מוזיקה חדשה מהמאה  ה־20 ומהמאה ה־21, שלא מבוצעת הרבה באולמות הקונצרטים. מצד שני אנחנו מנסים לחדש גם ברפרטואר הקלאסי וללכת על יצירות פחות מוכרות לקהל הרחב, אפילו של מלחינים כמו היידן ומוצרט. השנה, בזכות העובדה שהתמניתי למנהל המוזיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, התחלנו גם לעשות שיתופי פעולה בין שתי המסגרות סביב מוזיקה ווקאלית. מבחינת דרך הביצוע חשוב לנו מאוד שאולם הקונצרטים לא ייראה ככינוס מנומס של אנשים מבוגרים עם פפיונים, שיודעים לא למחוא כפיים בין הפרקים של היצירה. אנחנו מחפשים דרכים להנגיש את העבודה שלנו לצעירים, לדוגמה באמצעות שקופיות עם שמות היצירות שאנחנו מקרינים בזמן הקונצרט וכל מיני הפתעות שאנחנו מכניסים".

האם אתה מרגיש שאתם אכן מצליחים להגיע לקהל צעיר?

"לא מספיק. לצערי הקהל בקונצרטים שלנו אינו שונה במובהק מקהל שתפגוש בקונצרט רגיל, אבל אני מקווה שמדובר בתהליך שלוקח זמן, ואנחנו לא מוותרים על זה. חייבים לטפח קהל צעיר, אחרת הקהל הקיים של המוזיקה הקלאסית ילך וייעלם בתוך כמה עשורים. אני חושב שאחד הקשיים המרכזיים של הקהל הצעיר עם קונצרטים של מוזיקה קלאסית הוא כלכלי. מי שבעיקר יכול להרשות לעצמו לקנות מנוי לסדרת קונצרטים בעלות של 600־700 ש"ח אלה אנשים בני 50 ומעלה. נוסף לכך הקהל הצעיר עדיין מקובע בתפיסה שמוזיקה קלאסית היא משהו שלא שייך אליו, ונורא קשה לפתות אותו לזה. עם זאת אני מאמין שיש הרבה קהל פוטנציאלי למוזיקה קלאסית, ובמיוחד לאנסמבל כמו שלנו ורק צריך למצוא אותו".