"ישראל" של מוריסי חושף אותו במלוא חולשתו כתמלילן פוליטי
הקהל הישראלי יצא מגדרו כששמע שמוריסי שר שיר "הסברתי" על ישראל. אבל האזנה וקריאה מדוקדקת מגלה שאין למוריסי - או לקהל - חצי מושג על מה הוא מדבר
לפעמים החיבור בין פוליטיקה לאמנות מביא לתוצאות גרוטסקיות. אלבומו החדש של מוריסי, "Low in High School", התקבל בתשואות בקרב ישראלים ויהודים. כולנו יודעים שמוריסי אוהב את ישראל ואת תל אביב, מתנגד ל-BDS וכל השפיל הזה, אבל כשנודע שבאלבום יש שני שירים ששמותיהם מכילים את המילים "ישראל" ו"תל אביב", עוד לפני שנשמע התו הראשון, המזרקות בבריכה בכיכר רבין ירו זרנוק בגובה בניין העירייה והפסל "התרוממות" בכיכר הבימה התרומם עוד קצת והוסיף לעצמו עיגול.
עם צאת האלבום, עוד טרם יבש הדיו על הביקורת הראשונה, מיהרו כלי התקשורת להכריז: "מוריסי לישראל: 'מי שמבקר אותך – עושה זאת מקנאה'". וזו הצרה הגדולה. כי שיר, פוליטי ככל שיהיה, איננו הודעה לעיתונות. שיר, פלקטי ככל שיהיה, איננו ריאיון. שיר צריך לשמוע, צריך לקרוא וצריך לחשוב עליו. וכשעושים את כל זה עם השיר "Israel", מתברר כי עם כל הכוונות הטובות של מוריסי, בסך הכל אין לו חצי מושג על מה הוא מדבר.
השיר כולל שתי רמות: האחת מתייחסת לדמות כלשהי בשם ישראל – על פניו, מדינת ישראל, או עם ישראל – אשר "הם" מקנאים בה ("The sky is dark for many others / They want it dark for you as well / Israel / Israel) רק מפני שהיא אינה כמותם. ומהו הדבר הזה שמגדיר אותם אך לא אותה, את ישראל? זו הרמה השנייה של השיר, שבה מתגלה מוריסי בחולשתו הבלתי נסבלת כתמלילן פוליטי במקרה הזה.
"הם", הנוצרים, לא מבינים שהאתוס הגופני-מיני הנוצרי-אירופאי חולה לעומת האתוס הבריא של הישראלים. יותר ציוני מהציונים הראשונים, יותר ארי מהארים, מוריסי שר בהיפוך שהיה יכול להיות אירוני אם היה מודע לעצמו, שהנוצרים לא מבינים ש"If you're happy / Jesus sends you straight to hell", וש"Nature gave you every impulse / Who are virgin priests to tell / Who-how to love". ומי עומדת מנגד באותם בתים, כאופציה חלופית לדגנרציה הזו? כמובן, ישראל. ישראל, שעל פי השיר, סובלת מהנוצרים שהחטא הקדמון שאיתו הם נולדים מתגלגל כהיטפלות אליה.
מוריסי עושה מישמש פוליטי, דתי ומיני ומעמיד לנגד עיניו איזו ישות מוארת בשם "ישראל" שבה הדת לא מדכאת ושבה לא אומרים לאנשים איך לחיות ואת מי לאהוב. מוריסי, המתערטל ומתעטף בדגל כחול לבן, נציג גישת ה"עמים ולא ממשלות", כל כך התאהב בתל אביבים, שהוא צייר לו בראש משהו רחוק מהמציאות כמרחק החדות שלו בימי הסמית'ס מגלגולו הנוכחי. כשהקהל מתרגש מפוליטיקה יותר מאמנות, מי שנפגע זה הוא עצמו. אסור להאכיל את המפלצת.
מילות השיר:
You realize, if you're happy
Jesus sends you straight to hell?
Israel
Israel
And should you dare enjoy your body
Here tolls Hades' welcome bell
Israel
Israel
You've found a middle-course existence
We're all bones and flesh and shell
Israel
Israel
I can't answer for what armies do
They are not you
They are not you
They are not you
In other climes, they bitch and whine
Just because you're not like them
Israel
Israel
The sky is dark for many others
They want it dark for you as well
Israel
Israel
Earth is just one big asylum
And explodes a prison cell
See us squirm
In our own damaged spell
You were born as guilty sinners
Before you stood upright you fell
Put the fear of many gods
In Israel
Nature gave you every impulse
Who are virgin priests to tell
Who/how to love
How to live
Israel
And they who reign abuse upon you
They are jealous of you as well
Love yourself as you should
Israel