מזל טוב, שימו את הבי-סייד

יש מסיבה: תחנת הרדיו המצוינת קול הקמפוס חוגגת יום הולדת 18 ביום שישי (13.12) בבלוק. לרגל המאורע בחרו מיטב שדריה ועורכיה לאורך השנים את השירים שמאפיינים את התחנה יותר מכל

קול הקמפוס. דימוי: גור מרגלית
קול הקמפוס. דימוי: גור מרגלית
11 בדצמבר 2013

לאון פלדמן, שדרן מ- 1997 עד היום:


״זה היה השיר שהושמע יותר מכל שיר אחר בתוכנית 'נפולאון'. הוא מדבר על שוליים בחברה ונותן תקווה לאלו שלא מקבלים את הבמה שהם ראויים לה. הוא מייצג נאמנה את מה שהתוכנית וקול הקמפוס מנסים לעשות״.

תמי ביברינג, שדרנית מ-2001 עד היום:


״השיר הזה מסמל בעיני את התקופה שניסינו להחדיר לישראל את ז'אנר האלקטרוקלאש, שהיה להיט במועדונים בעולם באותה התקופה. אף אחד כאן לא הכיר את זה ואף אחד לא השמיע את זה בשום מקום. צח זמרוני ואני תמיד אמרנו שיום אחד נסתובב ברחובות תל אביב והמוזיקה הוא תושמע מכל המכוניות של הערסים. נבואה שהגשימה את עצמה״.

צח זמרוני, שדרן 2001-2007:

״יצירת אמביינט Fאנקית ונפלאה, שלנצח כשאשמע אותה תזרוק אותי מיד לתקופה תמימה בה למדתי שרדיו בישראל יכול להיות אחר, מקורי, חדשני, חתרני, בועט ולמרות (ואולי בגלל) כל אלה, רדיו שמח!״

דידי דוקסין, שדרנית 2001-2006:

״לפתוח את הרדיו בכל יום ולשמוע את האפלוליות של אמון טובין זה היה מהפכני. קסם״.

רביב גולן, שדרן 2001-2006:

״Endtroducing של די ג׳יי שאדו היה אחד האלבומים שנוגנו הכי הרבה בתחילת הדרך של התחנה, במעבר מרדיו חינוכי שאיש לא שומע לרדיו קולג׳ שכדאי להאזין לו. מוזר שזה כבר מרגיש נוסטלגי״.

ליאור רחמני, שדרן מ-2002, מנהל התחנה מ-2006 עד היום:

״חצי שנה לפני שנכנסתי לקול הקמפוס הקשבתי לשיר הזה ברכב וחשתי קנאה איך אני לא חלק מהדבר המדהים הזה.  הקטעים האלה הם  התחלה של סיפור אהבה ,עם התחנה ועם הלייבל נינג'ה טיון״.

גיל רוביו, שדרן מ-2003, מפיק ראשי מ-2009 עד היום:

״הגעתי לקול הקמפוס וחשבתי שאני 'מכיר מוזיקה'. הקסם שקורה ברדיו אמיתי הוא האושר בגילוי של דברים חדשים לגמרי שכבר בהאזנה ראשונה הופכים להיות חלק מהפסקול הפרטי של החיים שלך. ככה אורי בנקהלטר, העורך שקיבל אותי לתחנה, חשף באוזני עולמות שלמים שמלווים אותי עד היום״

ניב הדס, עורך ראשי של התחנה 2004-2006:

״לא רק שיר גדול, של זמר גדול, מאלבום גדול, אלא גם אחד הקטעים שנהנו מקונצנזוס של כלל שדרני התחנה״.

ברק חיימוביץ׳, שדרן מ-2004 עד היום:

״שיר קטן ואינטימי של יוצרת שנקברה במעמקי הרשת, בהיסטוריה הלא מאוד רחוקה של עידן המייספייס. מסוג השירים האלה שגורם לך לעצור את כל מה שאתה עושה באמצע הלילה, לרוץ לפורום של קול הקמפוס ולשאול מה זה הדבר המקסים הזה״.

סער גמזו, שדרן מ-2004 עד היום. עורך ראשי של התחנה 2011-2012:

״אני די משוכנע שרוב השדרנים בתחנה, אם לא כולם, הגיעו לכאן כי מוזיקה שולטת בעולם שלהם. היא מגלה להם עולמות חדשים, מכירה להם אנשים חדשים ושומרת על עולם הרגש שלהם פעיל וגועש. חוצמזה, זה שיר בנזונה, מתוך אלבום בנזונה, עם מבצעת מעולה ויוצר מחונן שמהווים הסבר מוחשי לשאלה "למה אנחנו כל כך אוהבים מוזיקה"‬.

יוסי חלילי, שדרן מ-2006 עד היום:

״הקטע הזה סומפל לאחד הג׳ינגלים היותר מושמעים בתחנה. שמעתי אותו המון כמאזין ואחר כך ניגנתי אותו כשדרן בתוכניות שלי. כשאני חושב על התחנה, הקטע הזה עולה לי ישר לראש״.

ליאור שיינברגר, שדרן מ-2006 עד היום:

״'זמרת הפופ עם השיער הקצר? בטח!', ענה לי כל מי שפגשתי באותו שבוע, אחרי שהאזנתי ל-Fink בתחנה. 'עם F, לא עם P', עניתי להם וישר רצתי להשמיע להם את 'Pretty Little Thing', השיר הראשון שכבש לי את האוזן. פינק מבחינתי, מייצג את התחנה בדרך הטובה ביותר: אמן מעולה ומוכשר בצורה יוצאת דופן, שמעולם לא הושמע באף תחנת רדיו 'מסורתית' אחרת. קול הקמפוס היא כר מפרה למוזיקה חדשה ואיכותית שעוברת דרך כל הז'אנרים ומאפשרת לשדרנים לחשוף זה את זה ואת המאזינים, לאותם אוצרות מוזיקאליים שמסתתרים ולא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת״.

דן בסמן, שדרן 2007-2011:

״את האלבום השני של MIA השמעתי מיד כשיצא, בהמשך ישיר לראשון שלה שהושמע בתחנה בלי סוף. זה קרה בימים שאף אחד לא ידע מי זאת והתחושה שאנחנו לא מחשבנים ומנגנים דברים כי אנחנו חושבים שהם טובים, הרבה לפני שהם מגיעים לתחנות הרדיו המסחריות או הציבוריות. את 'Paper Planes' התחלנו לנגן הרבה לפני שהשיר נבחר כסינגל מהאלבום השני והפך להיות הלהיט הגדול ממנו, עוד לפני שהושמע בכל מקום אחר. שם נפלה ההבנה שקול הקמפוס גם מעצבת קהל וטעם, גם כשמדובר במוזיקה שלא מיוחצנת עד דק״.

נועה ברודצקי, שדרנית מ-2007 עד היום:

״אחד הדברים שאני הכי אוהבת לשדר בתוכנית שלי, ובכלל ברצועת הגרוב של ימי שלישי בתחנה, זה חיבור של ביטים, עולם, אלקטרוני וישראלי חדש. ה-BBB הם דוגמה מצויינת להרבה הרכבים שקיבלו חשיפה ראשונה אצלנו בתחנה, אנחנו גדלים איתם והם איתנו, עד שבמקומות אחרים ״מגלים״ אותם והם פורשים כנפיים״.

גיל מטוס, שדרן מ-2007 עד היום:

״השיר הזה נוגן הרבה בקול הקמפוס במיוחד בתקופת המעבר של התחנה לאולפנים החדשים שלה. הצליל ה'חולמני' ו'הצלילתי' של השיר הזה מאפיין מאוד את הקו של התחנה בכמה מהתוכניות הבולטות שלה באותה תקופה ועד היום״.

שירן מוסטבוי, שדרנית מ-2008 עד היום:

״כשהתחלתי לשדר בתחנה סיפרתי על כך לחבר והוא בתגובה אמר ״כן, אני מכיר את קול הקמפוס, זה אלו שמשמיעים ללי פונה״. מאז זה נתפס אצלי כשיר שמייצג את התחנה, על הגיוון שבה, מפולק ועד ביטים״.

עמית סטארק, שדרן מ-2009 עד היום:

״זה קטע שמוזהה עם חבורה אהובה של שדרנים וותיקים בתחנה כמו גלית גרינר, טל בן ברוך ואחרים שניגנו אותו. לשדר אותו היום בתוכניות שלי זה מבחינתי סגירת מעגל״.

הדר דירי זילברשטיין, שדרנית מ-2009 עד היום:

״השיר מסמל עבורי את הימים הראשונים בהם נחשפתי לגרוב, למוזיקה מתגנבת, מרגשת וגם מזיזה כמו שלא הכרתי קודם. במשך תקופה ארוכה, ואולי אפילו עד היום, קשה ליפול על יום שלישי, aka יום הגרוב בתחנה, מבלי לקבל טעימה מהאלבום המופתי הזה של ההרכב הניוזילנדי שמסמל עבורי שמוזיקה היא על תקופתית וזמנית ובעלת כוח ייחודי להמריץ את הדם ולאהוב. מעבר לכך השיר הזה היווה גשר ביני לבין שדרנים מנוסים ממני, שהיום אני גאה לקרוא להם קולגות״.

יבגני צ׳רטקוב, שדרן מ-2009 עד היום:

״הלהיט הכי גדול שיצא מהאוסף 'Where Is The Sunshine' של קול הקמפוס מ-2007. השיר הוא בעצם רמיקס של רדיוטריפ (סקולמאסטר ומיקסמונסטר) ל"חתול וחתולה" מאלבום הבכורה של בום פם. הרמיקס הצליח עד כדי כך שבום פם התחילו לבצע אותו בהופעות״.

חולית בלאו, שדרנית מ-2010 עד היום:

״כשנתבקשתי לבחור שיר אחד שמסמל את האופי והמהות של התחנה, לא עלה לי כלום לראש. מתוך מאות שירים שנחשפתי אליהם מאז שהתחלתי לשדר, אף אחד לא הצליח לתמצת רוח של מוסד שמעצם יופיו ומהותו בנוי מכל כך הרבה אלמנטים שונים. בסופו של דבר נותרתי עם השינוי הכי משמח שעברתי בזכות התחנה – האהבה והפתיחות למוזיקה ישראלית. אז בחרתי בקטע של שלום גד והיהלומים מתוך האלבום המעולה 'ירושלים'. בשיר מופיע גבריאל בלחסן, שאת האירוח שלו ב'סתימה זמנית' אצל סער גמזו ואת לחיצת היד שקיבלתי אחריה, כנראה שלא אשכח לעולם״.

בן אליעד, שדרן מ-2011 עד היום:

"can היתה אחת הלהקות הראשונות שיצא לי להכיר במסגרת הרדיו, בזכות המלצה של מנהל התחנה. עד היום האלבום 'Tago Mago' הוא בעיניי כאפה מצלצלת, והתגלות אחת מני רבות לעולמות, ז'אנרים ומרחבים מוזיקליים שהזדמן לי להכיר רק בזכות העשייה שלי בתחנה״.

עדי רותם, שדרן מ-2012 עד היום:

״השיר שבחרתי, כמו התחנה, הוא תערובת של השפעות מעולמות שונים: עבר ועתיד, אנגלית וג'יבריש, כאוס וארגון. שמו (הארוך) מזכיר לי אותנו, שדרני התחנה. גם אנחנו שגרירי השלום והקסם״.