מלאכים בשמי אוסטין

רגע לפני שהם מגיעים להופעה בארץ, סולן להקת הבלאק אנג'לס אלכס מאסס מדבר על אלבומם החדש, על פסיכדליה ועל מוזיקה ישראלית

28 בנובמבר 2013

אף שהיא ממוקמת בלב מדינה שידועה כשמרנית וסגורה, אוסטין, בירת טקסס, נחשבת לעיר מוזיקלית במיוחד. פרט להיותה שופעת המון להקות ומועדוני הופעות, מתקיימים בה דרך קבע גם כמה מהפסטיבלים החשובים בארצות הברית, בהם SXSW ו־Austin City Limits. מי שהפכה מהרכב קטן המוכר רק ליודעי ח"ן ולחובבי גיטרות פאז לאחת מנושאות דגל הרוק הפסיכדלי של אוסטין היא להקת הבלאק אנג'לס (The Black Angels). בראיון טלפוני לקראת הגעתה לראשונה להופעה בארץ מדבר הסולן וגיטריסט הלהקה, אלכס מאסס, על פסיכדליה, על האלבום החדש "Indigo Meadow" ועל מקום המחאה במוזיקה.

"אוסטין היא קצת כמו תל אביב", אומר מאסס, "עיר מלאה בתרבות נגד שממוקמת בלב מדינה מאוד שמרנית". אך נדמה שלא תמיד הייתה באוסטין סצנת רוק פסיכדלי שוקקת. "הסצנה התגבשה בשש השנים האחרונות", הוא קובע ואגב כך רומז לתרומתו הבלתי מבוטלת לכך: ב־2008 הוא ולהקתו ייסדו את Austin Psych Fest, פסטיבל המתמקד בסטונר־רוק ובמוזיקת רוק פסיכדלית על שלל גווניה.

במופיעים בפסטיבל השנה היו להקת הגראז' רוק המשוגעת The King Khan & BBQ Show, להקת הבלוז החשמלי־שבטי טינאריוון, המורכבת מנוודים צפון אפריקאים ודירהאנטר. הפסטיבל, שגדל משנה לשנה ואף התקיים פעם אחת גם בצרפת, הצליח למשוך אליו השנה גם את חלוצי הז'אנר משנות ה־60 ובהם להקת Silver Apples האוונגרדית, ורוקי אריקסון, הטיפוס האקסצנטרי שהנהיג לקראת סוף העשור הפרחוני את הלהקה האהובה על מאסס – The 13th Floor Elevators.

באפריל השנה יצא "Indigo Meadow", האלבום החדש והרביעי של הבלאק אנג'לס. במגזין "Mojo" כינו אותו האלבום הראשון של הלהקה שמצליח לאזן באופן מושלם בין נויז למלודיה, טענה שמאסס מסכים איתה, והוא מוסיף שלדעתו זה האלבום המאוזן ביותר של הלהקה עד כה. עם זאת, לא כל מעריצי המלאכים מרוצים מהאבולוציה של הלהקה, שפונה בשני אלבומיה האחרונים לקהל רחב יותר ומתרחקת מהסאונד המפוזר וההרפתקני שאפיין אותה באלבומיה הראשונים. "זוהי הדרך שעברנו", מאסס מסביר, "בהתחלה חיפשנו את הכיוון שלנו ובהתאם, גם כך נשמענו".

במהלך הראיון מזכיר מאסס את החדווה שלו שבלגלות מוזיקה פסיכדלית חדשה. לאחרונה נדלק על מוזיקה תאילנדית ישנה שצצה לה ברשת. "פסיכדליה באה לידי ביטוי בסוגים שונים של מוזיקה. קח למשל את דוקטור אוקטגון (הראפר קול קית' – אז"א): הוא משלב אלמנטים פסיכדליים לחלוטין, ועדיין – זה לגמרי היפ הופ". מאסס גם רואה לנכון לציין שמוזיקה פסיכדלית לא התחילה בשנות ה־60, אלא קיימת מאז שחר האנושות. "האדם מאז ומעולם יצר מוזיקה לשינוי מצבי תודעה. זאת מוזיקה שבדרך כלל "נעשית על ידי אנשים שנמצאים בחיפוש אחר משהו".

וכיאה ללהקה ששואבת את שורשיה התרבותיים מהסיקסטיז, רבים מהשירים של הבלאק אנג'לס עוסקים בנושאים אנטי מלחמתיים ובהגנה על איכות הסביבה. כזה הוא גם הסינגל החדש שלה "Don't Play With Guns" – אבל לא, הלהקה לא מתכוונת להטיף באמצעותו לקהל הישראלי לא לאחוז בנשק. "שכל אחד יעשה עם השירים שלנו מה שבא לו", אומר מאסס. "קח את הביטלס לדוגמה, הם היו אלופים בהסוואה. אחד אומר על שיר שלהם שהוא שיר אהבה והאחר משוכנע שהוא שיר מחאה".

האם יצא לך להאזין למוזיקה פסיכדלית מישראל?

"האמת שכן", הוא מפתיע, "לפני כשנתיים חיפשתי בגוגל את הערך 'מוזיקת גראז' ישראלית' ועלו בתוצאות כמה להקות מעכשיו, כמה מהסיקסטיז ואיזה אחד שקוראים לו צ'ארלי מגירה. והמגירה הזה הפיל אותי! הוא נשמע כמו באדי הולי הישראלי, וואו! מאז אני עוקב אחריו, ועכשיו, לקראת הביקור בתל אביב, היה לי ברור שאני רוצה אותו להופעת החימום".

The Black Angels, בארבי, שני 21:30. מופע חימום: צ'ארלי מגירה ולהקתו The Bet She'an Valley Hillbillies