נר נשמה: עשרת שיתופי הפעולה הגדולים של בובי וומאק

ביום שישי הלך לעולמו בובי וומאק, אגדת סול ענקית, כותב שירים וזמר מבריק. לאורך קריירה של יותר מ-50 שנה, וומאק לקח חלק באלפי שירים, מתוכם להיטים וקלאסיקות רבות עם כמה מהמוזיקאים היותר אהובים בהיסטוריה. וומאק עצמו היה יותר איש צללים. הייתה לו קריירת סולו לא יציבה אבל עמוסה ברגעי שיא ובשיתופי פעולה, שהפכו אותו לאחד הסודות השמורים של עולם הסול. אחרי שזכה לקאמבק כמעט בלתי יאומן לפני שנתיים, בעזרתו של דיימון אלברן, דור חדש נחשף לקול המחוספס ומלא הרוח שלו ובעת מותו הוא עבד על אלבום שכלל דואטים עם רוב סטוארט, סטיבי וונדר ואפילו סנופ דוג. בגיל 70, רגע אחרי שזכה לגאולה שאותה חיפש כל חייו, הוא עזב עולם שנאבק בו עד הרגע האחרון, מאבק שאפשר להבין מעט יותר בעזרת עשרת שיתופי הפעולה הבאים.

Sam Cooke – "Twistin' The Night Away" / 1962

שיתוף הפעולה של בובי עם סם קוק לא מייצג את סגנונו, גישתו ורוחו של וומאק בשום צורה, אבל בהחלט מציג את השפעתו המשמעותית של קוק על הקריירה, ועל האישיות, של בובי. כשקוק החתים את וומאק ואחיו ללייבל הטרי שלו, הלייבל הראשון שהיה בבעלותו של אפרו-אמריקאי, הם עוד פעלו כהרכב גוספל סטנדרטי. קוק עזר להם, ובמיוחד לבובי, לעשות את הקרוסאובר לקהל המיינסטרים כהרכב R&B ממש כשם שעשה בעצמו. קוק הפך למנטור של וומאק, נעזר בו כנגן גיטרה (כמו בשיר הזה), הראה לו את אורח החיים של הסופרסטאר השחור ועודד אותו לצאת לקריירת סולו.

The Rolling Stones – "It's All Over Now" / 1964

הלהיט הגדול הראשון של וומאק כמעט ולא נולד. את "It's All Over Now" הוא כתב וביצע יחד עם ארבעת אחיו במסגרת ההרכב שלהם, The Valentinos. השיר לא הפך ללהיט, אבל זכה לחיבה מכמה תקליטנים שאהבו את הסאונד הרוקנ'רולי השחור שהתגבש בו. אחד מאותם תקליטנים השמיע את השיר לרולינג סטונז במהלך סיבוב ההופעות הראשון שלהם באמריקה כי הוא הרגיש שזה "שיר מהסוג שהם יאהבו". הוא צדק. הסטונז החליטו לחדש את השיר ופנו לוומאק בבקשה לקבל את הזכויות. בתגובה ענה וומאק למיק ג'אגר "לך תחפש שירים משלך". אחרי שקוק שכנע אותו שזה דבר חיובי, והשיר הפך לסינגל הראשון של הסטונז שהגיע למקום הראשון בבריטניה, וומאק אמר לקוק ש"מיק ג'אגר יכול לקבל כל שיר שהוא רק ירצה".

Aretha Franklin – "(You Make Me Feel Like) A Natural Woman" / 1968

אחרי מותו של סם קוק בסוף שנת 1964, בובי וומאק ספג מכה אנושה. לא רק שחברו הקרוב, המנטור שלו והאיש שהכי האמין בו נרצח באופן ביזארי, אלא גם וומאק עצמו הפך למוקצה בתעשייה לאחר שבחר להתחתן עם אלמנתו של קוק, שלושה חודשים בלבד אחרי מותו. בעלי חברות התקליטים זרקו אותו מכל המדרגות רק כדי שיסיים כנגן אולפן בממפיס. אך נדמה שלוומאק הייתה טיפת מזל בכל זאת, שכן באולפן הזה נוגנו כמה משירים האגדיים של סוף הסיקסטיז, להם תרם הגיטריסט המוכשר מיכולת הנגינה הנדירה שלו שנבעה, בין היתר, מהעובדה שהיה שמאלי שניגן על גיטרה רגילה. בין השירים שלהם תרם את ליין הגיטרה באותה התקופה: "Suspicious Minds" של אלביס פרסלי, "Son of a Preacher Man" של דאסטי ספרינגפילד וקלאסיקת הסול הזו של ארית'ה פרנקלין.

Janis Joplin – "Trust Me" / 1971

אחד החיבורים המוזרים יותר של וומאק, ועם זאת המסקרנים ביותר, היה זה עם ג'ניס ג'ופלין, ממש לקראת מותה. ג'ופלין התאהבה בשירתו של וומאק אחרי שהוציא אלבום סולו חצי מצליח ויצרה איתו קשר. וומאק סיפר שכשהוא ענה לטלפון ושמע "היי, זאת ג'ניס ג'ופלין" הוא ענה "כן, מדבר ג'יימס בראון". אך החיבור בין השניים היה מוצלח והוביל לשיר המצוין הזה מתוך אלבומה האחרון "Pearl", כמו גם לשמועות שהרכב היוקרתי של וומאק היווה השראה לשיר "Mercedes Benz". למעשה, בובי אף בילה עם ג'ופלין בלילה האחרון שלה, כמה שעות לפני שהלכה לעולמה ממנת יתר של הרואין.

Sly & The Family Stone -"A Family Affair" / 1971

החיבור של וומאק עם סליי סטון נשמע הרבה יותר הגיוני מהנ"ל. שניהם גדלו בבית נוצרי הדוק, החלו כזמרי גוספל ועברו לעולם שמתנדנד בין רוק פסיכודלי לסול מהפכני. וואמק, שהכיר את סליי בתקופת העבודה על האלבום " There's a Riot Goin' On", זכה להשתתף באלבום המומנטלי בתפקידי גיטרה שונים כשבין היתר תרם לליין הפאנקי הממכר הזה מהלהיט הכי גדול של ההרכב.

Bobby Womack – "Across 110th Street" / 1972

כשההצלחה ההתחלתית החלה לעלות לוומאק לראש, הוא התחיל לשאוף גבוה. נגיד, כמו חבריו למקצוע אייזיק הייז או קרטיס מייפילד שזכו להצלחה גדולה עם פסקולי בלאקספלויטיישן שהקליטו. בדיעבד, וומאק צדק. הוא דרש מחברת התקליטים שלו לארגן לו סרט כדי שיוכל להתנסות והם מצאו לו בחוסר רצון מופגן את "Across 110th Street", שבועיים לפני ששוחרר ואפשרו לו לצפות בסרט רק פעם אחת לפני שנדרש להלחין את כל הפסקול. יחד עם מלחין הסרטים ג'יי ג'יי ג'ונסון, קפץ וומאק על ההזדמנות והנפיק את השיר הפותח של הסרט והלהיט הכי גדול שלו – תיאור קצר של האווירה ברחוב הארלם במציג באופן מלאכי את הגיהנום. מאוחר יותר טרנטינו, מי אם לא הוא, ישתמש בשיר בסרט "ג'קי בראון"

Bobby Womack feat Patti Labelle – "Love has finally come at Last" / 1984

הקריירה של וומאק ידעה עליות ומורדות, וגם אחרי ההצלחה שלו בראשית הסבנטיז הוא התעקש לבצע אלבום קאנטרי כושל וסירב לקחת חלק בשגעת הדיסקו, דבר שדחף אותו הרחק מאור הזרקורים. עם שקיעתו של הדיסקו, וומאק חזר בשני אלבומים מצוינים – "The Poet" ו-"The Poet II". השני הכיל שלושה דואטים עם הזמרת האהובה פאטי לאבל שבדיוק החלה בפריצת קריירת הסולו שלה. הסינגל הראשון מהאלבום, בלדת אהבה קיטשית ועם זאת מחוספסת מהרגיל, הצליח בצורה נאה ביותר.

Gorillaz – "Stylo" feat Mos Def and Bobby Womack / 2010

התנודות בקריירה של וומאק המשיכו, אבל עם ראשית המילניום נראה שהיא התקרבה לסופה. וומאק כבר היה מבוגר ולא רלוונטי, פרש לשגרה בביתו והפסיק לשחרר אלבומים לאחר אלבום חג מולד דיי מביך. רק עשור לאחר מכן הוא זכה לפניה מאחד, דיימון אלברן, שרצה שיתארח בשיר של הגורילז. בדומה לסיפור של הרולינג סטונז, גם כאן וומאק סירב בהתחלה, אבל לאחר שביתו שכנעה אותו לנסות, הפך השיר לסנונית הראשונה בקאמבק נדיר לזמר מהסוג של וומאק, הרבה בזכות קולו החד פעמי והנשמה הענקית שעוברת דרכו.

Bobby Womack – "Dayglo Reflection" (feat. Lana Del Rey) / 2012

את אלבום הקאמבק של וומאק שהפיק אלברן שנתיים אחר כך, קשה היה לפספס. נדמה שרק גיל סקוט הרון זכה לכבוד שכזה – להיאסף אחרי שנים של שקט על ידי מפיק צעיר שיחזיר אותך לתודעה, החלום של כל "לשעבר" בכל תחום. וומאק חזר כזקן השבט, גדול וחכם יותר מכל הילדודס שחושבים שהם מחזיקים במהות הסול. ההוכחה המושלמת לכך היא שיתוף הפעולה שלו עם לנה דל ריי שנבחרה לא בזכות, ואפילו למרות, המעמד המטפס שלה ככוכבת פופ של אותה השנה. הניגוד שבקולות, הגיל והגישה של השניים, הדגיש בהרבה את המשפט הפותח של השיר, הקלטה של סם קוק שמכריז ש"כשזמר מזדקן, התפיסה שלו מעמיקה כי הוא חיי חיים והוא מבין מה הוא רוצה להגיד קצת יותר".

Bobby Womack Feat. Fatoumata Diawara – "Nothing Can Save Ya" / 2012

באותו אלבום של וומאק הוצג שיתוף פעולה נוסף עם זמרת צעירה, אבל אחת שונה לחלוטין מגברת דל ריי המצליחה. פאטומאטה דיאווארה היא זמרת ממוצא מאלי שנולדה בחוף השנהב וגרה כיום בצרפת. אפריקאית בכל רמ"ח אבריה ועם מוזיקה ששואבת מקורות מהיבשת השחורה ומשלבת עם סול אמריקאי. החיבור עם וומאק, מעשה ידיו של אלברן, הוביל לשיר יפייפה במיוחד שמחבר בין שני הקולות הייחודים על הפקה אלקטרונית קסומה לעבר שיר שמבטא את הכאב הקולקטיבי של השניים, כל אחד ממקורותיו. רחוק מהסגנון שהחל איתו, רחוק מימי הכוכבות שלו ורחוק מהמיינסטרים, וומאק מתגלה מחדש כזמר הנשמה המלא שהוא תמיד היה.