אורטגה לא שורף את הרדיו, אבל ברור לו שהוא הראפר הטוב בישראל

"דירה קטנה וחלומות גדולים, זה ממצה את כל החיים שלי. זה עדיין החיים שלי, השיט הזה".

כבר 15 שנים שהראפר אורטגה (יונתן יהודאי) טווה לעצמו חלומות גדולים בתעשיית ההיפ הופ הישראלי, עוד בימים ששב"ק ס' היו הדבר הכי חם במשחק, והמד־מן (חנות בגדים בדיזנגוף סנטר, כמה שנים טובות לפני שמישהו שמע על דון דרייפר) היה בית לכל הילדים שחלמו להיות ראפרים, או לפחות להיראות כאלה. היו שבאו והלכו, כל הסצנה של ההיפ הופ הישראלי נפלה וקמה. אבל תמיד היה פה אורטגה, הילד החצוף שזכה בתחרות הפריסטייל ב־2003 ופרץ קדימה, עבר בהרכבים כמו פי.אר טרופרז המיתולוגיים והמשיך לשיתוף פעולה ארוך שנים עם פלד. היום יש כבר כאלה שקוראים לו "סנדק".

>> שירי ההיפ הופ הטובים בכל הזמנים

אורטגה לא נח. שנה וחצי אחרי האלבום הכפול "החיים על פי אורטגה", שיצא בשני חלקים בהפרש של חצי שנה, הוא נמצא בעיצומו של טור קיץ ומחמם מנועים לקראת אלבום חדש שעתיד לצאת באוקטובר ("החיים על פי אורטגה, חלק ג'"), תחת שרביט הייעוץ המוזיקלי של יוסי פיין הגדול, "מי שגידל את שב"כ ושם את הדג על המפה". עוד בקנה יש לו "קליפ אנימציה מגניב מגניב שהולך להיות ביג". אבל לגבי האלבום יש לו גם כמה הצהרות מפוכחות. "לא הולכים להיות שם שירים שישרפו את הרדיו", הוא קובע, "אבל זה יהיה אלבום מגניב. הוא הרבה יותר מוקדש לקהל. אני כבר רואה את הביקורות של חלק מהקהל: למה אין לך שירים ברדיו? נמאס לי לענות על זה. לא יהיו שירים שהולכים לשרוף את הרדיו. אני הולך לעשות מה שמשמח אותי ומרגש אותי".

אנחנו בעיצומה של תקופה טובה להיפ הופ בישראל.

"אני חושב שהיו כל כך הרבה התפתחויות בתעשיית המוזיקה בכל מה שקשור לאינטרנט, אז כולם באיזשהו מובן נהיו אינדי. זה משהו שלא היה פעם. היום לא רק שאתה כותב לבד ובוחר את המפיקים לבד, אתה גם דואג שגם כל הפאן הוויזואלי ייראה כמו שאתה רוצה ואתה בוחר את האנשים שאתה רוצה לעבוד איתם. ככה אתה גם בוחר את המנהל האישי, את חברת הבוקינג וגם את האנשים שיעבדו באונליין. אני חושב שזה ההבדל שמשאיר את ההיפ הופ רלוונטי היום. כל מוזיקאי לומד להיות הלייבל של עצמו ואיך לשחק עם התקציבים ועם ההכנסות באופן שמניב לך עוד הכנסות אחר כך. וזה היתרון הכי גדול של התקופה הזאת וזה הרבה ממה שמוביל לפריחה שיש היום".

הסתובבת עכשיו בטור בצפון ובדרום הארץ. יש ביקוש בפריפריה?

"לגמרי. לא משנה לאן תגיע ותפתח קופות יהיו אנשים שיגיעו עם החולצה וישירו את המילים ויתנו לך הרגשה מדהימה. התמיכה בדברים הכי קטנים נותנת את המוטיבציה להמשיך לעשות את הדבר הזה. זאת גולת הכותרת מבחינתי, המוטיבציה להמשיך לעשות את הדבר הזה".

"דברים טובים לוקחים זמן וזה בסדר, כן זה קול, השמים הם הגבול, השמים הם הגבול". זאת המנטרה שפותחת את האלבום הקודם של אורטגה, ואותה הוא שר ספק לעצמו, ספק למאזין. להופעת ההשקה בבארבי הגיעו 800 איש, "יריקה מסולד אאוט". לפלייליסט של גלגלצ הוא עוד לא נכנס. "אחרי האלבום הקודם הרבה אמרו לי שהמוזיקה שלי נותנת להם מוטיביציה. הם לא מבינים שאני מנסה לתת מוטיבציה ותזכורות גם לעצמי. הסביבה היא הזיה, כל המדינה היא הזיה. אבל צריך פשוט להמשיך בדרך ודברים יקרו".

"צריך פשוט להמשיך בדרך ודברים יקרו". אורטגה (צילום: דין אהרוני רולנד)

יש פרנסה בראפ?

"יש לך המון מסלולים אלטרנטיביים. אני לפני שנים התחלתי לעשות ערבי הופעות בברזילי וככה התברגתי בתחום המסיבות וההופעות. אני מתגלגל שנים בחיי לילה, הפכתי להיות אחד השותפים בפסאז' ויש לנו את ליין ההיפ הופ הכי ביג בתל אביב. זה סיפוק מדהים, למנף את הידע בהיפ הופ, ועצם העובדה שנכנסתי להיות אחד השותפים וגם לנגן את המוזיקה של הקולגות שלי. זאת פרנסה מדהימה. ויש הופעות וסדנאות ופרויקטים פרסומיים. אם אתה יצירתי מספיק ואתה נהנה, אתה לגמרי יכול לעשות פרנסה מהדבר הזה. אני אוהב לחיות על התפר הזה בין חיי לילה להיפ הופ. מובן שאני גם נמצא בתחרות עם הליינים האחרים של ההיפ הופ. בארצות הברית יש סמים ואלימות ופה התחרות היא בחיי הלילה".

אז מי הראפר הכי טוב בישראל היום?

"שאלה טובה. בא לי להגיד שזה אני. אני לא חושב שיש מישהו שיכול לאתגר אותי בבאטל או בפריסטייל, שאלה הדברים הכי בסיסיים לראפר. חסר לי מאוד לראות חרוזים מורכבים ותוכן לא מתבכיין ואותנטיות. אצל הרבה ראפרים שאני מאוד אוהב אני רואה סקילז מאוד בינוניים אז כן, הראפר הכי טוב הוא ללא ספק אני, ואם מישהו חושב אחרת, אני מאוד אשמח לבאטל. רק תגידו שעה. נעשה את זה רשמי, קרב על הכתר".

זאת קריאה לאנשים לבוא לנסות את מזלם?

"ללא ספק".

אורטגה, בסקולה, הרכבת 72 תל אביב, שישי (21.7) 21:30, כרטיסים: 60־70 ש"ח