היי שירי: אפליקציית המוזיקה הישראלית החדשה עוד לא אפויה

שוק הסטרימינג ותחנות הרדיו הישראליות לא רעדו כששירי, אפליקציית רדיו דיגיטלי חדשה, הצטרפה למשחק. למעשה, הצטרפותה בתחילת החודש עברה בשקט יחסי: מעטים יודעים על קיומה (לפי החנות של גוגל מדובר באזור 10 אלף הורדות) ומעטים עוד יותר מבינים את הצורך בה בעת שהשוק מראה סימני רוויה. שירי נועדה להנגיש מוזיקה ישראלית לקהל הרחב; אמנם לא מדובר בחזון שונה מזה של חברות הסטרימינג שפועלות בארץ (ספוטיפיי, דיזר וכו') ושל תחנות הרדיו – אך השירות ששירי מספקת ניתן חינם וללא פרסומות, וזה כבר עשוי להיות ג'וקר בתחרות על האוזן הישראלית. מאחורי שירי עומדים עמותת הפינג'אן הדיגיטלי (שבראשה אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר) יחד עם משרד התרבות והספורט, הספרייה הלאומית ובעלי הזכויות על השירים.

שירי, ששמה הוא ככל הנראה טייק אוף (תמוה) לעוזרת האישית הווירטואלית של אפל, סירי, מאפשרת פעולה אחת עיקרית והיא בחירה של עד שלושה מוזיקאים ישראלים אשר יוצרים פלייליסט מתמשך – מעין רדיו המבוסס על העדפות המשתמש. כל מוזיקאי מביא איתו דאטה אחר, כלומר רשימת שירים ייחודית לו, והבחירה המרובה אמורה לאפשר הרכבה של פלייליסט מגוון.

מסך הפתיחה של שירי

עוד כתבות מעניינות:
גראמי 2019: קארדי בי ריגשה, הנאום שנקטע ושערוריית ההברזות
נציגי איסלנד לאירוויזיון מזמינים את נתניהו לקרב מכנסיים
לישראל לא מגיע שכיתריה תייצג אותה באירוויזיון

לאחר הבחירה, למשתמש מוצג הנגן ובו שני פיצ'רים: סימון לייק או דיס לייק לשיר על מנת שהמערכת תלמד את טעמו האישי; ובחירה בין שלוש אפשרויות ("מעט", "לפעמים" ו"הרבה") לשאלה "עד כמה להפתיע אותך?". חובבי מיינסטרים, לצורך העניין, יבחרו ב"מעט", בעוד שמשתמשים הרפתקנים יותר יעדיפו ללחוץ על "הרבה". הבעיה: לא ניכר שיש לסימון הזה משמעות. בפלייליסט "ערן צור", למשל, האפליקציה דבקה בתחומי תערובת אסקוט־יוסי בבליקי־עמיר לב בכל אחד מהמצבים. גם סימון דיס לייק לטראק מסוים לא גנז אותו מהרשימה, ובהפעלה חוזרת האפליקציה ניגנה אותו שוב.

שני הפיצ'רים הללו הם הליבה של שירי. מעבר לזה, האפליקציה לא מאפשרת כמעט אף פעולה מוכרת מאפליקציות מקבילות: לא ניתן לבחור אלבומים, ליצור או לשמור פלייליסטים, להריץ שירים קדימה או אחורה ולחזור לשיר שכבר התנגן. מבחינת היוצרים של שירי, כל הפעולות הללו יהפכו את שירות הרדיו הדיגיטלי לשירות סטרימינג, כלומר שירות המצריך תשלום או פרסומות, ועל כן הם לא חלק מהממשק. שירי היא אפליקציה פשוטה, אפילו פשטנית, אך היא ממלאת את ייעודה בצורה לא רעה בכלל. בשלב זה הפלייליסטים מתנגנים כמעט ללא תקיעות (צריך לסייג ולבדוק מה יקרה כשיחול עומס על השרתים, כשבמקום עשרות אלפי משתמשים יהיו מאות אלפים) והאפליקציה יכולה לפעול באופן פסיבי, ברקע פעולות אחרות שנעשות בסמארטפון – תכונה שגם היום אינה מובנת מאליה.

מצטערים, נגמרו השירים

למרות כל אלה, החסרונות מורגשים יותר מהיתרונות. הגבלת הבחירה לשלושה אמנים יוצרת פלייליסטים דומים ורפטטיביים (לא מעט מהם מובילים לעידן רייכל); חלק משמות השירים כתובים בג'יבריש; לפלייליסט אין זרימה עריכתית – השירים מנוגנים בצורה רנדומלית (לדוגמה, פלייליסט שהתחיל באברהם טל עבר לשייגעצ ונגמר באיציק קלה, וכל שיר מאופיין בטמפו אחר לחלוטין); יש מעט מאוד ויזואליה באפליקציה, וכשיש – כמו למשל הקאבר ל"שירים ליואל" של רונה קינן – היא ממוקמת בצורה עקומה; אין גרסת ווב; לא ניתן לסמן לייק או דיס לייק מחוץ לאפליקציה, בשורת הנוטיפיקציה של הסלולרי; חלק מהפעולות (כמו מעבר בין האפשרויות של "עד כמה להפתיע אותך?") מאתחל את הפלייליסט; במצבים מסוימים, כמו בפלייליסט של זאב טנא, האפליקציה מגיעה לתחתית הבאר וחושפת את זה בפני המשתמש בהודעה "כרגע אין יותר שירים שמתאימים לבחירת הזמרים שלך, נא לבחור זמרים אחרים" – טעות פטאלית מבחינת חוויית משתמש.

אין יותר שירים. אפליקציית שירי

החיסרון הגדול ביותר של שירי הוא שיש לה מאגר אמנים ושירים מוגבל ביותר. למעשה, כל האמנים שאינם רשומים באקו"ם, בפדרציה הישראלית לתקליטים, בפי"ל, באשכולות ובעיל"ם לא נמצאים בגרסה הנוכחית (כרגע לא ניתן למצוא בה את את בלקן ביט בוקס, קוואמי, הילה רוח, דודו פארוק ועוד). בעמוד החזון נכתב כי "בכל גרסה שלה תשכלל שירי את יכולתה ללמוד את טעמך המוזיקלי ותשמיע לך מוזיקה ישראלית שתואמת אותו, מוזיקה שחלקה יהיה מוכר לך וחלקה ודאי יחדש לך ויחשוף אותך ליוצרים ולשירים מעולים שאולי לא תשמע בתחנות הרדיו". אלא שמבין שלל האפליקציות המוזיקליות, שירי היא הדלה ביותר ולכן יהיה קשה מאוד להיחשף דרכה למוזיקאים.

נוסף למאגר הרזה, רשימות ההשמעה נוצרות לעתים קרובות ברישול. לא מעט מהבחירות מובילות כאמור לעידן רייכל, וגם למירי מסיקה ואביב גפן. נראה שאין אפשרות להגיע לשוליים ולדבוק בהם, והמסלולים בסופו של דבר מובילים לאותם עשרה מוזיקאים ששולטים בדאטה. מכיוון שמדובר באפליקציה חדשה בהרצה, סביר להניח שהעבודה על הנתונים עוד נמצאת בעיצומה ותקלות מסוג זה יתוקנו בעזרת הפידבקים שיתקבלו מהמשתמשים.

אחד הדברים שנותרו עמומים עד לזמן פרסום הכתבה הוא נושא התמלוגים. במסך הפתיחה של האפליקציה נכתב כך: "כשאתם מאזינים למוזיקה ישראלית דרכי (שירי), האמנים שאתם אוהבים מתוגמלים יותר מבכל אפליקציה אחרת". האם שירי משלמת למוזיקאים המנוגנים דרכה יותר מאשר ספוטיפיי? האם יש לה הסכמים שונים מאלה של אקו 99 וגלגלצ? אין פירוט או הסבר לכך (ונכון לעכשיו Time Out לא קיבל תשובה מיוזמי האפליקציה), אך אם זה אכן המצב – שירי מוסיפה למאזין הישראלי פרמטר מוסרי שצריך וחשוב לשקול.