Governors Ball: סיכום היום הראשון

מי שלמוד בעיקר פסטיבלי מוזיקה הנערכים באירופה ומתקיימים ברובם בשעות הערב, ימצא את עצמו מעט אבוד בהתחלה בפסטיבל כמו Governors Ball, הנערך באי קטן הצמוד למנהטן. ראשית, הקהל: האמריקאים באים להרים. התחושה הייתה שיותר משהם מחפשים פסטיבל מוזיקה, הצעירים והצעירות שהגיעו לאיי רנדל (נצפו מעטים מעל לגיל 30) מחפשים חוויה כוללת. אנשי הפסטיבל הציעו בדיוק את זה, כשהם פורסים לרוחב הפארק משחקי דשא, עשרות דוכני אוכל מפנקים, עמדות איפור פנים, דוכן בו חילקו גלידת בן & ג'ריז בחינם ואפילו תא צילום שייצר תמונות וגיפים.
בכל הנוגע למזג האוויר, הדעות חלוקות. מי שמגיע מהמזרח התיכון ככל נראה פחות יתלהב מימים לוהטים בתחילת יוני, אבל נראה שלאמריקאים היה דווקא סבבה, וקוד הלבוש הצטמצם בהתאם.
ב-13:30, שעה שלא בהכרח מתאימה לאופי של המוזיקה שלהם, עלו לבמה Run The Jewels שקידמו את אלבום הבכורה המעולה שלהם. הצמד, שמורכב מהראפרים Killer Mike ו-El-p נראו נרגשים במיוחד להופיע מול קהל גדול וצמא והצליחו לשבור במקצת את הסטיגמה על הופעות חיות של יוצרי היפ הופ.

הפסטיבל התחיל באמת עם שיא מפתיע, בהופעה של ג'אנל מונה הקופצנית. היה משהו מאוד משונה בטיימינג של ההופעה, שהתחילה ב-15:00 על הדקה, עוד לפני שהקהל הספיק להבין מה לעזעזל קורה לו. החום שקצת הקשה על הקהל, לא הזיז למונה, שרקדה וקפצה על הבמה בטירוף. הארט, התצוגה הקולית והאופי הייחודי שנשפך ממנה, הוכיחו שמונה פה כדי להשאר.

נסיכה נוספת שהפכה את היום הראשון של הפסטיבל למוצלח באמת, היא גריימס. למרות התדמית שאולי יצאה לה, של בחורה עדינה, מתוקה ושברירית, גריימס הוכיחה שהיא לכל הפחות הביונסה של האינדי. שיער ארוך בצבע בלונד-ורדרד, אאוטפיט הורס וצעדי ריקוד רוצחים – גריימס הראתה לניו יורקרים שגם פופ איכותי יכול להיות כיפי בטירוף. את גריימס ליוו רקדניות, פנטומימאים וממש הרבה עשן. בהופעה המפוצצת היא ביצעה שני שירים חדשים ומרימים, אחד מהם הוא "Go", אותו כתבה עם בלאד אורנג', כביכול עבור ריהאנה שלא רצתה לבצע אותו.

לא הייתה דרך להתחמק מזה – היום הראשון של הפסטיבל היה שייך לאאוטקאסט, שנמצאים בעיצומו של סיבוב הופעות מפלצתי לרגל האיחוד שלהם. לא ברור מדוע או איך, אבל כמעט במקביל לאאוטקאסט עלה להופיע דיימון אלברן, הענק לא פחות. ההתנגשות המבאסת הזאת (שהייתה כמעט היחידה בפסטיבל, לזכות המארגנים) הובילה למצב משונה בו רבע שעה לפני תחילת ההופעה של אלברן, הרחבה הייתה כמעט ריקה מקהל. לאחר לבטים רבים, התבצעה ההחלטה הקשה להתחיל אצל אלברן ולהמשיך לאאוטאקסט, מה שהתברר כמשתלם במיוחד אחרי שאלברן ביצע שירים של בלר ושל הגורילז ואף העלה לבמה חברים מדה לה סול לבצע איתו את "Feel Good inc." המעולה. מלבד זאת אלברן ביצע את מרבית השירים מאלבום הסולו הראשון והיפייפה שלו, "Everyday Robots".

ואחרי כל זה, היו אאוטקאסט. אמנם רק עצם המעמד עצמו היה מספיק כדי לרגש ולשמח, אבל האמת היא שאנדרה וביג בוי לא חזרו בשיאם. השניים כן השתפרו מאוד מאז הופעת הבכורה של האיחוד בפסטיבל קואצ'לה, אבל עדיין ניכרות חריקות מסוימות. ולמרות זאת, כל מי שהעריץ ואהב את הצמד לא יכל שלא להרים ידיים באוויר למשמע ביצועים ל"Roses", "The Whole World", "So Fresh, So Clean" ועוד ועוד. דרך נפלאה לסגור את היום הראשון והכיפי של הפסטיבל.