צוות לעניין: lucille Crew שמים את האגו בצד כדי ליהנות על הבמה. ריאיון

עם 9 חברים, אלף סגנונות ויותר מדי קבוצות וואטסאפ, lucille Crew מצליחים לשים הכל בצד ולעשות מוזיקה מעולה. איך הופכים מתופף מתזמורת צהל למתופף היפ הופ?

כל החבר'ה. lucille Crew צילום: Gaya's photos
כל החבר'ה. lucille Crew צילום: Gaya's photos
5 באפריל 2017

תשע חברים יש בהרכב ההיפ הופ-פאנק-סול-רוק lucille Crew. לפעמים 8, או 10. אפילו הם לפעמים נראים לא בטוחים ממש. אבל 9 כרגע, וזה דיי והותר. אחרי הכל, הם מוזיקאים. זה מספיק קשה לארגן חזרות/הקלטות/הופעות גם לטריו, בטח ובטח ל-9 אנשים. "זה לא קל, אין ספק. מתאמים עם הרבה פשרות. גוגל קלנדר זה המפתח", מספר ישגב דותן, גיטריסט, מפיק ויוזם ההרכב. "יש גם את קבוצת הוואטסאפ lucille Crew Dates. בשיאנו היו לנו 3 קבוצות וואטסאפ".

"היתה קבוצה רגילה ואז הלכו שם שטויות אז פתחנו עוד אחת, ועכשיו גם שם יש שטויות", מספר יוסי עדי, מתופף ההרכב. "זה נס שאף פעם עוד לא היה פיצוץ בין האנשים" מתוודה דותן. "זה תשעה-עשרה מוזיקאים שעובדים ביחד בטורים ובאופן אינטנסיבי ואף פעם לא היה ריב".

איך שומרים על יחסים טובים בהרכב כזה גדול?

עדי: "שמים את האגו בצד. ואם אתה שוכח מזכירים לך לשים אותו בצד. כל אחד שם לשני את האגו בצד".
דותן: "לא נותנים לאף רסיסים של מרד לעלות. זה קצת משטר דיקטטורי עם אשליה של דמוקרטיה, כמו בסרט "The Interview", המכולת נראית מדהים אבל לתושבים אין מה לאכול". הם צוחקים.

באופן כללי, נראה שב-lucille Crew האווירה היא חלק מהותי מהסאונד. הריאיון עם דותן, עדי וראפר ההרכב ג'ואל קובינגטון (רבל סאן, לשעבר חבר קולולוש), גולש בתדירות לבדיחות וזכרונות משותפים, ועם זאת הם לא מרגישים בדלנים. כולם מוזמנים ורשאים להרגיש חלק מה-crew. אולי זו הסיבה שהם מצליחים להחזיק במגוון כל כך רחב של נגנים מתחומים וסגנונות שונים ועדיין להישמע כלהקה אחידה להפליא. אולי ככה הם הצליחו לשחרר פרוייקט חמישי בחמש שנות פעילות – האי.פי "Respect The Dawn" שיושק מחר (6.4) בבארבי.

עדי: "תמיד יש אצלנו המון רעיונות, וכל אחד רואה את זה בצורה שונה".
דותן: "יש הרבה מגוון אצלנו. אבל השלם גדול מסכום חלקיו. זה מלא רעיונות ממלא כיוונים, וצריך לדעת לבחור כדי להכין את הקוקטייל המדויק, אם תרצו. יוסי, איך שאתה רואה אותו, הוא בכלל תזמורת צהל".
עדי: "בכלל הפעם הראשונה שנחשפתי וישבתי לנגן היפ הופ זו עם lucille Crew. פתאום נכנסתי לעולם הזה בכל הכח. כל אחד אצלנו ככה. גל (דה פז, זמרת ההרכב) מגיעה יותר מרוקנ'רול, הנשפנים היו קצת יותר בלקני וראגיי וכו'".

איך היה להיחשף להיפ הופ דרך ההרכב?

עדי: "דיי נחמד האמת. אני זוכר את אחת השיחות הראשונות כשהתחלנו, הרבה רפרנסים שנתנו אחד לשני היו דברים שאני שמעתי כיותר ג'אזים וישגב דווקא שמע את השילוב של הג'אז עם ההיפ הופ. היה צריך איזה שינוי בתפיסה. אבל התאהבתי. עכשיו אני צריך לנגן הרבה יותר חזק".
דותן: "אין יותר מברשות (צוחק). אבל הוא לקח את זה נהדר. יוסי הוא עמוד שדרה בהופעות. הוא כל ההופעה עם מטרונום. הלהקה זה כמו חבורת סוסים שמושכים קדימה ואחורה והוא צריך לדאוג להשאיר אותם בכיוון. זה קשה, במיוחד כשאתה עם כל הנגנים האלה".

את כל הנגנים האלה אספו ב-lucille Crew לאורך זמן, מרגע שדותן הקים את הקרו והחל להפיק סקיצות בדרך להגשמת חזון מוזיקלי. "הסיבה העיקרית שהתחלתי עם lucille Crew זה כי הגעתי למסקנה שאף אחד לא יקח אותי כמוזיקאי להרכב שלו, אז הייתי חייב להקים משהו משלי". 

ג'ואל, בשלב הזה לא היית איזה ראפר מתחיל, אלא אחרי הצלחה לא קטנה עם קולולוש. מה גרם לך להסכים לעבוד עם המפיק האנונימי הזה?

קובינגטון: "בכנות, האנרגיה שלו. אם אתה רואה מישהו שנלהב בנוגע לפרויקט שלו, מישהו שמוכן ללכת עד הסוף ולהזיז עניינים, איך אפשר להגיד לא? כשהוא אמר לי לאן הוא רוצה ללכת עם זה ראיתי את התשוקה שהיתה לו. לא ממש יכלתי לומר לא. אחרי שהלהקה התפתחה לפורמט שבו היא כרגע, למדנו איך לעבוד ביחד במצבים אינטנסיבים יותר ויש בסיס מאוד יציב".

וגם שיניתם מעט את הסגנון לאורך הזמן. האי.פי החדש מאד אלקטרוני ביחס לחומרים הקודמים שלכם

עדי: "בתור מוזיקאים אנחנו רוצים להתפתח ולא לקפוא על השמרים. כל פעם גם דברים חדשים מעניינים אותנו. כל פעם יש אלבום חדש שאנחנו מעבירים ביננו".
דותן: "לכל פרוייקט יש את הרפרנסים שלו. בזה יש את "Watch the Throne" (האלבום המשותף של ג'יי זי וקניה ווסט מ-2011. מ.ש) ואנדרסון פאק וכמובן קנדריק תמיד איתנו. נראה לי שפשוט בא לנו ללכת יותר לכיוון של ההיפ הופ מבחינת ההפקה. להתנסות טיפה גם בזה".
קובינגטון: "אני חושב שזו המטרה שלנו. שכל ריליס נלך בכיוון אחר. כלהקה גם יד ימין שלך וגם יד שמאל צריכה להיות חזקה. אז גם מבחינת ההפקה הדיגיטלית וגם האינסטרומנטציה צריכים להיות חזקים. כל פעם אנחנו שואפים לצאת מאזור הנוחות שלנו. בהופעה זה הכל איפה שזה מתחבר".
עדי: "אנחנו ממש נהנים על הבמה, ואני חושב שהקהל מרגיש את זה. הם באים לבוא ולרקוד איתנו, כי בכל זאת יש איזה עשרה אנשים שרוקדים על הבמה".

lucille Crew מארחים את רד אורבך (רד בנד), בארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, חמישי (6.4) 20:30, 65־80 ש"ח