הספרות הישראלית לא במשבר, היא פורחת: מסקנות משבוע הספר

שבוע הספר שזה עתה נגמר הוא הזדמנות טובה לבחון את השנה שחלפה ולראות היכן אנו עומדים. לאור העובדה שתעשיית הספרות הישראלית מנסה להצטופף ולשרוד על ענף גבוה ובו זמנית לכרות אותו, אעשה כאן מעשה דומה – אציג טענה ואז אפריך אותה. נשמע משונה? ובכן, עולם הספרות הישראלי משונה.

[tmwdfpad]

"הספרות הישראלית במשבר"

את המשפט הנ"ל אמר לי אחד מאנשי הוצאה לאור גדולה ומשפיעה. הוא התכוון לשורה התחתונה: ספרות ישראלית לא נמכרת. את הטענה הזו לא קשה לאשרר. מבט חטוף ברשימות רבי המכר של השנה שחלפה יגלה לנו שרוב הספרים שנמכרים הם ספרות מתורגמת, לרוב קלילה ובלתי מאתגרת, מעין שכפול של רשימות רבי המכר מארצות הברית. למעט שכבה דקה של סופרים ישראלים, רוב רובם של הסופרים והסופרות אינם מדגדגים את הרשימות ואינם נמכרים בחנויות הספרים.

איני מתכוון להיכנס לסיבות שהובילו למצב עגום זה, הן דוברו בעבר והן שקופות וידועות: דואופול סטימצקי-צומת החולש על יותר מ 70% מסך כל מכירות הספרים בארץ, שטחי תצוגה חסרי השראה ומקום, בעלות צולבת, חוסר תקצוב של המדינה, היעדר ביקורת, שיטת מבצעים חסרת רסן, ביטול חוק הספרים ומבנה מול"ות הכולל שלוש אימפריות המספחות לעצמן עוד ועוד הוצאות. כל אחד מהגורמים הללו יכול לפרנס מאמר שלם. אך לא לשם כך התכנסנו. במאמר זה אני מעוניין להצביע על מגמות ותופעות מעודדות שקרו עקב אותו משבר או לכל הפחות עומדים מולו ומציעים אלטרנטיבה ראויה.

יש קהל!

במוצאי שבת, בערב האחרון של שבוע הספר, הסתובבתי בין הדוכנים של ההוצאות הקטנות ושאלתי לגבי המכירות וההיענות השנה. בבל, לוקוס, תשע נשמות ופרדס, מכולן קיבלתי את אותה התשובה: היה מעולה, מכרנו המון, הכרנו המון קוראים והגדלנו את מעגל הלקוחות שלנו. גם לשאלתי מדוע זה בעצם לא קורה כל השנה קיבלתי את אותה התשובה מכולם: חוסר נגישות ומחסור בתקשורת בין אישית. במילים אחרות, יש צמא ורצון אמיתי לקרוא ספרות שאינה במיינסטרים ואינה מוצגת בשולחנות התצוגה באופן קבוע, אבל יש צורך לפגוש את הקהל פנים מול פנים ולהציע לו את האלטרנטיבה. כל זה קורה בחנויות הפרטיות, שם אפשר לפגוש מוכרים ומוכרות שיתאימו לכם את הספר הנכון בשבילכם, אבל פחות ברשתות הגדולות. כך יוצרים נגישות, כך יוצרים מגוון.

כתבות נוספות:
הצביעו: מה יהיה הספר שכל תל אביב תקרא?
חנויות הספרים הטובות בתל אביב
שאלון המד"ב הגדול

ספרות נסיונית – מגמה או עלה תאנה?

למרות הדחייה הטבעית שלי מהמושג ספרות נסיונית (כל ספרות טובה היא נסיון) אנסה בכל זאת להצביע על מגמה חשובה שהתעצמה בשנה האחרונה. בגדול, ספרות נסיונית תוכלו למצוא בעיקר במסדרונות הספרות העצמאית, הדיגיטלית, או בפייסבוק ליודע ח"ן. יחד עם זאת, השנה, כך נראה, הגיעה הספרות הנסיונית גם למסדרונות ההוצאות לאור. סדרת "רוח צד" מבית הוצאת כנרת-זמורה-ביתן הצהירה שהיא מעוניינת לתת גב כלכלי והפצה ראויה לספרות שבדרך כלל לא מגיעה אל הקוראים. עוד לפניה, סדרת "מלח מים" מבית הוצאת פרדס הציבה אלטרנטיבה ראויה לספרות הקאנון והמיינסטרים בצורת ספרות עכשווית, מופקת לעילא, מאתגרת שפה וצורה. למרות שלתחושתי סדרת "מלח מים" עולה עשרות מונים על הסדרה של כנרת, יש לברך על המהלך ולקוות שעוד הוצאות יפתחו סדרות דומות.

החנויות הפרטיות הן חלק מהפתרון. המגדלור (צילום: רונה יצחקי)

ספרות מיניאטורית – כי למי יש זמן לקרוא?

זו היתה גם השנה שבה הפורמט הקטן, הנובלה, הממואר, חזרו למחזור הדם של הספרות העברית. זה התחיל עוד מהוצאת זיקית זצק"ל והמשיך עם התפצלות העורכים לשתי הוצאות נפרדות – לוקוס ותשע נשמות, עבר דרך נובלות וממוארים בהוצאת אפיק ואבן חושן, ונסגר בקול תרועה עם ספרון קטן של שלושה מאמרים פוליטיים מאת עמוס עוז. יש לברך על המגמה הזו שלא רק צועדת עם הזמן אלא גם אוחזת בתפיסה פואטית ראויה – די לשומן המיותר, די לדידקטיות, די לנפש המיוסרת דפים על גבי דפים, די לתמחור על פי כמות דפים. אנו רוצים את הספרות שלנו מדויקת, אסתטית, נקיה.

הספרות חיה באופן עצמאי

זו היתה השנה שבה התייצבו הכוחות זה מול זה בצורה הרבה יותר מובהקת. בדומה לעולם השירה הנפלא, הבינו גם הסופרים המקומיים שפרנסה כנראה לא תהיה, ושמישהו אחר גוזר את הקופון על חשבונם. לפיכך, נתרכז בספרות. דוגמא מעלפת ומאלפת לכך ניתן היה לראות ביום חמישי האחרון בבניין עיריית תל אביב שלערב אחד הפך להיות מפגן עוצמה נדיר באיכותו של ספרות מקומית, עם ארוע "רגע אחד ספרים". מה היה שם? שירה וספוקן וורד, סדנאות ומפגשי סופרים, אילתורים ושידורים חיים ברדיו, סופרים צעירים וקצת וותיקים. מי לא היה שם? לא בעלי צומת ספרים ולא בעלי סטימצקי. גם את בעלי ההוצאות הגדולות לא זיהיתי בין הקומות ובמעליות. והיה גם קהל, המון קהל, שבא להקשיב ולדבר ולחגוג ספרות מקומית, עכשווית, פרועה ומעניינת. כך זה צריך להיראות תמיד. כך זה גם יהיה.

[interaction id="5946471ff03c53313d6ecb70"]