קים ג'ונג קאנט

"האביב שבלב" מספר את הסיפור המזעזע של סחר בנשים שמתחיל בצפון קוריאה

כמה זה עולה לנו? זונות צפון קוריאניות בדרום קוריאה
צילום: Getty Images
כמה זה עולה לנו? זונות צפון קוריאניות בדרום קוריאה צילום: Getty Images
20 בנובמבר 2013

צפון קוריאה היא כנראה המדינה הסודית ביותר על פני כדור הארץ ואין לנו מושג מה קורה בה. אנחנו מכירים את נטיית המשטר הקומוניסטי להשליט אימה, ומכירים את מסורות הפולחן המזרחיות שמזכירות כתות במידה מסוימת. עד כמה באמת המצב שם נורא – למעטים מאיתנו יש מושג ולמעטים באמת אכפת. ברנדן ו. ג'ונס חשב שצריך להיות לנו אכפת מאוד והתחיל לחקור את הסוד הגדול שנקרא צפון קוריאה. אולם ככל שהמחקר שלו העמיק הוא הצביע דווקא על תעשיית הסחר בבני אדם והכפייה לזנות ברמה הגלובלית. בספר הביכורים שלו "האביב שבלב", שנהיה כבר רב מכר בינלאומי, הוא מגולל את סיפורן הקשה של שלוש בנות צפון קוריאה במדינה שמתוארת כמחנה ריכוז אחד גדול שבו אנשים עובדים ימים ולילות, סובלים מרעב וממחלות, חוששים מהלשנות, וצריכים לשבח ולהלל את מנהיגם ללא הרף על כל הטוב הזה. אבל הכל נראה כמשחק ילדים לעומת מה שמתרחש מרגע שהבנות נמכרות לזנות מעבר לגבול.

מה הדבר שזעזע אותך ביותר כשעבדת על הרומן?

"כל תהליך המחקר לרומן נעשה במצב מתמיד של זעזוע. בהתחלה הזדעזעתי מהאווירה הפוליטית ה'כתית' שיצרה שושלת קים על מנת לשלוט באופן מוחלט בתושבים, ואז מהטוטליטריות של המשטר הזה. אבל מה שזעזע אותי ביותר היה לגלות כמה נפוצה ורחבה היא הבעיה של סחר בבני אדם ועוד כל מני צורות של עבדות ברמה הגלובלית. זו תעשייה מאורגנת להדהים שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים. זה קורה בכל מקום סביבנו, לעתים ממש לידנו, והמודעות שלנו לזה קלושה מאוד. לדעתי זה משוגע לחלוטין שאנשים יכולים להיות חסרי חמלה עד כדי כך שהם מסוגלים לסחור בחיים של אנשים ולהכריח אנשים לבצע פעולות שיזיקו להם בצורה קטסטרופלית".

רוב סצנות ההתעללות המינית ברומן מתוארות בצורה מעוררת אימה, אך יש כמה סצנות שכתובות ברכות ארוטית כאילו מדובר ברומן כיס לנערות מתבגרות. מה ניסית לעשות בסצנות האלה?

"לדעתי הסצנות האלה לא באמת יכולות להיקרא כארוטיות משום שלכתיבה הארוטית ברומן השפעה הפוכה משל ארוטיקה אמיתית. חלק מהמתח שברומן נוצר מהניגוד המוחלט בין סצנות שאמורות להיות מגרות מאוד ובין קונטקסט שיש בו את הלחץ הנפשי והאימה שנגרמת בשל הכפייה. הארוטיקה במקרה הזה מדגישה את החולי של הסחר בבני אדם וההתעללות בנשים בתעשיית הסקס. הנערה שמוצגת למכירה בחלון או על מסך האינטרנט מגודרת באופן ברור על ידי המציאות הנוראית שבה היא נאלצת לחיות. הקורא רואה אולי משהו שמזכיר את החוויה הפורנוגרפית, אבל בתנאים שבהם היא מופיעה, כל תחושה של התרגשות או הנאה מציצנית הופכת באופן מיידי למטרידה מאוד. המטרה היא להביא לכך שהמכניזם שמאחורי עסקי הזנות/פורנוגרפיה, במיוחד כאשר הוא קשור בסחר בבני אדם, יהיה מוחשי מאוד עבור הקורא, ושהבחורה הסקסית בחלון תעורר אצלו מערך של רגשות שהוא שונה לחלוטין ממה שלמדנו לצפות לו".

לספר אמנם יש סיום מריר־מתוק אבל אפשר בוודאות לומר שהסוף הוא טוב. אתה חושב שבמציאות יש אפשרות אמיתית של סוף טוב לסיפורים כאלה?

"לצערי אני לא באמת מאמין שיש הרבה סיפורים כאלה שיכולים להיגמר בצורה טובה. תוחלת החיים של מי שנאלצת לעסוק בזנות היא קצרה. מחלות ושימוש יתר בסמים הם דבר קבוע, הרצון לחיות הוא נמוך, אחוזי ההתאבדות גבוהים ולעתים הן נהרגות על ידי אלו שסוחרים בהן. אבל אני מאמין שלבני האדם יש יכולת החלמה מדהימה: אז כן, נראה לי שסוף טוב הוא אפשרי. אני חושב שחלק גדול מזה קשור למה שקורה לאחר הטראומה ולגישה שיש לאותם אנשים לקהילה שתבין ותקבל אותם. אנשים שסבלו מטראומה נוטים להניח לה לבודד אותם, והבושה שהם חשים מונעת מהם להגיע לאהבה העצמית שכל כך חיונית לאושר ולהחלמה הרגשית שלהם. אני לא יודע אם אדם יכול לחזור לעצמו במאה אחוז לאחר טראומה כזו, אבל אני חושב שחיים מאושרים הם בהחלט אפשרות".

"האביב שבלב", ברנדן ו. ג'ונס, מאנגלית: קטיה נוביץ', ידיעות אחרונות, הוצאת הכורסא, 416 עמ'