קסם מעשי: ראיון עם מתרגמת ספרי הארי פוטר שהפכה למו"לית עצמאית

בשבוע הספר האחרון ישבה המו"לית והמתרגמת גילי בר הלל בדוכן הצדדי הקטן ששכרה אחרי התלבטויות, ומכרה את שני הספרים הראשונים של הוצאת עוץ החדשה בבעלותה. זרם של קוראים הגיעו לקנות ולהתעניין בתוכניות לעתיד, אירחו לה לחברה וחיזקו את התחושה שבחרה בדרך הנכונה, גם אם לא הבטוחה ביותר מבחינה כלכלית. "ובעיקר", היא אומרת, "הסיפוק הכי גדול שלי היה כשילדים שקנו בתחילת היריד את 'ארץ עוץ המופלאה' (המשכו של הספר 'הקוסם מארץ עוץ' מאת פרנק ל' באום – ח"ל), הגיעו אחרי כמה ימים לקנות את ההמשך שלו – 'עוּצמה מעוץ'. הייתה בזה תחושה של התעלות, מהפריבילגיות של מו"לית קטנה. אלה דברים שאנשים בהוצאת ספרים גדולה לעולם לא ירגישו".

את ההוצאה – שמיועדת לספרי ילדים בכלל ולהמשכיו הרבים של "הקוסם מארץ עוץ" בפרט – היא הקימה כשהחליטה שהגיע הזמן לעשות את הדברים בדרך שלה, והכוונה היא לא רק לבחירה בקלאסיקות האהובות עליה או לרמת ההפקה הגבוהה שניכרת בספרי ההוצאה המאוירים, אלא גם להחלטה לשווק את הספרים בעצמה ולא דרך רשתות הספרים, בתקופה שגם הוצאות גדולות מתקשות לשרוד.

"רציתי למכור ספרים קצת אחרת", היא אומרת. "המצב עם הדואופול של צומת ספרים וסטימצקי הוא בלתי אפשרי. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם, ובכל זאת אני רוצה לנסות בלעדיהם. זה אומר שאני מוותרת על מכירות מסוימות וקצת ממציאה את הגלגל מחדש. נדרש המון מאמץ כדי להביא לידיעת אנשים שניתן להזמין את הספרים שלי ישירות מאתר ההוצאה. הרבה מחפשים אותם בסטימצקי ולא מבינים למה הם לא שם. כל מכירה אצלי היא קשה, אבל זה גם מאפשר לי לבנות קבוצה של קוראים נאמנים, משהו שהוצאות גדולות לא יכולות לעשות. הן בקושי זוכרות איזה ספרים יש להן".

כבר בהחלט לא בקנזס. עוצמה מעוץ. איור ג'ון ר' ניל

את הקשר שלה לספרי עוץ – "הקוסם" המוכר ועשרות המשכיו, הסתעפויותיו וחיקוייו – היא מגדירה כסוג של אובססיה שפיתחה כילדה שעברה עם אמה האקדמאית מאוניברסיטה לאוניברסיטה בארצות הברית ובארץ. "'הקוסם מארץ עוץ' הוא כנראה בשלישייה הפותחת של הקלאסיקות העולמיות של ספרות ילדים", היא אומרת. "הוא הפסגה. הכי גבוה שאפשר להגיע. בזמנו ספרי ההמשך היו להיט ענק. אני הגעתי והתעניינתי בהם אחרי שנות ה־50 האפלות, שבהן האמינו שילדים לא צריכים לקרוא פנטזיה, ובמשך עשרות שנים היה אפשר להשיג את ההמשכים רק בחנויות יד שנייה. כדי לקרוא אותם, לגלות מה היו השמות שלהם בכלל, הייתי צריכה להפוך לסוג של בלשית. לא היה אז אינטרנט ומלאכת השגת הספרים הפכה לסוג של אובססיה. הדבר הראשון שעשיתי בכל עיר חדשה בארצות הברית היה ללכת לספרייה ולברר אם יש להם עוץ. גם את הספרים עצמם אהבתי, אבל הידיעה שאני קוראת משהו שהוא רק בשבילי הייתה תמריץ בפני עצמה".

את הספר הראשון כולם מכירים.

"אני חושבת שכולם מכירים אותו בערך. זה הפך לנכס תרבותי כמו 'היפהפייה הנרדמת' או 'כיפה אדומה', שאתה פחות או יותר מכיר את העלילה גם אם לא קראת. ספרי ההמשך מתרחשים בארץ עוץ או בשכנותיה, והסדרה עצמה לא אחידה ברמתה בגלל סגנון הכתיבה של באום שהיה סופר מאוד לא מחושב, ספונטני, כתב מה שהתחשק לו באותו רגע וסתר את עצמו על ימין ועל שמאל. אבל זה גם חלק מהכיף של הספרים, הם קלילים ומלאים במחשבות פילוסופיות ובסוגיות שבאום הופך לחלק מהסיפור".

כמה ספרים היו?

"באום כתב 14. אחריו הייתה מישהי שכתבה 19 נוספים. והיו התפצלויות, ספין אופים. יש למשל סדרה שלמה שמוכרת לילידי ברית המועצות, שנכתבה ברוסית, בשם 'סיפורי ארץ הקסמים'. מופיעים בה עיר האזמרגד ואיש פח לצד רכיבים של פולקלור רוסי. ויש גם סדרה שלמה למבוגרים".

באום כתב את "הקוסם" בניסיון לכתוב אגדה אמריקאית שונה מהאגדות האירופיות האפלות המבוססות על חברה מלוכנית. דורותי הגיבורה היא ילדת כפר לא מיוחסת שבאגדה אירופית הייתה נחשבת לנחותה. אצל באום, וגם בסרט המפורסם שיצא כ־40 שנה אחרי הספר, היא התגלמות הרוח האמריקאית.

קצת אזוטרי להוציא היום ספרים בני 100 מתרבות אחרת, לא?

"אני לא מנסה לקלוע לטעמם של כולם. אצלי בהוצאה אין משהו לכל אחד. יש סוג מאוד מסוים של ספרים, שמי שאוהב אותם אוהב אותם מאוד, ומי שלא – לא. גם הספרים החדשים שאני רוצה להוציא, שלא קשורים לעוץ, הם קצת ספרים של פעם מבחינת התחושה שלהם. הם בראש וראשונה ספרים שיש בהם חוויית קריאה, שיש להם עלילה ושנינות. לעניות דעתי יש להם מרכיב רב דורי – הילדים יאהבו אותם וההורים ייהנו להקריא. אז איך מזהים ספרים כאלה? לפעמים הם פשוט ספרים שהחזיקו מעמד לאורך הדורות".

ספינת העבדים. מתוך "עוצמה מעוץ". איור ג'ון ר' ניל

בעקיפין בר הלל חייבת את תחילת הקריירה שלה כמתרגמת, ועוד כמתרגמת הסלבריטי הראשונה, לעוץ. "את 'ארץ עוץ המופלאה' תרגמתי להנאתי כשהייתי חיילת וחיפשתי מישהו שיוציא אותו לאור. הייתי בקשר עם המו"ל היחיד שהכרתי, יהודה מלצר. ואז יצאה מהדורה של הספר בתרגום אחר, ולא היה שום טעם להוציא אותו שוב. אבל כשהם היו צריכים מתרגם ל'הארי פוטר' הם אמרו 'אה, גילי אוהבת קסמים'. זה היה הספר הראשון שתרגמתי".

המקום הנכון בזמן הנכון.

"זכיתי בפיס. אף אחד לא ציפה שזה יזכה לסוג תשומת הלב שזה זכה לה".

עברת מיד מלהיות מתרגמת מתחילה למתרגמת מזוהה.

"נכון, וזה לרוב לא חלק מהטריטוריה. מתרגם לא אמור להיות מזוהה ככה. הייתה תקופה שלא יכולתי ללכת למכולת בלי שאנשים ייגשו אליי וישאלו למה אני לא מתרגמת. שום דבר לא היה יכול להכין אותי לאינטנסיביות של תשומת הלב הזאת. אני נהנית מתשומת הלב החיובית ולא כל כך ערוכה לשלילית, ושתיהן לא פרופורציונליות למה שעשיתי".

היה כיף?

"כן. אהבתי את הספרים, וזה חשוב כשאת צריכה לקרוא את הספר בפרק זמן מאוד קצר שמונה פעמים בעריכות שונות. אם זה היה ספר שאני לא אוהבת זה היה יכול להיות מאוד קשה, אבל זה היה כיף. זה עדיין כיף".

לפרטים נוספים על ההוצאה: utz.co.il