הגהינום הוא ארוחה משפחתית: פליבאג פותחת עונה חדשה ומצוינת

הפרק הראשון של העונה השנייה של "פליבאג" לא מבזבז זמן על אקספוזיציות וקופץ ישר למים העמוקים, או בעצם למדור השמיני של הגיהנום: ארוחה משפחתית. הפרק, ששודר בשבוע שעבר ב-BBC, מתרכז כולו בארוחה הנערכת לכבוד אירוסי אביה של פליבאג (פיבי וולר-ברידג'), עם זוגתו האמנית השנואה על בנותיו, בגילומה של זוכת האוסקר הטרייה אוליביה קולמן. נוכחים שם אחותה המנוכרת קלייר ובעלה הסליזי וכן הכומר הקתולי הצעיר שעומד לחתן את הזוג המאושר, אותו מגלם אנדרו סקוט ("שרלוק", "גאווה"), בחן מארק רפאלואי לא מבוטל. כל המתחים שהעמיקו בעונה הקודמת וההיסטרית של הסידרה עדיין רוחשים קרוב לפני השטח.

כזכור, בעונה הקודמת קלייר, האחות הקרובה והאוהבת, משתכנעת שפליבאג ניסתה לפתות את בעלה ומתנקת איתה את הקשר. במשפחה הלא מתפקדת של הסדרה, כמו במשפחות אמיתיות, קל להאמין בדברים איומים על האנשים עימם יש לנו קשרי דם ואותם ראינו מכורח המציאות בכל שפל אפשרי. יחד עם ההכרה הזאת, מתקיים גם מאמץ משפחתי הרואי לקיים מראית עין של נורמליות שדוהרת קדימה במלוא המרץ. התוצאה היא מחזה כואב, מצחיק ותזזיתי שמתנהל במהלך הפרק, בתזמור מושלם של מיקרו-אגרסיות, בדיחות לא הולמות ומלצרית שרק מנסה לוודא שכולם מרוצים. ובכן, הם לא וכנראה מעולם לא היו.

עוד כתבות מעניינות:
למה יש כל כך הרבה נשים מתות בטלוויזיה?
נטפליקס תעבד את "מאה שנים של בדידות" לסדרה
למה סדרות על מתחזים מזעזעות אותנו?

שבירת הקיר הרביעי שמבצעת הגיבורה, שפונה ישירות לצופים, מופיעה במינונים נמוכים ומדויקים בפרק הזה. המשחק של וולר-ברידג' מאפשר לכל מבט ומילה שהיא מכוונת אלינו להבהיר בחדות את אי הנוחות שלה בסיטואציה. בעקבות התנפצות חומות ההדחקה של פליבאג בסיום העונה הקודמת וההכרה הבלתי נמנעת בתפקיד ששיחקה במוות של חברתה הטובה ביותר, היא מנסה הפעם באמת להיות טובה, אבל המבט הנוקב שלה חודר דרך ההתייפייפות, ההיתממות והשקרים הבוטים שמהווים את האירוע המשפחתי. היא הכבשה השחורה כי היא לא מסוגלת לשתף פעולה ולגלם את התפקיד שלה בהצגה.

אחרי עשור של סדרות בהובלת דמויות גבריות פגומות ומיוסרות, זה מרענן במיוחד לצפות באנטי-גיבורה החמדנית, הסוטה והאנוכית שיצרה וולר-ברידג'. היא חושפת בקלות שלאנוכיות וצביעות אין מגדר. הכתיבה השנונה והחמלה הבסיסית שמסתתרת בסדקים מאפשרת לגסות הרוח הכללית של הגיבורה לעבור באופן חינני וסקסי גם כשהיא נשברת. לפעמים מינון הגועל נפש עולה כמו בפרק הזה, ומתבטא בחוויה קלאסטרופובית לצופה, שמעוררת רצון לחבוט במישהו. לשמחתנו החבטה אכן מגיעה לרוב, בסלפסטיקיות שעוזרת לאוורר מעט את מופעי החמיצות והמרירות.

מי שמתעד לתת לה קונטרה בהמשך העונה ולנסות לעזור לה להתמודד עם האגרסיביות שהיא מפנה כלפי עצמה וכלפי אחרים, הוא הכומר, שבניגוד לשאר יושבי השולחן מספר על עצמו ועל חייו בכנות לא מתיימרת וגם מספק, כיאה לקומדיה שחורה, בדיחת פדופיליה מוצלחת מאוד. עם זאת, מאחר ומדובר באיש כמורה שלקח על עצמו נדר התנזרות, הניצוצות שעפו ביניהם כנראה יובילו לצרות ולא בהכרח לגאולה. ההומור של פליבאג, הביקורת העצמית והמאבק התמידי והמאומץ להיות אדם סביר מאפשרים לה לדלג מעל קלישאת המיזנטרופיות ולברוא דמות ראשית שהשהייה בחברתה גם בעונה החדשה ממשיכה להיות מהנה ובעיקר בלתי צפויה.