העתיד הלא כל כך שחור של סרטי המדע בדיוני החדשים

העתיד הנשקף מסרטי המדע הבדיוני של ימינו לא לגמרי קודר

מתוך הסרט "שישה גיבורים"
מתוך הסרט "שישה גיבורים"
8 בינואר 2015

יוצרי מדע בדיוני הם לא חבורה אופטימית. אם בוחנים את העתיד כפי שהוא משתקף בטלוויזיה ובקולנוע, הוא כמעט תמיד אפל, קודר, מדכא ואפוקליפטי. אחת הסיבות החשובות לכך היא פשוט שעתיד טכנולוגי שמח ואוטופי הוא לא חומר לעלילות מעניינות. אז גם השנה, כמו בכל שנה, קיבלנו הרבה עתידים קודרים.

סרטי נוער שמתרחשים בחברה עתידנית מדכאת הפכו לטרנד ("משחקי הרעב", "מפוצלים", "המעניק"), "התעלות" דקלם את הקלישאה של המחשבים שעומדים לקום על יוצריהם, ו"מראה שחורה" כהרגלה חזתה עתיד שחור משחור.

אבל ב־2014 – אולי משום שאנחנו הולכים ומתרגלים לכך שהעתיד כבר הגיע, ואנחנו חיים בו – נדמה שהתעוררה איזו רוח חדשה, שאומרת שאולי העתיד דווקא יהיה בסדר. לא גן עדן, לא העולם המלא באושר צרוף שמציגות הפרסומות – אבל בכל זאת, בסדר.

"היא", סרט המדע הבדיוני המשובח של השנה, הציג עתיד קרוב מלא באותן הבעיות שקיימות היום, שיצירות כמו "מראה שחורה" כל כך אוהבות להתפלש בהן – הקשר בין אנשים למחשבים מרופף את הקשר בין אנשים לבין אנשים אחרים – אבל לא שקע בדיכאון, אלא נתן לדמויותיו לחפש ולמצוא אושר, בדיוק כמו היום.

"בין כוכבים" של כריסטופר נולאן נבהל מהטכנופוביה ומכך שנפסיק להסתקרן ולחקור, וקרא קריאה נרגשת להמשך חקר החלל – ובסופו של דבר, שמר על אופטימיות. ואולי הוא לא היה צריך כל כך לדאוג, אם לשפוט על פי "6 גיבורים" – סרט גיבורי העל של דיסני, המיועד לילדים, ואינו כולל אפילו בריון עב שרירים אחד לרפואה: כל הגיבורים הם חנונים חקרנים, והמדע הוא מגניב.

העתיד שייך לגיקים, והוא כנראה יהיה בסדר.