הסרטים שעולים לקראת עונת האוסקר הקרובה

בחנויות כבר קשה למצוא אבטיחים, ובשבועות הקרובים מתחילים לצאת למסכים באמריקה הסרטים שמפיציהם מאמינים שיש להם פוטנציאל לזכות במועמדויות לאוסקר. קיבצנו עשרה סרטים שכאלה, חלקם כבר נחשפו בפסטיבלים וקיבלו ביקורות מעודדות, אחרים נישאים על היוקרה של יוצריהם ("נורמן" של יוסף סידר, שעורר דיבורי אוסקר כשנחשף בפסטיבל טורונטו, לא ברשימה משום שכרגע הוא מתוכנן לצאת למסכים בארצות הברית רק במרץ 2017).

ג'קי

נטלי פורטמן מגלמת את ג'קי קנדי בימים שאחרי רצח בעלה. התקציר בפני עצמו מבהיר שמדובר בחומרים של אוסקר, שאוהב ביוגרפיות של אנשים מפורסמים. כבונוס נראה שזה גם סרט משובח. הבמאי הצ'יליאני פבלו לריין ("לא") קיבל לידיו תסריט בעל מבנה ייחודי (שזכה בפרס התסריט בפסטיבל ונציה) והביקורות מתפעמות מהסרט ומכוכבתו.

Billy Long's Halftime Walk

לאנג לי יש כבר שני אוסקרים על בימוי ("הר ברוקבק", "חיי פיי") והנושא האקטואלי שהוא מטפל בו הפעם הוא פיתיון אוסקרים אפקטיבי: חייל ששב ממבצע בעירק לסיבוב ניצחון באמריקה נזכר מה באמת קרה שם. לפי הדיווחים הטון סאטירי, והרכב הקאסט מפתיע: קריסטן סטיוארט, סטיב מרטין, וין דיזל וכריס טאקר.

Allied

גם רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ") הביא כמה סרטים למפתן האוסקר, אבל הוא לא מרבה לעסוק ברומנטיקה. הפעם הוא הולך על זה בגדול במותחן על רקע מלחמת העולם השנייה. מרגל אמריקאי ולוחמת רזיסטנס צרפתייה נפגשים ומתאהבים בקזבלנקה ב־1942 במהלך משימה להרוג קצין גרמני. בראד פיט ומריון קוטיאר מגלמים את האוהבים, וזה אפילו מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט ודאי יגרור השוואות לקלאסיקה ההוליוודית "קזבלנקה" מ־1942, ונותר רק לקוות שהן יהיו חיוביות.

הולדת אומה

זוכה פרס הסרט הטוב בפסטיבל סאנדנס משחזר את סיפורו האמיתי של עבד מורד. זה היה צריך לסלול לו כביש מהיר לאוסקר (שנדרש להכות על חטאיו אחרי השנה הלבנה שחלפה), אלא שאז התגלה שבמאי וכוכב הסרט נייט פרקר ושותפו לכתיבת התסריט ג'ין סלסטין הואשמו פעם באונס סטודנטית (שהתאבדה), ועכשיו הצורך לתמוך בחשיפת הפשע שנעשה נגד השחורים מתנגש בצורך לגנות את הפשע נגד נשים.

Loving

אם השערורייה תכשיל את "הולדת אומה", סרטו של הבמאי המוערך ג'ף ניקולס ("הסיפור של מאד") עשוי למלא את מקומו במשבצת הדיכוי ההיסטורי של שחורים באמריקה. סיפורם האמיתי של גבר לבן ואישה שחורה שנשפטו למאסר ב־1958 משום שהפרו את האיסור להינשא על פי חוקי מדינת וירג'יניה. הם סירבו להיכנע ופנו לבית המשפט העליון. ג'ואל אדג'רטון ורות נגה זכו לשבחים על הופעותיהם.

מנצ'סטר ליד הים

"מרגרט", סרטו הקודם של קנת' לונרגן, פחות או יותר נגנז, אבל במשאל מבקרים שנערך לאחרונה על ידי ה־BBC הוא נבחר כאחד הסרטים הטובים ביותר של המאה עד כה. סרטו החדש התקבל בתשואות המבקרים בפסטיבל סאנדנס, והעובדה שמאט דיימון חתום עליו כמפיק בוודאי לא מזיקה. קייסי אפלק זכה גם הוא להילולים על תפקידו כגבר שנדרש לקחת אחריות על אחיינו בן העשרה אחרי מות אביו. מישל וויליאמס היא פרודתו.

לה לה לנד

מחזמר על פסנתרן ג'אז שמתאהב בשחקנית מתחילה בלוס אנג'לס. זה נשמע כמו משהו שטותי משנות ה־30, רק שאת הסרט כתב וביים הגאון התורן דמיאן שאזל ("וויפלאש") והכוכבים הם ריאן גוסלינג ואמה סטון. בעקבות הקרנתו בפסטיבל ונציה הסרט זכה לביקורות נלהבות מקיר לקיר, ובכלל, הוליווד אוהבת סרטים על הוליווד.

Silence

שני כמרים פורטוגזים נוסעים ליפן של המאה ה־17 כדי להפיץ שם את הנצרות ונתקלים ברדיפה אלימה. ליאם ניסן, אנדרו גרפילד ואדם דרייבר בין השחקנים, והבמאי הוא מרטין סקורסזה, שחמישה מששת הסרטים שביים בשנות האלפיים היו מועמדים לאוסקר ("השתולים" גם זכה). הביקור הקודם של סקורסזה במזרח הרחוק הניב את "קונדון" הפושר (1997), אבל הפעם יש אלימות ומבחני גבריות, ואלה נושאים שהניעו את מיטב סרטיו.

Passengers

לסרטי מדע בדיוני אין מסורת אוסקר מפוארת. מצד שני ג'ניפר לורנס היא מועמדת סדרתית, והבמאי מורטן טילדום כבר היה מועמד על "משחק החיקוי", אז אולי הכללתו של הסרט ברשימה היא לא כל כך מופרכת. התסריט, שחיכה יותר מעשר שנים עד שיופק ובמהלכן זכה למוניטין כמצחיק ופקחי, מספר על חללית הנמצאת בדרכה למושבה רחוקה ונושאת כ־5,000 אנשים שהורדמו ל־120 שנה. אלא שתקלה בשניים מתאי השינה מעירה את לורנס וכריס פראט 90 שנה לפני הזמן.

The Founder

הסרט הזה יוצא להפצה מצומצמת ב־16 בדצמבר במטרה להיות בעמדת זינוק לאוסקר, ויש להניח שהאחים וויינשטיין יקדמו אותו ללא לאות. מייקל קיטון, שכיכב בשני זוכי האוסקר האחרונים ("בירדמן" ו"ספוטלייט"), מגלם את ריי קרוק, האיש שייסד את מקדונלדס (כלומר גנב את הרשת מהאחים מקדונלדס, שהקימו כמה מסעדות בקליפורניה). הבמאי ג'ון לי הנקוק הוא לא מאור הגולה, אבל הוא הביא את סנדרה בולוק לאוסקר עם "הזדמנות שנייה", וכאמור, לאוסקר יש משיכה לביוגרפיות של אנשים מפורסמים.