עתיד מתמשך: הסרטים המומלצים בפסטיבל אוטופיה

פסטיבל אוטופיה למדע בדיוני שייפתח השבוע בסינמטק מציג שלל מרשים במיוחד של יצירות. כדי לעזור לכם לבחור, אספנו מדריך מקוצר לסרטים שאסור להחמיץ

מתוך הסרט "מתה עליו"
מתוך הסרט "מתה עליו"
11 בספטמבר 2014

חולית של חודורובסקי

כמה מהסרטים הגדולים ביותר מעולם הם כאלה שלא נעשו – "נפוליאון" של קובריק, "פינוקיו" של קופולה ו"חולית" של אלחנדרו חודורובסקי. אחרי ש"אל טופו" ו"ההר הקדוש" המופרעים הפכו לקאלט, ב־1975 החליט היוצר הצ'יליאני לעבד למסך את ספר המד"ב של פרנק הרברט, ורתם לפרויקט צוות של "לוחמים רוחניים". אורסון וולס, מיק ג'אגר וסלוודור דאלי (שדרש 100,000 דולר לשעה) לוהקו לתפקידים מרכזיים; פינק פלויד יועדו להלחין את הפסקול (חודורובסקי רצה שכל כוכב יולחן על ידי להקה אחרת); אמן הקומיקס מואביוס והצייר הסוריאליסטי ה.ר. גיגר היו בין המעצבים.

זאת הייתה אבן דרך בהתהוות, יצירה ששאפה לשנות את פני הקולנוע, אבל היא דרשה תקציב מסוג זה שאפשר לגייס רק בהוליווד, ושם לא היו מוכנים להשקיע בבמאי המשוגע. לצד עדויותיהם הציוריות של המעורבים, סרטו התיעודי המרתק של פרנק פאביץ' מציג בפנינו את התסריט ועבודת הארט המרהיבה, וממשיך לתאר את ההשפעה המהותית שהייתה ליצירה האבודה על סרטים כמו "מלחמת הכוכבים", "הנוסע השמיני" ו"שליחות קטלנית". אם תראו רק סרט אחד בפסטיבל, לכו על זה.

החיים בצללים

סרט תיעודי על שלושה ערפדים שמתגוררים יחד בדירת רווקים בוולינגטון שבניו זילנד ומתמודדים עם בעיות אופייניות (תורנות שטיפת כלים) ופחות אופייניות (עימות עם אנשי זאב). השגרה והאיזון החברתי מופרים כשלחבורה מצטרף ערפד חדש שאינו דבק בכללים ומביא איתו חבר בן אנוש. ג'מיין קלמנט מ"טיסת הקונקורד" וטייקה ווייטיטי כתבו, ביימו ומככבים בקומדיה מוקומנטרית מצחיקה ומתוגברת באפקטים מיוחדים ושנונים (קשה לבחור בגדים כשאתה לא משתקף במראה), המשלבת כמה מסורות ערפדיות, מ"נוספרטו" ועד "דם אמיתי" ו"דמדומים".

תיאוריית האפס

כמעט 30 שנה אחרי "ברזיל", טרי גיליאם חוזר לאותה טריטוריה, ומגיש גרסה הרבה פחות מגובשת של הסרט המופלא ההוא. הפעם הוא עובד עם תסריט פגום שמתחיל כמו סאטירה עתידנית על עידן הניכור האינטרנטי ומסתיים כאגדה רומנטית/רוחנית. אבל כל סרט של האנימטור המטורף מציע משהו לאוהביו, ו"תיאוריית האפס" ניחן בעולם דיסטופי מעוצב להפליא בצבעי סוכרייה, ובשחקנים משובחים בפיאות מגוחכות (מאט דיימון, טילדה סווינטון, דיוויד ת'יוליס). כריסטוף וולץ נהדר (וקירח) כאיש מחשבים שהוטלה עליו משימה סיזיפית לפצח את הפשר המתמטי של הקיום, והוא חי בבדידות מדכאת עד שלחייו חודרת חשפנית יפהפייה שמתאהבת דווקא בו, כמו שקורה בסרטים.

הרפתקאותיו המוזרות של טי.אס ספיווט

לז'אן־פייר ז'נה ("אמלי") יש ראיית עולם ילדותית ונטייה להציף את המסך בתעלולים חזותיים. שתי הנטיות מתלבשות היטב על ספר הילדים "מבחר יצירותיו של טי.אס ספיווט" מאת רייף לארסן. זה סיפורו של גאון נוגה בן 10 (קייל קטלט מהסדרה "The Following"), שחש שאביו הקאובוי ואמו חוקרת החרקים (הלנה בונהם קרטר) אינם מבחינים בו מאז שאחיו התאום נהרג בתאונה, והוא חומק מביתו בכפר ויוצא ברכבת משא לוושינגטון כדי לקבל פרס יוקרתי על המצאתו – מכונת תנועה מתמדת. ראיית העולם האידיוסינקרטית של המדען הקטן מעוצבת באמצעות שלל המצאות חינניות שעושות שימוש מרהיב בתלת ממד, והסרט שובה את העין ואת הלב.

לכידות

סרטו הראשון, דל התקציב ונטול הכוכבים של ג'יימס וורד בירקיט שב ומזכיר לנו שעם תסריט מוצלח אפשר לייצר עולם מסתורי, מסקרן ומפתיע שאינו נזקק לאפקטים מיוחדים כדי להשתלב בפסטיבל סרטי מדע בדיוני. קבוצת חברים מתכנסת לארוחת ערב בבית בפרוור אמריקאי, והדינמיקה ביניהם טיפוסית לגמרי עד שכוכב שביט שחולף בשמים מערער את שלמות עולמם. מעבר לרחוב צץ לפתע בית זהה ובתוכו קבוצת חברים זהה, וההתפצלות המטאפיזית הזאת הולכת ומסתבכת באופנים מרתקים כש"הם" ו"אנחנו" נעשים מאיימים זה לזה. "לכידות" מתפתח כמין מותחן תעלומה סוריאליסטי בנוסח "המלאך המשמיד" של בונואל, שהוא גם חיווי מעניין על התנהגות אנושית במצבי לחץ.

מתה עליו

זה מתחיל כמו דרמה על זאק (דיין דהאן) שמתאבל על חברתו המתה בת' (אוברי פלזה מ"מחלקת גנים ונוף"), ויוצר קשר של שותפות גורל עם אביה. אבל ריבוי הקומיקאים (שריל היינס, ג'ון ס. ריילי, פול רייזר) רומז שמדובר בקומדיה, וזו מתפרצת כשבת' מתעוררת לחיים ושוכחת שהיא וזאק בכלל נפרדו. זאק שמח על ההזדמנות לחדש את אהבתם, עד שבת' מתחילה להתנהג כמו הזומבית שהיא. מין קומדיית אימה רומנטית ופיקחית שאינה דורשת צחוקים גדולים, אלא מעלה חיוכים נעימים ואפילו קצת נוגעת ללב.