15 סרטים שחייבים לראות השנה בפסטיבל ירושלים

קיץ 1993

בהשראת חוויות ילדותה מספרת קרלה סימון (שזכתה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל ברלין) על פרידה בת ה־6 שאחרי מות הוריה נשלחת לגור אצל דודה ודודתה בכפר. השניים קשובים ואוהבים אבל יש להם בת קטנה משלהם, ופרידה האבלה מקנאת בתשומת הלב שהיא מקבלת. הסיפור מוכר, אך הטיפול בו עדין, מדויק ונטול סנטימנטליות. כל השחקנים, בוגרים כילדים, נהדרים, והסרט נוגע ללב בכנותו ובאותנטיות הרגשית שלו.

סינמטק ירושלים, שישי (14.7) 10:30; יס פלנט ירושלים, שני (17.7) 16:30; לב סמדר, רביעי (19.7) 11:00

>> המקומות שכדאי לאכול בהם בירושלים

הצד האחר של התקווה

בשנים האחרונות החל הפיני הגדול אקי קאוריסמקי לרתום את סגנונו העגמומי והעקמומי לסיפורים על פליטים מאפריקה ומהמזרח התיכון המגיעים לאירופה ופוגשים באנשים טובים וגם רעים. סרטו החדש (שעולה במקביל להקרנות מסחריות בקולנוע לב) מספר על פליט שאיבד את משפחתו בחאלב, המוצא עבודה במסעדה כושלת בפינלנד. זה סיפור קטן, מצחיק ועצוב על רקע טרגדיה גדולה, שזיכה את קאוריסמקי בפרס הבימוי בפסטיבל ברלין.

סינמטק ירושלים, חמישי (13.7) 19:00, שישי (14.7) 12:30

פצצה: סיפורה של הדי לאמאר

ליהודייה שברחה מבעלה הקנאי באוסטריה, הגיעה להוליווד ב־1938 ומותגה כ"אישה היפה ביותר בעולם" יש סיפור חיים שיכול לשמש בסיס לטלנובלה. הסרט התיעודי הזה מספר אותו בצורה מרתקת ואף מעלה שאלות מעניינות לגבי מיתוס היופי. כמי שהמציאה המצאה המונחת ביסוד רבים מיישומי הרדיו המודרניים (וזכתה על כך להכרה מאוחרת מדי), יופייה של לאמאר קידם אותה, אך גם היה הטרגדיה שלה.

סינמטק ירושלים, שבת (15.7) 19:45, שישי (21.7) 16:00; לב סמדר, שלישי (18.7) 15:45

אבודה בפריז

פיונה גורדון ודומיניק אבל הם צמד קומיקאים יוצרים בעלי סגנון מובהק. בסרטם הרביעי גורדון מגלמת ספרנית קנדית הנוסעת לפריז לעזור לדודתה המבולבלת (עמנואל ריבה שנפטרה חודשיים לפני צאת הסרט למסכים), מסתבכת בשלל צרות, ונתקלת בחסר בית שאוכל מפחי אשפה של מסעדות יוקרה ומתאהב בה מעל הראש. גם פייר רישאר מתארח בסצנת ריקוד מקסימה. ההומור עתיר ההמצאות משלב פנטומימה וסלפסטיק סוריאליסטי והתוצאה מלבבת ביותר.

יס פלנט ירושלים, שבת (15.7) 17:30; סינמטק ירושלים, חמישי (20.7) 14:15; לב סמדר, שישי (21.7) 12:30

ליידי מקבת

סרטו הראשון והמהולל של במאי התיאטרון הבריטי וויליאם אולדרויד הכניס אותו להרבה רשימות של קולנועני העתיד. אולדרויד העביר לאנגליה הוויקטוריאנית את עלילת הספר הרוסי "ליידי מקבת ממצנסק", על צעירה ענייה הנישאת נישואי כפייה למבוגר עשיר ואכזר ומפתחת תשוקה בוערת לאחד מפועלי החווה. זה עיבוד קר, קשה ונטול מחלצות, שאינו מקל עלינו להזדהות עם בחירותיה המוסריות של גיבורתו (פלורנס פיו המצוינת), ועם זאת הוא מהפנט אותנו למסך.

סינמטק ירושלים, ראשון (16.7) 22:15, שישי (21.7) 22:00; יס פלנט, רביעי (19.7) 22:30

טהראן טאבו

סקס, סמים ושחיתות – האיסורים הם אירניים, אבל ההפקה הגרמנית מאפשרת לשים אותם על המסך. התסריט המשובח מאת הבמאי יליד אירן משלב ארבעה סיפורים עזים על זונה שלוקחת את בנה לעבודה, אשת אסיר שרוצה להתגרש, אישה שבעלה אוסר עליה לעבוד, ומוזיקאי שמסתבך עם בחורה שאיתה שכב. אנימציית הרוטוסקופ (ציור על גבי חומר מצולם), שנועדה לרכך את הטיפול בנושאים הקשים, תורמת לסצנות מסוימות ופוגמת באחרות, אבל הסך הכל רב עוצמה.

יס פלנט, שבת (15.7) 19:30; סינמטק ירושלים, שני (17.7) 22:30; לב סמדר, רביעי (19.7) 17:45

צבא הצללים

הפסטיבל עורך מחווה בת שבעה סרטים לבמאי האדיר ז'אן־פייר מלוויל, שנודע כיוצרם של מותחני פשע אפופי אווירה ("הסמוראי"), אך הפליא לביים גם דרמות ("לאון מורן"). ב־1969 הוא יצר את "צבא הצללים", המספר על פעילות המחתרת הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה. הסרט הוא יצירת מופת כבירה וגם חוויית צפייה מערערת, משום שעל פיו גיבורי הרזיסטנס עסקו בחשיפה של המרגלים והבוגדים בקרב שורותיהם, בנפילה בשבי הגרמנים ובבריחות הרואיות, אך לא הייתה להם כל השפעה על מהלך המלחמה.

סינמטק ירושלים, שני (17.7) 10:00

האי היפה ביותר

סרט קצר (80 דק') וקולע המציע מבט אחר על חוויית ההגירה לניו יורק בעקבות החלומות. אנה אסנסיו כתבה (על פי ניסיונה שלה כמהגרת לא חוקית), ביימה ומככבת כלוסיאנה המתפרנסת בקושי מעבודות מזדמנות, עד שמכרה מציעה לה חלטורה כמארחת במסיבה, או כך היא חושבת. כשהיא מגיעה לשם, הסרט דל התקציב והנטורליסטי במהותו עוטה גוון אפקטיבי ומשכנע של אימה ומסתורין, עד לסופו המוצלח.

סינמטק ירושלים, שלישי (18.7) 20:30, שבת (22.7) 19:30; יס פלנט, רביעי (19.7) 19:00

האורניתולוג

צפר יפה מראה (שנוטל כדורים כלשהם) נסחף בנהר, מוצל על ידי צמד צלייניות סיניות שטעו ביער, ומשם זה רק הולך ונעשה יותר ויותר הזוי. לפרקים פסטורלי, חושני ורומנטי, לפעמים אלים ומאיים, ובהמשך גם מיתולוגי ופסיכואנליטי. ז'ואאו פדרו רודריגז הפורטוגלי זכה בפרס הבימוי בפסטיבל לוקרנו על סרטו שנראה כמו וריאציה חדשה על הקולנוע הסוריאליסטי של לואיס בוניואל (ובאופן ספציפי על "שביל החלב").

סינמטק ירושלים, חמישי (13.7) 21:30, שני (17.7) 15:15, שבת (22.7) 10:00

גבר מהסרטים

נואית גבע הביטה ביותר מ־200 סרטי עלילה ישראליים משנות ה־60 ועד היום וערכה מתוכם קולאז' עשיר ומהנה, המספר (ללא תוספת קריינות) את סיפורו של הגבר הישראלי. מעבר לנוסטלגיה, יש כאן נרטיב שמציג צעירים יפים ורומנטיים שמסלול של צבא ומלחמות (מוני ומיכאל מושונוב נושאים אלונקות בשני סרטים מתקופות שונות) הופך אותם בהדרגה למצ'ואים אגרסיביים שבוגדים בנשותיהם (ואחר כך מצטערים). במארג נכלל גם "מצור" המצוין מ־1969, שעותק חדש שלו יוקרן בפסטיבל (אחרי שזכה לכבוד הזה בפסטיבל קאן השנה).

סינמטק ירושלים, חמישי (20.7) 18:00

מנשה

יתכן ש"מנשה" יראה לכם סרט קטן מידי, שהעיסוק שלו לא מספיק דרמתי. אבל "מנשה" הוא קודם כל אירוע קולנועי מרתק, בהיותו אחד הסרטים היחידים בהיסטוריה של הקולנוע מאז מלחמת העולם השניה שדובר יידיש באופן כמעט מוחלט. וזו לא רק השפה – מנשה מספק הצצה חד פעמית ומרתקת לעולם החרדי בבקורלין, דרך עיניו של השחקן הראשי מנשה לוסטיג, שהסרט מספר את סיפורו. זה אינו סרט המציץ לקהילה החרדית, אלה חי אותה ומבקש להעתיק אותנו הישר אל הנפש של אדם החי כל כולו בתוך הקהילה הזו ומנסה למצוא בה את מקומו. מנשה הוא סרט כבד לצפיה, אבל חווית הצפיה שהוא מספק היא חד פעמית.

יס פלאנט, שישי (14.7) 13:00; סינמטק ירושלים, ראשון (16.7) 17:30;  רחבת ביה"ס אדם, המושבה הגרמנית, שלישי (18.7) 20:30

גוד טיים

כנראה ההזדמנות היחידה שלכם לראות את הסרט המדובר הזה על מסך קולנוע, כמו שאמורים לצפות בו. המותחן הצבעוני והמסוגנן הזה, שבו רוברט פטינסון מנסה לעשות כל שביכולתו לחלץ את אחיו מהכלא, שם אורבת סכנה ממשית לחייו, הוצג השנה בפסטיבל קאן והפך לאחד הסרטים המדוברים של הזמן האחרון, כשהוא מזכה את הבמאים הצעירים האחים ספדי בשלל תארים נרגשים.

סינמטק ירושלים, שבת (15.7) 22:00, רביעי (19.7) 20:00; יס פלאנט, חמישי (20.7) 21:30

78ֿ/52

פסטיבל ירושלים הוא תמיד הזדמנות לחובבי הקולנוע למצוא סרט שמוקדש אך ורק להם. השנה מחכה להם פינוק מיוחד עם הסרט הזה, שמוקדש לניתוח של סצינה אחת בלבד – סצינה שאפשר לדבר עליה יותר מסרט שלם – סצינת המקלחת המפורסמת מ״פסיכו״ של אלפרד היצ׳קוק. 52 שניות אורכה של הסצינה, ו-78 טייקים נדרשו כדי לצלם אותה. לקח לצוות הצילום לא פחות משבוע עבור אותן 52 שניות, ששינו את פני הקולנוע. שיעור קולנועי מאלף.

יס פלאנט, שישי (14.7) 19:30; לב סמדר, ראשון (16.7) 17:45; סינמטק ירושלים, שלישי (18.7) 10:30

אדם של יושרה

הקולנוע האיראני נמצא בשיא חדש, וזו הזדמנות לראות עוד אחד מהשיאים שהוא מנפק לנו בשנים האחרונות בסרטו החדש של מוחמד ראסולוף שזכה במקום הראשון בתחרות ״מבט מסויים״ בקאן. הסרט, אודות משפחה המנסה להילחם במי שמנסים לגנוב ממנה את האדמה עליה הם חיים, יספק שילוב בין קולנוע איראני רב עוצמה ואפי וגם קולנוע אינטימי וצנוע המתחקה אחרי סיפורם הקטן של הדמויות.

יס פלאנט, שבת (15.7) 13:00; סינמטק ירושלים, שלישי (18.7) 15:15, שישי (21.7) 14:45

אנה אהובתי

ואם כבר אתם בירושלים, למה שלא תלכו לסרט על רומנטיקה בלתי אפשרית, ועוד רומני? קלין פטר נצר, שביים את ״בן יחיד״, חוזר עם עוד דרמה רומנית עמוסת רגשות ובוחן מכל צד אפשרי את סיפור אהבתם של הגיבורים הראשיים של הסרט, עד שהסיפור מסתבך בכל דרך אפשרית. הזדמנות לראות את אחד הסרטים המדוברים מפסטיבל ברלין האחרון.

סינמטק ירושלים, ראשון (16.7) 19:45, שבת (22.7) 20:00; לב סמדר, חמישי (20.7) 16:15

הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים, דרך חברון 11 ירושלים; יס פלנט ירושלים, דרך חברון 4 ירושלים; לב סמדר, לויד ג'ורג' 4 ירושלים