אל תדאגו: האם פסטיבל הקולנוע האפריקאי יצליח להזיז פה משהו?

פסטיבל הקולנוע האפריקאי הראשון הגיע לסינמטק תל אביב בשם !ATESIB ("אל תדאג" באמהרית). הנה הסרטים שהכי כדאי לחפש

מתוך "הדמוקרטים"
מתוך "הדמוקרטים"
17 בינואר 2018

בזמן שישראל מתכוננת לגרש מבקשי מקלט בחזרה לאפריקה, בסינמטק תל אביב מתכוננים לפסטיבל הקולנוע האפריקאי הראשון בישראל. 17 סרטים באורך מלא ילוו בהרצאות ובדיונים, ולצידם תוקרן אסופה של שלושה סרטים קצרים שנוצרו בישראל על ידי יוצרים ממוצא אפריקאי.

יוזם ומנהל הפסטיבל, הבמאי בזי גטה ("עלים אדומים"), העניק לו את השם !ATESIB – "אל תדאג" באמהרית. לדבריו, "בישראל, המהווה נקודת חיבור בין שלוש היבשות העתיקות, כמדינה קולטת עלייה מתפוצות שונות, יש חשיבות יתרה לקיום הפסטיבל. חשיבות זו מקבלת משנה תוקף בשנים האחרונות, כשבישראל חיים פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה, עם ילדיהם הגדלים כאן ומשתלבים במערכת החינוך. בין היתר, מטרת הפסטיבל היא להביא לחשיפה שתביא לקידום הבנה משופרת של תרבויות יבשת אפריקה דרך הסרטים, והגדלת הנראות וההכרה של יוצרי סרטים אפריקאים".

עוד כתבות מעניינות:
אופרה ווינפרי סיפקה את השיא בטקס גלובוס הזהב
הכוכבת האמיתית של השערוריה הגדולה בארה"ב
10 הסרטים הטובים ביותר של 2017

מתוך "הדמוקרטים"
מתוך "הדמוקרטים"

מי שנחשב לאבי הקולנוע האפריקאי הוא אוסמן סמבן הסנגלי, שהלך לעולמו ב-2007. הפסטיבל יקרין שלושה מסרטיו המוקדמים – "הקללה", "צ'דו" ו"נערה שחורה", סרט הביכורים שלו בשחור לבן מ-1966 שזכה במעמד של קלאסיקה. הסרט עוקב אחר צעירה מסנגל שהופכת למשרתת של משפחה צרפתית עשירה בריביירה ונתקלת ביחס משפיל על בסיס יומיומי. סצנת הסיום לא תשכח במהרה. הסרט ילווה בהקדמה של מבקר הקולנוע ד"ר אריאל שווייצר.

בקרב הסרטים החדשים, אחד הבולטים הוא "גשם זיעה" של חאקים בלבס מ-2017, העוקב אחר חקלאי במרוקו שנאבק לשמור על אדמתו בשנת בצורת. זה סרט בסגנון ריאליסטי שמתרומם מעל המציאות הקשה באמצעות דימויים צילומיים יפהפיים, ועל כך הוענקו לו פרסים בפסטיבלים בטנג'יר ובמונטראול.

גם בסרט "גשם כחול עם קצת אדום" אין טיפת גשם. השם רומז לכך שסרטו של כריסטופר קירקליי מ-2015, הראשון שנעשה בשפת טוארג, נוצר בהשראת "גשם סגול" של פרינס. הסרט עוקב אחר המוזיקאים בסצנת הגיטרות המחתרתית בניגריה ומתמקד במודו מוקטר שמתכונן לתחרות מוזיקה תוך כדי שהוא מחזר אחרי אישה יפה ומתעמת עם אביו ששורף לו את הגיטרה. הסיפור והקולנוע בסיסיים ביותר, וקשה לדבר על משחק. אבל העיקר הוא המוזיקה. הסרט ילווה בפאנל בהנחיית אדם רוטברד, מייסד הבלוג קולות מאפריקה, ובהשתתפות המוזיקאים נטע אלקיים, גילי יאלו ואליזייה אקוונד.

מבין הסרטים התיעודיים, מומלץ מאוד לצפות ב"הדמוקרטים" של קמילה נילסן הדנית, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה 2015. הסרט, שצולם בזימבבואה במהלך שלוש שנים, עוקב מקרוב אחר נסיונם של שני פוליטיקאים יריבים – נציג האופוזיציה ושליחו של הדיקטטור רוברט מוגבה – לנסח את החוקה שתהפוך את מדינת המשטרה לדמוקרטיה. שניהם נוסעים בין הכפרים, עורכים מפגשים עם תושבי המדינה ומבקשים לשמוע את דעותיהם. לתסכולו הגובר של דגלס מונזורה הוא מגלה שאלה מדקלמים תשובות ("הנשיא הוא היחידי שיכול וצריך למנות שופטים") שהוכתבו להם על ידי אנשי המשטרה החשאית שהגיעו לשם קודם לכן. מנגד, פול מנגוונה, שר האינפורמציה לשעבר, מלא חיוכים כשהוא רואה כיצד המנגנון המפלגתי שהוא מייצג מתפקד לתפארת. אבל כשהם שבים לעיר הבירה הארארה, שם יש לאופוזיציה אחיזה גדולה יותר, החיוך נמחק לו מהפנים והוא מתחיל להפנים חשיבה אחרת. זה דיוקן מרתק, מתסכל ומרגש של פוליטיקה בפעולה. לפני ההקרנה תישא דברים נועה לוי, שתתאר את הדינמיקה בין החברה האזרחית לשלטון בזימבבואה בעקבות ההפיכה הצבאית ונפילתו של מוגבה בנובמבר 2017.

← פסטיבל הקולנוע האפריקאי, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2 תל אביב; מדרחוב נווה שאנן, שלישי-שבת (20.1-16.1), 42-39 ש"ח