במאית קטלנית: שלוש במאיות מדברות על הקולנוע הנשי החדש

שלוש שיחות עם שלוש משתתפות ב"שבוע הבמאיות" בסינמטק תל אביב

תרגיל על נשיות. הדס בן ארויה. צילום: סנדרה גומז
תרגיל על נשיות. הדס בן ארויה. צילום: סנדרה גומז
14 בדצמבר 2016

הדס בן ארויה, "אנשים שהם לא אני"

תארי את הסרט במילים שלך.

"זה סרט על תל אביבית בת 25 שסיימה מערכת יחסים עם בחור והיא מנסה להתגבר עליו באמצעות מערכות יחסים מזדמנות. זה בעצם סיפור על אנשים בעיר הזאת שמאוד קל להם להגיע למיטה ומאוד קשה להם להגיע לאינטימיות ולהיות אותנטיים וכנים זה עם זה".

מדוע ליהקת את עצמך בתפקיד הראשי?

"לא התכוונתי לעשות את זה. חיפשתי שחקנית במשך שנה וחצי. עבדתי עם השחקנית שבחרתי שלושה חודשים, ושבועיים לפני הצילומים הגענו להחלטה משותפת שזה לא עובד. במסגרת ההכנות צילמנו וידיאו בורד עם כל ההעמדות כדי לראות שהשוטינג עובד, ואני סתם הקראתי את הטקסט עם עוזר במאי. כשראיתי את עצמי זה הרגיש לי שלם ונכון. זה נורא הלחיץ אותי, אבל אנשי הצוות תמכו בי. עדיין לא ידעתי שזה יהיה סרט באורך מלא, אז הלחץ היה פחות גדול".

[tmwdfpad]

אז איך הוא הפך מסרט סטודנטים לפיצ'ר?

"היה לי תסריט באורך 40 עמודים וחשבתי שזה ייצא חצי שעה. לא ממש ידעתי להעריך את זה. זאת אחת הפריבילגיות לעשות סרט במסגרת סטודנטיאלית – אתה לא חייב שום דבר לאף אחד. יצא סרט באורך שעה, אז אחרי שראיתי מה שצילמתי הבנתי שאני רוצה להעמיק דברים, ומשם עד לפיצ'ר הדרך הייתה קצרה".

יש לך כימיה נהדרת עם השחקן שלצדך.

"יונתן בר אור ('מישהו לרוץ איתו') הוא אדם מדהים והייתה לנו חברות טובה, אפלטונית, כי הוא נשוי. חשוב לי לעבוד עם אנשים שאני אוהבת אותם ברמה האישית כי אז אפשר להגיע למקומות עמוקים יותר, ואני מאמינה שזה עוזר לבנות מערכות יחסים שנראות אמינות כי אנחנו באמת מתרגשים יחד".

מה משמעות שם הסרט?

"רציתי שם בגוף ראשון שאמור להביע חוסר יכולת לתקשר באמת, כי אנחנו מרוכזים בעצמנו קצת".

"אנשים שהם לא אני" יוקרן במסגרת שבוע הבמאיות בשני (19.12) 21:00 ויעלה להקרנות מסחריות בחמישי (29.12)

ענת וובנובוי, "פיתוי בע"מ"

תארי את הסרט במילים שלך.

"זה סרט תיעודי שמנסה לקחת תופעה מאוד ספציפית וביזארית שמשקפת תפיסות יותר רחבות בחברה ובעולם הדייטינג. זה סרט על איך הסביבה החברתית שלנו והתפיסות החברתיות המקובלות משפיעות על המקומות הכי אינטימיים של חיפוש זוגיות ואהבה. הרעיון של השיטה הוא להעניק לך את הכישורים להתחיל עם בחורה ולכן זה לא משנה אם יש לך חברה כי אולי מחר תיפרד ממנה. לוקחים את תרבות השיפור העצמי למובן אבסורדי".

איך הגעת לנושא הזה?

"שמעתי שיש תופעה כזאת – כל שנה מגיעים יותר מאלף גברים לקורסים שמלמדים איך לפתות נשים – וזה נראה לי הזוי ומשונה. ובאותו זמן למדתי לתואר שני בתל אביב ולקחתי קורס בהנחיית מיכל אביעד ששלחה אתנו לצלם תרגיל על גבריות. יצרתי קשר עם אחד המדריכים, הגעתי לשיעור, וכשהבאתי את החומרים לכיתה זה עורר עניין. בדיוק אז התחילה מחאה פמיניסטית נגד הקורסים האלה. יש פורומים שבהם תלמידים ומורים משתפים ומייעצים. בלוגרית נכנסה לאחד הפורומים ותיארה מה קורה שם, כולל מקרה שגובל באונס, אז התארגנה הפגנה שפוצצה את המרכז לאמנות הפיתוי. בהתחלה כולם היו נגד הפמיניסטיות הממורמרות שלא מבינות כלום, אבל עם הזמן היא גרמה למדריכים לנקות את התכנים שלהם ולהבין שאולי הם עושים משהו לא בסדר. הם התחילו להוסיף את המשפטים 'אל תפגע' ו'תוודא שזה בסדר'. צילמתי שלושה בתי ספר שונים, חלקם לא מגדירים עצמם כאמני פיתוי. תומר, למשל, מלמד 'חיזור אותנטי'. וניקולס מספק 'קואצ'ינג לזוגיות'".

המשתתפים היו מודעים למצלמות?

"כשהם לומדים להתחיל עם בנות ברחוב צילמנו במצלמה נסתרת כדי שזה לא ישנה את הדינמיקה. לגבי הדייטים ביקשתי מניקולס שישאל את הבנות ושתיים הסכימו. לאחת היה חלום להיות שחקנית אז זה ודאי קשור לזה. הרבה אנשים היום מחפשים חשיפה והעולם שלנו כל כך מצולם ומתועד שיש ויתור מוסכם על פרטיות וזה מקשה לעשות סרט תיעודי, אבל גם מקל".

"פיתוי בע"מ", חמישי (22.12) 21:30

דינה צבי ריקליס, "אשת השגריר"

תארי את הסרט במילים שלך.

"הסרט שלי מספר סיפור על פליטות, והפליטה שלי (אסתר רדא) היא קורבן לא במובן הרגיל של המילה. היא הייתה אשת שגריר אריתריאה בפריז והגיעה לתל אביב אחרי שבעלה נחשד כבוגד ונורה. היא חושבת שתהיה כאן יום־יומיים וכולם יבינו כמה היא חשובה ויעזרו לה, אבל היא מגלה שלא כך הוא".

מאיפה צמח התסריט?

"הצטלבתי עם הסיפורים של הפליטים משתי סיבות. לפני כמה שנים הייתי פעילה במרק לוינסקי ולקחתי תחת חסותי ילדה אריתריאית בת 4. כבר שנתיים שאני חונכת אותה. באותו הזמן עלמה גניהר, שהייתה מעורבת בחיי הקהילה וחנכה גם היא שתי ילדות, כתבה ספר סיפורים קצרים על פליטים, בהם 'אשת השגריר'. עיבדנו את הסיפור לתסריט של פיצ'ר, אבל זה לא הסתייע, אז חזרנו לגרסה הקצרה. כל מי שרואה את הסרט אומר שזה היה צריך להיות פיצ'ר".

וכך אחרי שלושה פיצ'רים חזרת לפורמט של סרט קצר.

"מבחינתי זו אותה עשייה ואותה אנרגיה. אם כבר, בסרט קצר יש הקלה מסוימת כי אין מפיקים שיושבים לך על הכתפיים ויש להם מה להגיד על איך זה יתקבל על ידי הקהל. צילמנו און לוקיישן בדרום תל אביב. ההקרנה בשבוע הבמאיות תהיה הראשונה שאני מזמינה אליה את השחקנים ואת קהילת הפליטים. אני מפחדת מהתגובה שלהם כי יש בסרט ביקורת עדינה עליהן".

ספרי לי על הליהוק.

"חיכיתי לאסתר רדא שנה וחצי עד שתלד ותסיים סיבוב הופעות. היא למדה תיגרינית במיוחד בשביל הסרט. אני נורא נהנית לעבוד עם זמרות, גם עם מירי מסיקה (שכיכבה בסרטה הקודם, "שלוש אמהות" – י"ש), יש להן קליטה מצוינת לשפות. יחזקאל לזרוב הופיע אצלי בכמה סרטים, אז רציתי הפעם לעבוד עם שחקן אחר. בחרתי שחקן מקסים, אבל בחזרה שבוע לפני הצילומים הבנתי שאין ביניהם כימיה והזעקתי את יחזקאל".

"אשת השגריר", שישי (23.12) 14:00

שבוע הבמאיות, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2 תל אביב, ראשון־ראשון (18.12־25.12)

אסתר רדא באשת השגריר
אסתר רדא באשת השגריר