האיש מאחורי המסכה

ראיון עם טקטרו קודו, אמן הבוטו היפני ואחד מהיוצרים של MEN, לרגל עליית המופע בישראל

MEN
MEN
20 בפברואר 2014

רק תיאור החלל ואופן הצפייה במופע עושה חשק ללכת לראות את "MEN". המופע מתקיים בגלריית "האגף השני" בנמל חיפה שנבחרה במיוחד לעבודה הזו. הרקדנים והשחקנים מופיעים בתוך הגלריה ומחוצה לה, כאשר הצופים עוקבים אחרי ההתרחשות מבפנים דרך חלון גדול. המימד החלומי של הצפייה במופע משקף גם חלקים מהתוכן שלו, ויש בו משהו שהולם מאוד את היוצרים והמבצעים של "MEN" – אמן הבוטו טקטרו קודו ועידית הרמן ודימיטרי טולפנוב, מייסדי תיאטרון "קליפה".

"MEN" (ביפנית: גם מסיכה וגם מימד) מועלה במסגרת פסטיבל "קליפה אדומה" שמתקיים השנה בפעם השביעית. הוא נולד מתוך מפגש אמנותי וחברי שנמשך בין שלושת היוצרים כבר עשר שנים. ההיכרות העמוקה, וכנראה גם המרחק בין טוקיו לתל אביב, אפשרו את הדיאלוג בין הגישות הבימתיות השונות כל כך של שלושת היוצרים. את היצירה החדשה, שאורכה 70 דקות, הם העלו בדצמבר האחרון כמופע "תלוי מקום" בבית יפני עתיק בטוקיו. כפי שמצוין בתכניה, המופע מתבסס על נרטיב פשוט ששאול "ממגוון סיפורים ומוטיבים קלאסיים כמו פינוקיו, פטרושקה פרנקנשטיין ועוד" וגם "שהמרכיבים האגדתיים, הכמעט ילדותיים, עומדים בניגוד סגנוני להתרחשות בזמן אמת". הרמן התייחסה גם לחיפוש התלבושות המורכב, שלדבריה היו צריכות להתאים לפן הסוריאליסטי שאיתו המופע נפתח וגם למימד הסופר-ריאליסטי שאיתו הוא נחתם.

טקטרו קודו, אמן רב מוניטין שרקד בין היתר ב"סנקאיי ג'וקו" (שזכתה להצלחה מרשימה גם בישראל) ממעיט בדיבור. הוא מקווה שהעבודה החדשה תגרום לצופים לשמוח, כי זהו אחד מכוחותיה הגדולים של האמנות. חשוב לו להדגיש שהוא לא מקבל את החלוקה החדה לתחומי האמנויות השונים ומצהיר כי יש לו עניין רב בעבודה עם אמנים פלסטיים, שחקנים ומוזיקאים ששיתוף הפעולה איתם מניב מורכבות אמנותית ועניין.

איך הייתה העבודה המשותפת עם הרמן וטולפנוב?

"כל אחד מאיתנו מביא למופע את עצמו ואנחנו מקיימים סוג של רב שיח שכולל הרבה הקשבה ויכול לנבוע רק מהיכרות עמוקה וממושכת. אחרי כל כך הרבה שנים אנחנו גם משפיעים אחד על השניה וכך גם במופע שהוא ברובו מובנה, יש גם מקום לאימפרוביזציה. ברור שאני לא יכול לעבוד עם כל אחד והשותפים שלי צריכים להיות מיוחדים, בעצם לא רק מיוחדים. טהורים".

הבוטו היה ריאקציה לריקוד היפני הקלאסי בשנות ה-60 של המאה הקודמת. איפה הוא היום מבחינתך?

"אצלנו ביפן לא הרבה השתנה מאז. אנחנו מאוד מתוסכלים ויש אצלנו הרבה חשדנות כלפי הממסד. צריך גם לספר שהתרבות היפנית מאוימת מאוד על ידי המערב ויש יותר ויותר אנשים שסוגדים לתרבות המערבית, שומעים היפ הופ וחווים את העולם דרך הסמארטפון והאינטרנט. בגלל המצב הכלכלי הקשה שלנו, הרבה מהיפנים שנותקו מהתרבות העתיקה שלנו אובדי דרך ויש מי שמנצל את זה ומציע להם טכנולוגיות כמוצא קל מהקושי והתסכול. זה מאוד כואב לי".

ומהו הבוטו בעבורך?

"דרך לגלות את את הטבע שבתוכי. הגוף והנפש שמתאחדים וחיפוש אחרי מה שהגוף זוכר. יש בבוטו גם בדידות אבל זו גם מספקת את חומרי היצירה".

המופע יתקיים ביום חמישי ה-20.2 בשעה 20:30, וביום שישי ה-21.2 בשעה 21:30 בגלריית "האגף השני" בחיפה