קמע מזל

רגע לפני שלהקת המחול "קמע" חוגגת עשור של יצירה, תפסנו את מנהלה תמיר גינץ לשיחה על העבודה בבאר שבע ועל החיבור שלו למוצרט

13 בנובמבר 2013

כמו כוריאוגרפים רבים המבקשים לערוך סיכום ביניים בהזדמנות של אירוע "עגול", בחר תמיר גינץ, מייסד ומנהל להקת "קמע", לחגוג עשור ללהקתו בעבודה חדשה שיצק לתוכה זיכרונות והתכתבויות מן העבר, מתוך פרספקטיבה עכשווית. מה שמעניין יותר הוא הבחירה במוצרט כפרטנר האמנותי שלו. "רציתי לבדוק איך אני מתמודד עם המוזיקה הנשגבת הזאת שיש בה גם דרמה וגם ליריות, תכונות שמתחברות לשפה שלי שלא בועטת בבלט הקלאסי ובו בזמן מציעה שפה עכשווית", מסביר גינץ.

לקראת ההחלטה החשובה הזאת הוא בילה עם מוצרט כמעט שנה שלמה, שמע כל מה שאפשר, לפעמים גם ארבעה או חמישה דיסקים ביום, ודיווח על הנאה מרובה. לבחירה המוזיקלית שכוללת, אגב, גם כמה קטעים גרנדיוזיים כמו אלה מהמיסה הגדולה, הייתה השפעה מרחיקת לכת על הכוריאוגרפיה של גינץ, כנראה המופשטת ביותר מבין יצירותיו. "בדרך כלל המוזיקה היא מקור ההשראה שלי. אני מאזין לה ורואה תמונות ותנועות שמלוות אותי בעבודה בסטודיו. הפעם הרגשתי שהמוזיקה משתלטת על הכל והופכת לנושא היצירה", הוא אומר ומוסיף שבמהלך החזרות ובניית העבודה התייחס לעיבודים התזמורתיים בסימפוניות כאל "שכבות בקומפוזיציה, עד ליצירת קנטטה שבה כל רקדן רוקד משהו אחר, אבל התנועה הכללית המורכבת על הבמה עובדת בהרמוניה".

את להקת קמע הקימו לפני עשור בבאר שבע תמיר גינץ ודניאלה שפירא, מנכ"לית הלהקה ושותפה לניהול האמנותי. שפירא היא שיזמה את המהלך וקראה לגינץ, תושב רמת אביב שניהל בפועל את הסניף התל אביבי של בת דור, לחבור לבית הספר המצליח בסניף הדרומי שלה. גינץ, שהביצה התל אביבית העיקה עליו בעקבות הבטחות שקיבל ולא מומשו, החליט בצעד יוצא דופן להיענות להצעה. "במבט לאחור אני מבין שהייתי מוכרח ללכת ולבנות משהו חדש שיאפשר לי לעשות את הבחירות שלי וליצור למען להקה משלי, וגם הייתי צריך קצת שקט". בתוך זמן לא רב, ואחרי שקיבל חיבוק חם מעירית באר שבע, התחיל לבנות את הלהקה. במשך השנים התקבצה סביב הלהקה וקבוצת המתלמדים שלה מעין קהילת מחול בעיר הדרומית. רוב הרקדנים גרים בסמיכות לסטודיו ולא פעם מבלים יחד מעבר לשעות העבודה, ולדברי גינץ זו מציאות שמשליכה על האווירה בלהקה. הוא מקפיד לבחור רקדנים ישראלים ללהקתו, והגרעין הקבוע מורכב ממורי בית הספר בת דור.

גינץ מסביר שלפעמים כשאינו מוצא כאן רקדנים שמתאימים – לא רק מבחינת היכולות אלא גם מבחינת התאמתם לאופי היצירות שלו – הוא עושה אודישנים ומקבל רקדנים מחו"ל. השנה יש לא מעט כאלה בלהקה, ובולטת לא פחות העובדה שלפחות למחצית מ־12 הרקדנים של קמע יש הכשרה קלאסית שניכרת היטב באופי העבודות שהצטברו בעשור האחרון ברפרטואר הלהקה.