לב אמיץ: המחזה שמפרק את טולסטוי לגורמים

"'רומן רוסי' הוא מחזה על טולסטוי בלי טולסטוי, או על רוסיה במבט מבחוץ, כי אני אדם מבחוץ", מסביר המחזאי הליטאי מריוס איבשקיאביצ'וס. כעת הוא עומד להתלוות להפקה של "רומן רוסי" שעלתה לפני כשנה (וזכתה לביקורות אוהדות) בתיאטרון מיאקובסקי החתרני שבמוסקבה, ותגיע לפתוח את פסטיבל גשר ה־11 שייפתח בסוף השבוע. אבל לאיבשקיאביצ'וס קשה להסביר למה המחזה החדש שלו עוסק דווקא בחייו של הסופר הרוסי האיקוני ומדוע בחר להעלים את טולסטוי עצמו מהבמה ולהתמקד דווקא באשתו, סופיה אנדרייבנה, וכן בדמויות השונות של טולסטוי שצפות לבמה גם כן.

"לא בחרתי בכך שטולסטוי לא יופיע על הבמה, ככה פשוט קרה. בהתחלה כל הזמן דחיתי את ההופעה שלו, עוד קצת ועוד קצת, בשביל להגביר את המתח, ומתישהו פשוט הגזמתי עם זה", הוא צוחק. "בשלב הזה כבר ידעתי שהבמאי של ההצגה יהיה מינדאוגס קרבאוסקיס, והייתי שולח לו את ההצגה סצנה־סצנה. הוא חזה בהיווצרות שלה בזמן אמת. כשישבנו לדבר הגענו למסקנה שעדיף שהוא לא יופיע בכלל".

ובכל זאת, למה טולסטוי?

"אם אתה חי עם רעיון כלשהו במשך שנה, אתה מבין שכנראה אתה חייב לעשות עם זה משהו. ככה היה לי עם טולסטוי," הוא מספר, "פשוט הרגשתי שטולסטוי ברוסיה של היום היה יכול להיות הסמכות המוסרית מס' 1".

מדוע?

"הוא היה אדם עם ראיית עולם בהירה באופן קיצוני. במחזה יש שני לב טולסטוי: יש את לב טולסטוי שאנחנו מכירים, הגאון, ואת הבן שלו, לב לבוביץ'. לב טולסטוי שלנו נראה כמו מוז'יק (מילולית, גבר. כינוי לאיכר רוסי או אדם פשוט – ע"ק). הוא שאף להיות קרוב לעם, אבל דווקא שם מתבטאת האירופיות שלו, במובנים הכי שורשיים של ערכי הנאורות. לעומתו, הבן שלו, לב לבוביץ', הג'נטלמן שחי שנים רבות בשווייץ, התחתן עם אישה שווייצרית, החשיב את עצמו לשווייצרי אמיתי והביט על רוסיה ה'מטונפת' מלמעלה; אבל בתוכן שלו לב לבוביץ' מאוד שונה מהצורה שקיבל כי מאוחר יותר הוא העריץ את מוסוליני ואת היטלר, רחוק מאוד מהפציפיזם של אביו. לב טולסטוי, האב, היה תמיד אנטי מלחמתי, אנטי ממסדי, לא הלך בעקבות אף שלטון. זה משך אותי, בייחוד היום, כשפעורה כזאת תהום בין האליטה הרוסית, לא משנה מה המאפיינים שלה – שמאל או ימין – לבין העם. מהבחינה הזאת חזרנו למאה ה־19. העם היום מתקיים על טייס אוטומטי".

ומה מזה מתבטא בהצגה?

"כלום", הוא צוחק. "זה היה הרקע, והכתיבה לקחה אותי למקומות אחרים לגמרי – לדרמה המשפחתית של טולסטוי. במחזה הפוליטיקה נוכחת, מציצה, אבל היא לא במרכז. המרכז הוא שטולסטוי הפך את יחידת המשפחה ליצירה דרמטית. את הרומן הכי גדול שלו, 'אנה קארנינה', הוא כתב על משפחות אומללות, על רקע משפחות מאושרות, ובחיים הוא כמובן שאף ליצור משפחה מאושרת, אבל במקום זאת מצא את עצמו חי באסון מוחלט, קריסה, טרגדיה משפחתית. הרומן מנבא את עתיד היוצר שלו ואולי אפילו מחולל את הגורל שלו".

מריוס איבשקיאביצ'וס

המחזה מתמודד עם רוסיה העכשווית?

"יש שם כל מיני פרטים מוחבאים. אני חושב שיש שם כל מיני השתקפויות של החיים המודרניים. המחזה נגמר בשנת 1917, בכאוס ומהפכה. נראה לי שעד כה, המאה ה־20 והמאה ה־21 משיקות. 2017 מתקרבת, נראה מה יקרה שם".

לך באופן אישי יצא להתמודד עם הממשלה הרוסית?

"אישית, לא. לא ממש. לפני שנה נפסל מחזה שלי כי היה בו הרבה מאט (משלב קללות וולגריות ייחודי לשפה הרוסית, שתופס מחד חלק מרכזי בשפה ובתקשורת היומיומית ברוסיה אך נחשב לדיאלקט כמעט חיצוני לשפה, והשימוש בו נשפט לחומרה בחוגים מסוימים – ע"ק). ברוסיה המאט אסור לשימוש בתיאטרון ובקולנוע כבר שנתיים, אבל חוץ מזה בינתיים הכל בסדר – הוויזה שלי עדיין בתוקף אף שיש לי כל מיני עמדות שלא בדיוק עומדות בשורה אחת עם העמדות הרשמיות של המדינה. גם בתקשורת אני מדבר על מה שאני רוצה ובינתיים לא צנזרו אותי. בתאטראות מסוימים אפילו ממשיכים להשתמש במאט. שאלתי אותם איך הם מצליחים והם אומרים שככה, הם פשוט משתמשים בו וזהו, אף אחד לא ממש אוכף את החוקים האלה. הצנזורה פה היא עדיין לא כמו בימי ברית המועצות, אבל המגמה היא בכיוון הזה. כשכתבתי את 'רומן רוסי' היו דיונים סוערים מאוד על חוק חדש, אפילו הקימו איזו ועדה שהציעה לאסור עיבודים חופשיים ליצירות קלאסיות: לדוסטויבסקי, לפושקין וכמובן לטולסטוי. לו זה היה קורה, 'רומן רוסי' לא היה יכול לעלות לבמה. אבל תודה לאל, בינתיים זה לא קרה".

כנראה חלק מהחוקים השמרניים לא נועדו לאכיפה ממשית, אלא רק לחזק את מעמד הפוליטיקאים בעם, וזה גם החלק העצוב – העם בעצם רוצה צנזורה.

"כן, זה קורה בכל העולם, כמובן – העם רוצה למסור ולצמצם את החופש שלו תמורת קצת שלווה. אתה רואה את זה אפילו בארצות הברית, כל הקמפיין של דונלד טראמפ מבוסס על זה, ובטח שברוסיה. אני מקווה, כרגיל, שהתבונה והשכל הישר ינצחו".

זה נשמע כמו מסר שלמדת מלב טולסטוי.

"ודאי, הוא המורה שלי".

"רומן רוסי", תיאטרון גשר, שד' ירושלים 9 יפו, חמישי־שבת (25.8־27.8) 20:00, 250 ש"ח. ההצגה ברוסית עם כתוביות בעברית