מצילי החתולים נגד העירייה: המחלקה הווטרינרית לא מתפקדת
על אף תקציבים סבירים ורצון טוב מצד גורמים בעירייה - מצילי ומאכילי החתולים טוענים כי נמאס להם מהמצב שבו הם נדרשים לפעול בשל אוזלת ידה של העירייה. "כמו שהעירייה לא מצפה שאני ארים מזמרה ואטפל בצמחיה בעצמי, כך הם צריכים לטפל באוכלוסיית החתולים העירונית"
ריצה אחרי וטרינרים פרטיים, חובות של אלפי שקלים על טיפולים, האכלה על בסיס קבוע והקפצות באמצע יום עבודה למקרי חירום: לניר גרינברג, תושב תל אביב המטפל ומציל חתולי רחוב זה שנים, נמאס שכך נראה יומם של מטפלי ומצילי חתולים בישראל – והוא הקים את ׳תשע-נשמות׳ – ארגון שכל מטרתו לגרום לרשויות לעשות את עבודתן ולפתור את בעיית חתולי הרחוב במדינה.
״בתל אביב יש כ-70,000 חתולי רחוב (לפי חישוב באמצעות מודלים מקצועיים המקובלים בתחום) – העירייה תאמר שיש 40,000, אבל גם אם ניקח את הנתון שלהם אין דרך להסביר את המספר הזעום של עיקורים וסירוסים״, אומר גרינברג. ״כמות החתולים בתל אביב יצאה משליטה, המחלקה הווטרינרית לא מתפקדת, החתולים רעבים, נדרסים, חולים, חזות העיר נפגעת – כולם סובלים והיחידים שמנסים לטפל בנושא הם אזרחים פרטיים. איפה ההיגיון? חתולים הם חלק מהנוף העירוני בדיוק כמו העצים והפרחים ובדיוק כמו שהעירייה לא מצפה שאני ארים מזמרה ואטפל בצמחיה בעצמי, כך הם צריכים לטפל באוכלוסיית החתולים העירונית – צריכים אבל לא מטפלים״.
מאז הוקם ב-2018 הוציא הארגון של גרינברג צעדות, הפגנות ומחאות שונות. בחמשת החודשים האחרונים הם מתמקדים במחאות קבועות מול רשויות מוניציפליות: פעם בשבוע מגיעים חברי הארגון ומוחים מול בתי העירייה בתל אביב, באר שבע, חיפה, נתניה ואשדוד – במטרה לייצר מודעות וגם שיח עם ראשי הערים, חברי מועצה ואנשי מקצוע והם לא מתכוונים להפסיק עד שיתקבלו דרישותיהם.
״אנחנו בסך הכל רוצים שהם יעשו את העבודה שלהם״, אומר גרינברג, ״העירייה מבצעת בין 3000-4000 עיקורים וסירוסים כל שנה, לא מדובר בכמויות שמתקרבות אפילו לכמויות שצריך לבצע ואין שום דרך להסביר את חוסר העשייה. המדיניות היא כיבוי שריפות מול תלונות של תושבים ולא פעולות מערכתיות מול יחידות שטח מוגדרות, כפי שנהוג בעולם. כדי להשתלט על ריבוי האוכלוסייה של החתולים צריך לעקר ולסרס כ-85% מהחתולים בכל יחידת שטח מוגדרת בעיר. המספרים אפילו לא קרובים לזה״.
טענה נוספת שמעלים הפעילים של תשע-נשמות היא שהמחלקה הווטרינרית בעיר פועלת באופן מיושן, ללא ציוד רפואי בסיסי כמו רנטגן, או אולטרסאונד ואפילו בדיקות דם לא ניתן לבצע בה. ״אם מגיע אליהם חתול עם הרפס בעין, מצב נפוץ מאוד אצל חתולי רחוב. האנטיביוטיקה הנדרשת לא בסל התרופות שלהם ולכן באחוזים גבוהים אותו חתול יאבד את העין״, אומר גרינברג.
הפעילים מעלים שאלות שיש לתת עליהן את הדעת: מבדיקה שערכנו – תקציב הוא כנראה לא הסיבה לכמות העיקורים והסירוסים הנמוכה ולחוסרים במרפאה העירונית – בשנת 2021 תוקצבה המחלקה הווטרינרית ב-8,017,000 ש״ח, ב-2022 עלה התקציב ל-8,440,000 ש״ח. אלא שחלוקת התקציב עצמו מעלה תמיהות: לטיפול בחתולים פצועים וחולים מקציבה המחלקה 200,000 ש״ח בלבד מתוך התקציב הנכבד שהוקצה לה. כ-40 ש״ח לטיפול פר חתול. לטענת הפעילים, המחלקה מתנהלת בחוסר שקיפות וללא עדכונים אונליין, הפניה למחלקה מתבצעת אך ורק באמצעות טופס מקוון – עניין המקשה מאוד על הגשת בקשות עזרה מהשטח.
גם ריבי מאיר, מומחית להתנהגות חתולים ומחלוצות התחום בארץ, מחזקת את דבריו של גרינברג: ״הערכת כמות חתולי הרחוב בתל אביב נקבעה לפי מודלים בינלאומיים, לא ברור לי למה העירייה מעריכה אותם בפחת כזה גדול. הווטרינר העירוני איש יקר ועושה כמיטב יכולתו, אבל עיריית תל אביב ולא רק היא, סובלת מחוסר התחייבות מקצועית ומערכתית לנושא. תקציבים יש, כך שהכל מתחיל ונגמר בחוסר התייחסות. העירייה טוענת שהיא עובדת עם המאכילים, זאת בדיחה. בעיר קיימים מספר זעום של מתקני האכלה שלא משמשים אף חתול היות והם לא ממוקמים באזורי המחיה שלהם בכלל. הכל נופל על מאכילים פרטיים, כולל עיקורים וסירוסים. בעולם משתמשים במרפאות ייעודיות שמבצעות עיקורים וסירוסים במאסות, כ-100-150 טיפולים ביום. זה מה שצריך לעשות כדי להשתלט על קצב הילודה וזה לא נעשה״.
מהעירייה נמסר בתגובה: עיריית תל אביב-יפו הינה מהרשויות המובילות בארץ בדרך הטיפול המתקדמת לצמצום קצב התרבות החתולים חסרי הבית בדרך של עיקור וסירוס על חשבונה, כאשר המרפאות מצוידות בכל הציוד הנדרש לביצוע ניתוחים המבוצעים על ידי רופאים וטרינרים מהמיומנים ביותר בארץ. לצורך כך משקיעה העירייה מדי שנה מעל 1 מיליון ש"ח, כאשר ב-20 השנים האחרונות בוצעו כ-100,000 ניתוחים בחתולים חסרי בית בעיר. רק ב-2021 בוצעו כ-4,000 ניתוחים וזאת למרות הקושי בפעילות בתקופת הקורונה. אנו מודעים לכך שלעתים התהליך לוקח זמן, זאת בשל מחסור בלוכדים ורופאים וטרינרים מיומנים בעמותות הפועלות בשירותינו והעירייה עושה מאמצים בכדי לגייס לוכדים ורופאים ווטרינרים מיומנים ולקצר את זמני ההמתנה.
נדגיש כי הטיפולים הווטרינריים המחייבים צילומי רנטגן ובדיקות דם ואולטרסאונד נעשים במימון העירייה בבית החולים הווטרינרי בבית דגן, ובמרפאות וטרינריות שבהסכם שירות שנתי עם העירייה. הטיפול באותם חתולים המגיעים עם פציעות נעשה בצורה הטובה ביותר יחד עם הגורמים המוסמכים לכך. בחדרי הניתוח והטיפולים העירוניים נעשים ניתוחים אורטופדיים ומגוון ניתוחים אחרים בחתולים חסרי בית, כמו גם אשפוזים ארוכים המאפשרים לחתולים שנפגעו פגיעות אורטופדיות חזרה בטוחה למקומם. מספר התלונות אותן קיבלה העירייה השנה הן בודדות, עקב מידע מוקדם שהגיע הצליחה העירייה לטרפד את הפעולה של העברת חתולים ממקום למקום וזאת בהתאם לחוק האוסר על העברת חתולים.
הקשר בין המחלקה הווטרינרית למטפלי החתולים הוא קשר הדוק ויומי והם מקבלים דיווחים ישירים על מצבם של החתולים שהגיעו לקבלת טיפול רפואי ושותפים מלאים לגבי המשך הטיפול בהם, כמו גם קיים קשר יומי הדוק עם התושבים שמקבלים שירות של עיקור וסירוס החתולים זאת ועוד, עיריית תל אביב-יפו היא אחת העיריות הבודדות המעודדת טיפוח והאכלה של חתולים חסרי בית, ומסייעת להסדרת הנושא בעזרת מתקני אוכל ייעודיים ופינות האכלה מוסדרות שנקבעו בשיתוף עם התושבים המאכילים. כל אדם שרוצה להאכיל חתולי רחוב יכול לעשות זאת, אך הוא מחויב באיסוף השאריות, על מנת למנוע מטרדי תברואה. כל ההנחיות והמידע על פינות ההאכלה נגיש באתר העירייה".
מטעמו של ראובן לדיאנסקי, סגן ראש העיר תל אביב-יפו הממונה על איכות הסביבה וגם אחראי על המחלקה הווטרינרית נמסר: "מחאת קבוצת הפעילים שדורשת טיפול איכותי יותר לחתולי הרחוב איננה נופלת על אוזניים ערלות ואני בהחלט קשוב לביקורת. בשנה וחצי האחרונות אני פועל לשיפור משמעותי של פעילות המחלקה הווטרינרית בעירייה, לשירות יעיל ואיכותי הרבה יותר לציבור, לקיצור זמני המתנה, לשקיפות ועוד. אני מאוד מעריך ומוקיר את אותם תושבים שמשקיעים מזמנם ומכספם הפרטי בבעלי החיים שנמצאים ברחוב ובפרט בחתולי הרחוב. אני סבור כי יש לסייע למאכילים בסבסוד מזון וכמובן בהרבה יותר עיקורים וסירוסים ממה שנעשים. בעקבות התערבותי אפשר כבר לראות שיפור מסוים בשירותים שניתנים בנושא בעלי חיים ובמהלך השנה נראה עוד שיפורים אך המלאכה שלפנינו עדיין רבה ואני נחוש להביא לשינוי משמעותי של המצב". לדיאנסקי אף מנה מספר צעדים שננקטו ובהם הנגשת שירותי חיסון, הגברת פעילות המוקד העירוני בנושא, הצבת יעד לביצוע 5,000 עיקורים ועוד.