"להרוג את הסבתא": לא מספיק מהודקת, אך מלאת ביקורת חברתית

"להרוג את הסבתא" היא סדרה שמתיימרת לקחת את הצופים למקומות הכי נמוכים ושפלים בישראל, אבל ההומור שלה לא מספיק מושחז כדי שהטיול לתחתית יהיה שווה את זה

"להרוג את הסבתא". צילום: ורד אדיר
"להרוג את הסבתא". צילום: ורד אדיר
24 בדצמבר 2015

"סדרת הווייט טראש הראשונה בישראל" – כך בחרו ב־yes לקדם את "להרוג את הסבתא", הסדרה החדשה מבית היוצר של יוסי מדמוני, דוד אופק וליאור שפר ("בת ים ניו יורק", "30 שקל לשעה"). אולם בעוד עולמות הווייט טראש האמריקאיים רחוקים מאיתנו גיאוגרפית ותרבותית וזה מקל עלינו לצחוק עליהם, העליבות המקומית מציקה יותר בעין.

הסבתא המדוברת היא מירי אלוני, שבתחילת הפרק הראשון מקבלת הצעה מפתה מכריש נדל"ן (אלי פיניש) – למכור תמורת 16 מיליון ש"ח (שהופכים ל־18 ואחר כך ל־20) את האדמה שעליה גידלה את ארבעת ילדיה כדי שיוכל להקים שם קניון. כשהילדים שלה שומעים על ההצעה, האישונים שלהם הופכים לסימני דולרים, ומשם קל מאוד לפענח לבד מדוע קיבלה הסדרה את שמה.

החיים של הדמויות ב"להרוג את הסבתא" בזבל. בחרא. לא פעם הם אפילו אומרים "חרא על החיים שלי". הם עניים, גרים בבתים מטונפים ומתפוררים וחלקם אפילו צריכים למצוץ לאנשים בשביל לקנות קרם פנים (טוב נו, חלקן). רמי הויברגר מגלם את האח הדומיננטי שאול, ואף שמדובר בסדרת אנסמבל, אפשר לומר בקלות שהוא הכוכב. מהרגע שהוא מופיע על המסך, הויברגר לא ממש משאיר סיכוי למישהו אחר. הדרך שבה הוא הופך את הנואשות של הדמות למוטיבציה לשנות את חייו כל כך משכנעת שקשה לשנוא אותו, גם כשהוא עושה דברים איומים לסובבים אותו.

ב"להרוג את הסבתא" יש הרבה הזדמנויות מפוספסות להיות "חסרי בושה" הישראלית. הממד הסאטירי שלה לא מספיק מושחז, ההומור לא מספיק שחור, ולכן הדיסוננס בינו לבין הדרמה שבעליבות החיים של הדמויות – גם הוא לא קולע כמו שהיה יכול להיות. לדוגמה, הסדרה נפתחת בדיאלוג על אבותינו המהגרים שהביאו איתם לארץ יהלומים בתחת. ברור שזה עושה את העבודה ולוכד את תשומת לבו המיידית של הצופה, אבל אין בתיאור הזה תחכום של ממש, והוא לא מניע מספיק את גלגלי המחשבה.

אבל גם אם "להרוג את הסבתא" היא לא הסדרה הכי סוחפת, מהודקת, שנונה או מאתגרת אינטלקטואלית, היא מצטיינת בדבר אחד: הסאבטקסט הביקורתי. הביקורת החברתית של יוצרי הסדרה ברורה אך לא שטחית. הם לא מפנים אצבע מאשימה, הם לא שמים בפי הדמויות מונולוגים קורעי לב על מצבה של המדינה, אבל קשה לדמיין צופה שלא יעשה את התרגום בעצמו, אולי מלבד האנשים שמתגוררים במגדלי היוקרה שדוחקים החוצה אנשים כמו המשפחה במרכז "להרוג את הסבתא".

שורה תחתונה: חרא, אבל לא מספיק חרא

להרוג את הסבתא, yes Drama, ראשון ב־22:00 וכן ב־yes VOD

ציון ביקורות - 6