אתם.ן קובעים.ות: מי יהיו 100 החלוצים של קהילת הלהטב"ק?
במסגרת הפרויקט להקמת מרכז מורשת להטב"ק לאומי, יופקו 100 סרטים תיעודיים על הדמויות המשמעותיות בתולדות הקהילה והציבור מוזמן להציע את המועמדים.ות שלו
התוכנית להקמת מרכז לאומי למורשת קהילת הלהטב"ק בישראל קורמת עור וגידים: יוזמה בהובלת חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הקהילה הגאה איתי פנקס ארד, שנהגתה וקודמה בשותפות עם איש הקולנוע יאיר קדר (מייסד העיתון "הזמן הוורוד" ויוצר הסרט בעל השם הזהה) כמנהל התוכן ואוצר הפרויקט – יוצאת בימים אלה לדרכה השאפתנית.
המרכז, לדברי הוגיו, נועד לתקן את העוול של תת-ביטוי למורשת הלהטב"ק בארץ, ולהוות גשר בין הקהילות שמרכיבות את הקהילה, ובינן לבין הקהילות המהוות את כלל החברה הישראלית. בין התכנים בפרויקט יכללו פרויקט קולנועי היסטורי לתיעוד 100 פעילים ופעילות ותיקים; סרט היסטורי רחב יריעה על הקהילה הגאה בישראל ומאבקיה ההיסטוריים נגד האפליה והאלימות; מרכז מורשת פיזי עם תערוכה מוחשית נייחת וניידת שתנדוד בארץ ובעולם; אתר אינטרנט תלת לשוני וארכיון פיזי ודיגיטלי של חומרים כתובים בשת"פ עם הספרייה הלאומית.
לנוכח הדחיפות התיעודית, הפרויקט הראשון במרכז הוא יצירת 100 סרטי תעודה קצרים עם ועל דמויות המייצגות את ההיסטוריה הלהטב"קית בישראל. במהלך זה שותף הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בניהול יאיר הוכנר והוא ממומן על ידי קרן של שגרירות גרמניה בסך כרבע מיליון שקלים. סרטי הפרויקט יחשפו בפסטיבל הקולנוע הגאה 2022.
את הסרטים יפיקו, יביימו ויערכו אודי ניר ושגיא בורנשטיין (זוכי פרס העריכה בפסטיבל דוקאביב 2021 על הסרט "ויראלי"), עמית חכמוב וברית ברקת. הציבור נקרא להשתתף בהצעת דמויות ל-100 הריאיונות – שמות של פעילות ופעילים ותיקים בקהילת הלהטב"ק, שהיו חלק ממנה בעשורים הראשונים של המדינה, חוו את המציאות הגאה ו/או השפיעו עליה.
קריטריון מרכזי שיובא בחשבון בהליך הבחירה הוא גיוון: ייצוג לדמויות מכל מגזרי הקהילה (טרנסים.ות, נשים, מזרחים, ערבים, רוסים ועוד). לנוכח המציאות הקשה שהייתה באותן שנים ללהטב"ק (שנחשבו ל"עוברים על החוק"), יודגש כי גם א.נשים שלא התפרסמו כפעילים בולטים למען זכויות הקהילה, ומי שנאלצו לחיות בארון, יוכלו להיות בין הדמויות. את ההצעות ניתן להגיש ממש כאן בקליק עד ה-5.10.