איתרנו את המקור: הסיפור של מאיירת קומיקס הציפורים

הקומיקסים המצחיקים והוויראליים של נעה כ"ץ הם רק קצה הקרחון של העשייה היצירתית והלהט"בית שלה. עכשיו היא מוציאה ספר חדש

מתוך עמוד הפייסבוק של נעה כ"ץ
מתוך עמוד הפייסבוק של נעה כ"ץ

אם אתם מעורים במרחבים השנונים של פייסבוק, סביר להניח שכבר נתקלתם בשם הזה. נעה כ"ץ (28), בוגרת בצלאל ומאיירת, היא האישה שמאחורי הקומיקס המציג מדי יום סיטואציה מצחיקה, עצובה, ציפורית ואנושית כאחד. איורי הציפורים מכמירי הלב בשילוב עם אבחנותיה החריפות משכו אליהם תשומת לב אדירה וקהילת עוקבים שרק הולכת וגדלה. אז איך הכל התחיל?

"לפני 19 ימים בדיוק הייתי בים, וחזרתי משם באופניים. בדרך ראיתי ציפור שלא זיהיתי. עצרתי להסתכל והיה לה את המבנה של מיינה אבל מקור קצת שונה. אמרתי לעצמי, זו בטח הנקבה של המיינה. בדקתי וגיליתי שכל המיינות נראות אותו דבר. כל הדרך הביתה חשבתי על כמה מוזר זה אם בני האדם היו נראים אותו דבר, וכשהגעתי הביתה עשיתי קומיקס אחד בלי יותר מדי מחשבה. פתאום, בבת אחת קיבלתי מלא תגובות טובות ושיתופים ולייקים".

הופעת אורח: ניצה

פורסם על ידי ‏‎Noa Katz‎‏ ב- יום שני, 27 במאי 2019

לא ציפית להצלחה הזו?
"היה לי קהל כי אני עוסקת בקומיקס כבר כמה שנים, במרחב של ספרים, אבל זה קהל חדש. זה גם לא קהל שקורא קומיקס ביום יום. לא תכננתי שום דבר, פתאום זה קרה לי. בעקבות זה החלטתי לפרסם קומיקס כל יום".

נשמע מחייב.
"זה מחייב ותובעני – כבר כמה ימים אני צריכה לקום יותר מוקדם או להישאר עד מאוחר כדי ליצור קומיקס חדש, אבל האמת שזה מתגמל לכל היום בזכות התגובות. הן ממש נותנות לי מוטיבציה".

למעשה, קומיקס הציפורים הוא הקצה הפופולארי־ויראלי בקרחון העשייה של כ"ץ. מחוץ למרחב הפייסבוקי צברה המאיירת השנונה קהל הדוק סביב יצירתה המודפסת, שדווקא אינה ציפורית כלל ולהט"בית בעיקרה. בשנת 2016 פרסמה במסגרת פרויקט הגמר שלה בבצלאל את ספרה הראשון ששמו "4", מה שהיא מגדירה "קומיקס להט"בי דוקומנטרי". "ריאיינתי ארבעה להט"בים והם סיפרו את הסיפור שלהם – איך הם גילו על עצמם, יצאו מהארון וכו'. ריאיינתי טרנסית, הומו, לסבית חרדית והסיפור הרביעי הוא שלי".

מתוך הספר "4" מאת נעה כ"ץ
מתוך הספר "4" מאת נעה כ"ץ

על אף דיבורה החולמני ונטייתה להתבונן בציפורים, לא תמצאו את כ"ץ נחה הרבה. מרגע שסיימה את ספרה הראשון, החלה לעבוד על הרומן הגרפי השני שלה, "איה 50", עליו עבדה במשך שנתיים ויצא לאחרונה בהוצאת פרדס. בספר השני היא מעמיקה את החשיפה ומגוללת את סיפור חייה.

"תמיד אמרו לי שאני אקטיביסטית כי אני עושה את הקומיקסים האלה", מספרת כ"ץ. "כשהוצאתי את הספר הראשון המון אנשים אמרו לי שהוא עזר להם לצאת מהארון ומאוד חיזק אותם, בעיקר נערים ונערות. אז הספר השני גם נוגע בזה, והוא אוטוביוגרפי. סיפרתי שם על היציאה מהארון, התאהבויות, עולם הדייטינג".

נעה כ"ץ
נעה כ"ץ

ומה הסיפור שלך?
"לפני 12 שנה, בגיל 16, יצאתי מהארון. למדתי בכרמיאל. לא היה שם הומו אחד, לא לסבית אחת, כולם היו סטרייטים. אז את מרגישה מאוד מאוד חריגה שם, ונשארת בארון. גם לא הייתי מהמקובלים, הרי זה מוות חברתי. אז יצאתי מהארון מול אמא שלי, והיא רצתה לספר לשאר המשפחה אבל ביקשתי שתחכה, כי פחדתי מהתגובה של אבא שלי והאחים שלי. בסוף זה קרה, אחרי שנה, וזה היה מאוד מוזר. הייתי בחדר שלי ואמא שלי סיפרה להם בחוץ. אחד האחים שלי נכנס לחדר, חיבק ויצא. השני נכנס, חיבק ויצא. הם ממש סיכמו את זה ביניהם. עמדתי בחדר איזה כמה דקות ניסיתי להבין מה קורה. אבא שלי העביר את זה הלאה. בהמשך הוא היה ממש בסדר עם זה, וכשנפרדתי מחברה שלי הוא עודד אותי ואמר שמגיע לי מישהי טובה וחכמה".

הקוראים שלך נעזרו בך כדי לצאת מהארון. מה עזר לך לעשות את זה?
"שום דבר. הייתי כל כך מאוהבת באיזו מישהי והיא דחתה אותי, וזה הצטבר בי כל כך הרבה שהייתי חייבת לדבר עם מישהו. זה או היה לספר או להתפוצץ, אז סיפרתי לאמא שלי. היא חיבקה אותי והייתה תומכת. בעיקרון יש לי הרבה מזל, נולדתי למשפחה ממש טובה ומקבלת".

תשתתפי במצעד הגאווה השנה?
לא, אבל לא בגלל שאני נגד אלא בגלל החרדות החברתיות שלי".

אני רוצה מישהי שתאהב אותי כמו שתומאס אהב את הנרי

פורסם על ידי ‏‎Noa Katz‎‏ ב- יום ראשון, 26 במאי 2019

לעמוד הפייסבוק של נעה כ"ץ