עד שהפוליטיקאים ילמדו איך עושים שותפות אמיתית בכנסת ובממשלה, הלכנו למקומות שבהם הדו-קיום מנצח בכל יום מחדש – בצלחת שלנו. מפיתה זעתר בשעות הקטנות של הלילה ועד פאתה מסורתית של מאה שנה: 11 עסקי אוכל ערביים בתל אביב-יפו שאנחנו פשוט לא יכולים לחיות בלעדיהם
הבחירות של השבוע שעבר העמידו שוב את הקול של האזרחים הערבים במרכז המפה הפוליטית. כמו נבואה שהגשימה את עצמה, הערבים "נהרו" לקלפיות וחזרו עם הישג היסטורי של 19 מנדטים, ששינו את המפה הפוליטית של ישראל – אולי לנצח. יש כמובן את הצד שמסרב לקבל את הבחירה הדמוקרטית של ערביי ישראל וזועק על "גניבת הבחירות", בעוד סגן יו"ר ועדת הבחירות אמר שאין בסיס לטענות על פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות. אנחנו, מצידנו, מעדיפים להתחיל במקום פשוט יותר: בלגיטימיות של אזרחים להצביע, להשפיע ולהיות חלק מהחיים כאן. אנחנו תמיד היינו בעד דו קיום, והיינו מאוד רוצים לראות אותו גם בכנסת ובממשלה העתידית. עד אז נזכיר איפה הוא כבר עובד נפלא – לא רק בבתי חולים, אלא גם, ולא מעט, בצלחת שלנו.
דגי בטשון
בטשון החל כמוסד יפואי כבר ב-1960 ונוסד על ידי סב המשפחה, תאופיק סלימאן בטשון, שהתיישב ביפו ועבד תחילה כדייג ובהמשך כסוחר דגים ובעל חנות. בנו סלימאן המשיך את העסק, ומשם עבר המקצוע לדור השלישי, שהביא אותו למרכז תל אביב. לצד חנות הדגים פועלת גם מסעדת דגים נהדרת, עם מנות נדיבות שמבוססות על מיטב הדגה ומתאפיינות ב-VFM מהנדירים בעיר.
קרליבך 29
מאפיית אבולעפיה
אי אפשר לדמיין את תל אביב בלי משפחת אבולעפיה, ואי אפשר לתאר את הלילות שלנו בלי סמבוסק פיצה בשעות הקטנות. המאפייה של אבולעפיה, על שלוחותיה, תמיד מספקת לנו מענה נדיר ותדיר לשלל פחמימות מופלאות, ריחניות וטריות – פיתה זעתר לנצח. המאפייה המקורית ביפו גם מדגימה דו קיום וסולידריות בדרך הכי פשוטה שיש, כשהיא נסגרת בפסח וביום כיפור.
יפת 7 / אלנבי 45 / נחלת בנימין 75 / נמל תל אביב / קניון עזריאלי
קפה נאס
בית הקפה הדרומי ביותר בתל אביב נוסד על ידי חברי הילדות היפואים רמי פחל ורוברט קובטי, ושוכן בבית באר עתיק ויפהפה. במקום, מלבד קפה נהדר, מצאנו את עוגת הגבינה המנצחת בעיר, וגם ולא פחות חשוב: מתקיימות סדנאות, הקרנות, הרצאות ופעילויות תרבות וקהילה. תענוג לשבת בחוץ תחת כיפת השמיים ולהאזין לציפורים.
עזה 55
אבו חסן
מלא חיילים יושבים במדים ומנגבים חומוס הוא מראה שגרתי בחומוסיית "עלי קרוואן – אבו חסן", שממחיש יותר מהכל את דו הקיום האמיתי שמתקיים בלי כותרות נוצצות ובלי פוליטיקאים ציניים. שלא לדבר על המסבחה של אבו חסן, שאין כמותה ואין בלתה ואין עוד מלבדה – דו קיום בין גרגרים חמימים, טחינה ריחנית וחומוס קטיפתי, עם פיתה אוורירית בצד.
הדולפין 1 / שבטי ישראל 14
סופרא
סופרא היא המסעדה הביתית והמתוקה של הזוג ג'יהאן ופתחי דאוד. ג'יהאן על הסירים, פתחי על הניהול, וביחד יוצאים מהמסעדה הקטנה ניחוחות שממלאים את כל הרחוב. מפתול סולת בעבודת יד, עלי גפן ממולאים ודקיקים, קציצות סינייה שקשה לעמוד בפניהן ושאר מטעמים מסורתיים, טריים ובעבודת יד. אידיאלי למי שרוצה אוכל מעולה של בית במחיר נוח.
דרך שלמה 3
90's דיינר
פאדי יעיש הוא שף שהגיע לישראל מירדן ועבד במשך 20 שנה בחצר גולדמן היפואית, שבה סיים את דרכו כשף הראשי, עד שנסגרה לאחר מאבק משפטי ארוך מול עיריית תל אביב-יפו. הוא לא אמר נואש ופתח ברחוב יפת דיינר אמריקאי עם טאץ' ירדני, שבו הוא מחבר זיכרונות נעורים מאמריקה למנות פיוז'ן אמריקאיות-ערביות. כמו למשל מנת הדירטי קבב שאנחנו חולמים עליה בלילה: קבב מתובל היטב שיעיש מכין בעצמו עם צנוברים ותיבול הגון, שנח לו בפיתה דרוזית דקיקה עם טחינה, עמבה וחמוצים.
יפת 9
אל קלחה
לא רחוק מסופרא מצאנו את מנת הפאתה הטעימה ביותר בעיר. זיזו חטאב, בעל המסעדה, ממשיך כאן מסורת משפחתית קולינרית של יותר ממאה שנה. הפאתה היא מעין תבשיל שמורכב מחתיכות לחם מושרה, גרגירי חומוס, שקדים קלויים, רצועות בשר שייטל, יוגורט, חמאה וסמנה. נשמע מושלם? חכו שתטעמו. כמובן שחוץ מפאתה יש חומוס אגדי, פלאפל נפלא ועוד הרבה דברים טובים.
דרך שלמה 3
יאפא כנאפה
את הפעם הראשונה שעמדנו בתור של יאפא כנאפה אנחנו זוכרים היטב. זה היה תור ארוך, אבל כולם עמדו בסבלנות לקראת הכנאפה המתוקה שמכינים במקום על גחלים לוחשות ומצמידים לה גלידת יוגורט עיזים בחמיצות מתונה וקונטרסט מושלם. מאז עברה לא מעט גבינת ג'יבנה נמתחת על הגחלים ואינספור שערות קדאיף נאכלו בשקיקה בסניפים של יאפא כנאפה, ואנחנו עוד זוכרים את הפעם הראשונה שאכלנו את הכנאפה של החברים שחאדה אבו שחאדה ופרח אבו ניג'ם כאילו היא הייתה אתמול.
עולי ציון 24 / דיזנגוף 175
יונס אלדיוואן
דמיינו שאתם בטיול בצפון ועוצרים באמצע הדרך לתדלק ולאכול משהו. איכשהו המשהו הזה הופך לארוחה מצוינת שעשתה לכם את הטיול. עכשיו דמיינו שכל האירוע הזה אכן קורה בתחנת דלק בצפון, אבל הצפון הוא צפון תל אביב, ושם שוכנת כאילו במקרה מסעדת יונס אלדיוואן – מסעדה ערבית למהדרין עם פתיחת שולחן נדיבה כמו שצריך, שלל סלטים, שיפודים מהגריל, צ'יפס עסיסי ובקלאווה לקינוח.
דרך נמיר 170
חומוס אמיר
רמת אביב ג' היא אולי לא המקום הראשון שעולה לראש כשחושבים על חומוסייה שכונתית, אבל חומוס אמיר דואג לסגור גם את הפינה הזאת. אמיר מגיע מדי יום מבאקה אל-גרבייה למרכז אלרם כדי להכין במקום חומוס טרי, ועל השלט בכניסה מכריזים על "חומוס ביתי שנעשה באהבה" – ובמקרה הזה אנחנו לגמרי בעד לקחת אותם במילה. בתפריט מחכות כל הקלאסיקות שצריך, מחומוס-טחינה ומסבחה ועד סביח, צנובר, פטריות וחמשוקה. יש גם סלטים וחמוצים תוצרת בית, ופלאפל שלפעמים מפנקים איתו על חשבון הבית ולפעמים לא. נסו לחייך בזמן ההזמנה, נראה שזה עוזר.
אבא אחימאיר 33
פלאפל עספור
אם כבר דו קיום, לפעמים כל מה שצריך זה לעמוד בתור לפלאפל בשבת בבוקר. פלאפל עספור הוא אחד הסודות הכי פחות שמורים של יפו: כוך קטנטן בעג'מי שנפתח רק בשבת, מוקדם בבוקר ועד שנגמר, וסביבו מתקבצים יפואים מכל הדתות והעדות בשביל מנה שאין בה שום התחכמות. כדורי פלאפל חמים ופריכים נכנסים לפיתה דקיקה עם כרוב כבוש, עגבנייה וחריף – בלי חומוס, בלי טחינה ובלי קישוטים מיותרים. לפעמים דו קיום הוא פשוט לדעת לחכות יפה לתורך.
אמונים 11
