יש משהו אכזרי ב-31 באוגוסט. מבחינת מזג האוויר שום דבר לא באמת השתנה. עדיין חם, הים עדיין שם, המזגן עדיין עובד שעות נוספות. אבל בראש כבר התחיל ספטמבר. החופש הגדול נגמר, החופשות מתקפלות, הערבים מתחילים להתקצר ובאיזשהו מקום כבר אפשר לשמוע את הסתיו עושה חזרות. אולי בגלל זה אוגוסט הוא חודש נהדר למוזיקה. לא בגלל הקיץ עצמו, אלא בגלל הידיעה שהוא עומד להיגמר. טיילור סוויפט שרה על "קיץ אכזרי", רונה קינן שרה על "האין-תוחלת של בוגרשוב באוגוסט", אבל שני השירים לא ברשימה מחוסר מקום. לא מסכימים איתנו? בואו לספר לנו את שיר סוף הקיץ האהוב עליכם בפייסבוק.

15. קאונטינג קרואוז – August and Everything After

יש שירים שנכתבו על אוגוסט, ויש שירים שאוגוסט רודף אותם במשך רבע מאה. אלבום הבכורה של Counting Crows נקראAugust and Everything Afterכבר ב-1993, אבל השיר שנתן לו את שמו בכלל לא הופיע בו: אדם דוריץ מעולם לא השלים אותו, והמילים הלא גמורות שלו נשארו מודפסות כרקע על עטיפת התקליט. רק ב-2018 דוריץ חזר אליהן, כתב את השיר מחדש והקליט אותו עם תזמורת האולפן של לונדון. בתחילת 2019 הוא סוף סוף יצא רשמית. קשה לעמוד בפני שיר ששמו הוא בעצם הבטחה לכל מה שמגיע אחרי אוגוסט. הרי זה בדיוק מה שמחכה לנו מחר: כל מה שאחרי.

14. אביב גפן – עונות

"עונות" לא מזכיר את אוגוסט אפילו פעם אחת, אבל בתוך שיר שמספר מערכת יחסים שלמה דרך ארבע עונות השנה מסתתר רגע קטן שמרגיש מאוד כמו היום האחרון של החופש הגדול. הקיץ כבר כאן, הילד בגינה, אבל החופש חדל להיות הבטחה והופך לאט לבדידות. ומיד אחר כך מגיע הסתיו. השיר, שגפן כתב והלחין לאלבוםהמכתבמ-1996, עובר מחורף של התאהבות לאביב של לידה, מקיץ של התרחקות לסתיו של חזרה הביתה. זאת בדיוק הסיבה שהוא נכנס: לא בגלל שהוא שיר קיץ, אלא בגלל שהוא מבין את הרגע שבו הקיץ כבר לא מרגיש כמו חופש. מבחוץ עדיין אוגוסט, אבל בפנים משהו כבר התחלף. לפעמים סוף החופש הגדול מגיע כמה ימים לפני הצלצול הראשון.

13. נואה קאהן – End of August

השיר הכי חדש ברשימה יצא רק השנה, וכבר קשה לחשוב על שם מתאים ממנו ל-31 באוגוסט. "End of August" פותח אתThe Great Divide, האלבום שנואה קאהן הוציא באפריל האחרון, אחרי ההצלחה העצומה שלStick Season. גם כאן סוף אוגוסט הוא לא סתם תאריך אלא מצב נפשי. הקיץ מתפרק לאט, הטבע כבר מתחיל להשתנות, ומה שהיה אמור להיות תקופה של חופש הופך לעוד סימן לכך שהזמן לא מחכה לנו. אפילו אחד המשפטים בשיר מדבר על החרקים שכבר מתחילים למות. מאוד נחמד, תודה יא נואה. אבל זו בדיוק המלנכוליה שמכניסה אותו לרשימה. סוף הקיץ תמיד מכיל סתירה קטנה: אנחנו עדיין בתוך הקיץ, אבל כבר מתגעגעים אליו.

12. הילה כהן אלעזר – אוגוסט

יש שירים שבהם אוגוסט הוא חופשה, רומן קיץ או סימן לכך שספטמבר כבר מתקרב. אצל דויד גרוסמן הוא חודש שאי אפשר לעזוב. "אוגוסט", שהלחינה ושרה הילה כהן אלעזר ב-2016 כחלק מהאלבוםנופל מחוץ לזמן, מבוסס על כמה שורות קצרות של גרוסמן, שנכתבו מתוך האבל על בנו אורי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה באוגוסט 2006. הרעיון פשוט עד כדי כאב: החודש מסתיים, לוח השנה דורש לעבור לספטמבר, אבל מי שמת באוגוסט נשאר באוגוסט. איך ממשיכים בזמן כשהאדם שאהבת כבר לא ממשיך איתך? כהן אלעזר, שגם האלבום שלה נולד מתוך מפגש בין האבל של גרוסמן על בנו לאבל שלה על אביה, הרמטכ"ל דוד אלעזר, הופכת את הטקסט הזעיר הזה לשיר שלם. ברוב הרשימה שלנו אוגוסט נגמר מהר מדי. כאן, באופן נורא הרבה יותר, הוא פשוט לא נגמר.

11. באד באני – Agosto

כמה פעמים בחיים יוצא לנו לעבור בהם מדויד גרוסמן לבאד באני? ובכל זאת, לפעמים אין ברירה. "Agosto" נמצא ב-Un Verano Sin Tiמ-2022, אלבום ששמו הוא כבר "קיץ בלעדייך", ולכן ברור שהקיץ כאן אינו רק עונה אלא מערכת יחסים שלמה. זה אוגוסט של חוף, לילה, כוכבים, סקס ורומן שאין שום ביטחון שיישאר בחיים עד מחר. באד באני מבקש שהקיץ לא ייגמר, לא מפני שהוא מתנגד עקרונית ללוח השנה אלא מפני שהוא יודע שיחד עם הקיץ עלולה להיעלם גם האישה שנמצאת לידו. וזה אולי הצד הכיפי ביותר של אותה חרדת סוף אוגוסט שמרחפת מעל כל הרשימה. לפעמים הידיעה שמשהו עומד להיגמר לא גורמת לנו להתאבל, אלא לרקוד קצת חזק יותר. אם מחר כבר ספטמבר, הלילה עדיין אוגוסט. ויש עוד כמה שעות לנצל.

10. ווילי נלסון – The Thirty-Third of August

כמה אתה לא רוצה שאוגוסט ייגמר מ-1 ועד להמציא תאריך שלא קיים בו? "The Thirty-Third of August" נכתב במקור על ידי אגדת הקאנטרי מיקי ניוברי והופיע ב-1969 באלבומוLooks Like Rain. ווילי נלסון אימץ אותו עשרות שנים אחר כך לאלבוםRainbow Connectionמ-2001, ומבחינתנו הגרסה שלו היא זאת שנכנסת למצעד. ה-33 באוגוסט, כמובן, הוא תאריך שלא קיים, וזה בדיוק העניין. הדובר של ניוברי נמצא בעולם שהזמן בו יצא מהמסילה: להקה שכבר ארזה, תחנת רכבת, תא מעצר, קולות בראש ותחושה שהוא נחת ביום שאחרי היום האחרון. אצל נלסון, שקולו תמיד נשמע כאילו הוא זוכר משהו שאנחנו שכחנו, האבסורד הופך כמעט להגיוני. אם 31 באוגוסט הוא היום שבו הקיץ נגמר, ה-33 באוגוסט הוא המקום שבו נשארים האנשים שעוד לא מוכנים להמשיך הלאה.

9. פרנק סינטרה – Summer Wind

פרנקי נתן לרוח לעשות את העבודה. "Summer Wind", שהפך לאחד השירים המזוהים איתו באמצע שנות השישים, מתחיל ברוח קיץ שמגיעה מהים ומביאה איתה אהבה. הימים והלילות חולפים מהר מדי, ואז גם האהובה נעלמת יחד עם אותה רוח. בסוף כבר מגיעות רוחות אחרות, קרות יותר, אבל המספר עדיין נשאר עם הקיץ בראש. אצל סינטרה הכול כמובן נשמע אלגנטי יותר, כאילו סוף הקיץ אינו אסון אלא רק עוד סיבה להזמין משקה ולבהות קצת בנוף. ובכל זאת, גם הוא נשאר מאחור כשהרוח מתחלפת.

8. ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון – Summer Nights

הסרט "גריז" מתחיל בדיוק בסוף הקיץ של דני וסנדי ביחד. שנת הלימודים התחילה, ועכשיו כל אחד מהם יושב עם החברים ומספר מה בדיוק קרה ברומן הקיץ ההוא. או, ליתר דיוק, מספר את הגרסה שמתאימה לקהל שלו: סנדי זוכרת רומנטיקה, דני מעדיף להציג את עצמו ככובש קשוח, והאמת נמצאת כנראה איפשהו ביניהם. זה מה שהופך את "Summer Nights" לשיר מושלם לסוף החופש הגדול. החופשה הסתיימה רק לפני רגע וכבר הפכה לסיפור שאנחנו עורכים, מגזימים ומספרים לאחרים. ואם רוב השירים ברשימה שלנו מביטים בסוף הקיץ במלנכוליה, המחזמר "גריז" מזכיר שיש גם אופציה אחרת: לחזור לבית הספר ולספר לכולם שהיה הרבה יותר מעניין ממה שבאמת היה.

7. הקיור – The Last Day of Summer (31st August Mix 2018)

במקרה של הקיור אפילו לא צריך לעבוד קשה בשביל הקונספט. רוברט סמית כבר עשה את העבודה בשבילנו. "The Last Day of Summer" הופיע במקור באלבוםBloodflowersבשנת 2000, וב-2018 קיבל רמיקס חדש שסמית העניק לו שם מדויק באופן כמעט חשוד:31st August Mix. כן, ממש היום. כצפוי מהקיור, היום האחרון של הקיץ אינו כולל אבטיח, כפכפים או ערסים עם מטקות. זה שיר על התחושה שמשהו שהיה פעם מובן מאליו כבר איננו, על זמן שחמק ועל אדם שמבין מאוחר מדי שהדברים השתנו. אתם יודעים, הכיף שאנחנו מצפים לו מהקיור. ובמובן הזה הקיור מבינים את סוף החופש הגדול טוב יותר מרוב שירי הקיץ השמחים. השאלה האמיתית של 31 באוגוסט אינה "איך היה הקיץ?", אלא איך ייתכן שהוא כבר נגמר. לפני רגע היה יוני. מי נתן את ההוראה?

6. שארל אזנבור – Paris au mois d'août

הצרפתים, באופן בלתי נסבל אך צפוי לחלוטין, הצליחו להפוך אפילו את אוגוסט הדביק לרומנטי. "Paris au mois d'août" של שארל אזנבור יצא ב-1966 כשיר הנושא של הסרט בעל אותו שם, שבו אזנבור עצמו גם כיכב. את המילים כתב אזנבור ואת המוזיקה הלחין גיסו ושותפו הוותיק ז'ורז' גרווארנץ. הסרט מספר על גבר שאשתו וילדיו יוצאים לחופשה ומשאירים אותו לבדו בפריז, שם הוא פוגש צעירה אנגלייה ונכנס לרומן קיץ קטן, יפה וזמני. וזה כל הקסם של פריז באוגוסט: העיר מתרוקנת, הקצב משתנה ולרגע נדמה שגם החיים הרגילים יצאו לחופשה. אפשר להתאהב במישהי זרה, להסתובב ברחובות בלי למהר ולשכוח שספטמבר בכלל קיים. אבל הוא קיים, כמובן. הרומן של אזנבור מרגש בדיוק מפני שהוא מגיע עם תאריך תפוגה. כמו חופש גדול טוב במיוחד, אתה כמעט רוצה להאמין שאפשר פשוט להישאר שם. ואז מגיע סוף אוגוסט ומצלצל בפעמון. אזנבור שר את זה בקול של אדם שכבר יודע איך הסיפור נגמר, ולכן השיר אף פעם לא נעשה מתקתק מדי.

5. סיימון וגרפונקל – April Come She Will

את השיר, שמוכר גם מגרסתו בסרט "הבוגר", שר כולו ארט גרפונקל – אלא שכרגיל, מאחורי המילים והמוזיקה עומד פול סיימון. הפעם היהודי החכם אורז מערכת יחסים שלמה בפחות משתי דקות ומעביר אותה דרך לוח השנה: באפריל האהבה מגיעה, במאי היא נשארת, ביוני משהו מתחיל להשתנות וביולי היא כבר בורחת. ואז מגיע אוגוסט, ואיתו גם המוות. אחריו נושבות כבר רוחות הסתיו, ובספטמבר האהבה שפעם הייתה חדשה היא רק זיכרון. אוגוסט הוא לא רק עוד תחנה בשיר אלא קו הגבול: בצד אחד נמצאים הקיץ והאהבה, ובצד השני הסתיו והזיכרון. ובניגוד לרוב השירים ברשימה, סיימון אפילו לא מנסה להעמיד פנים שאפשר לעצור את הזמן. החודשים מתקדמים, האהבה מזדקנת, וספטמבר מגיע בין אם אנחנו מוכנים ובין אם לא.

4. גרייסי אברמס – I Love You, I'm Sorry

גרייסי אברמס לא צריכה שיר שנקרא "August". מספיקות לה שלוש המילים הראשונות:"Two Augusts ago". כך היא פותחת את "I Love You, I'm Sorry" מתוךThe Secret of Usמ-2024, ומיד הופכת את אוגוסט ליחידת מידה לזיכרון. לא "לפני שנתיים", אלא לפני שני אוגוסטים. הזמן נמדד בקיצים, כמו אצל ילדים שסופרים את החיים לפי חופשים גדולים. אלא שהשיר לא נשאר בעבר: בהמשך היא קופצת שני קיצים קדימה ומדמיינת עתיד שבו השניים כבר מדברים פחות וכל אחד מהם בדרכו. אוגוסט הוא גם הרגע שבו משהו נשבר וגם המרחק שמאפשר להביט בו אחרת. אולי זו הסיבה שהוא נשמע כל כך טוב בשירי פרידה. הוא בעצמו חודש שנמצא כל הזמן בתהליך של פרידה מעצמו.

3. שלמה ארצי – חום יולי אוגוסט

בישראל אוגוסט הוא לא חודש של מלנכוליית סוף קיץ. הוא פשוט חם מדי, ובמקרה של שלמה ארצי גם מדמם. "חום יולי אוגוסט", שיצא ב-1988 באלבום הנושא את שמו, התחיל בכלל כשיר בשם "הפלוגה" ונשען על זיכרונותיו של ארצי מתקופת מלחמת ההתשה, לצד השפעה מ"פלאטון" של אוליבר סטון. זה אחד השירים הגדולים שלו מפני שהוא לא באמת מספר סיפור אחד. הוא קופץ בין פלוגה בוואדי, פצועים, מסוקים, חברה שמחכה בבית, דיסקוטק וחיילים מתים שממשיכים לרקוד בתוך הראש. החום עצמו הופך למסך שמטשטש בין עבר להווה, מלחמה ונעורים, מוות ותשוקה. ובניגוד כמעט לכל שאר השירים ברשימה, ארצי לא מתגעגע לאוגוסט. הוא רדוף על ידו. בישראל, מתברר, אפילו לשיר קיץ יש פוסט טראומה.

2. טיילור סוויפט – august

אם הרשימה הזאת הייתה נקראת "15 השירים הטובים ביותר שנקראים אוגוסט", היא כנראה הייתה נגמרת כאן. טיילור סוויפט לקחה ב-folkloreמ-2020 חודש והפכה אותו לסוג של רגש. צריך גם לזכור את הרקע: טיילור התכוננה לצאת לסיבוב הופעות בשםLover Festולהוציא את השיר "Cruel Summer" כסינגל בקיץ 2020. ואז הגיע קיץ אכזרי הרבה יותר מזה שעליו כתבה. 2020 הייתה שנה די נוראית לתעשיית המוזיקה, ובכלל. מגפת הקורונה הכתה בעולם, ההופעות בוטלו, אלבומים נדחו והתעשייה כולה ניסתה להבין מה לעזאזל עושים עכשיו. ואז, בלי שום אזהרה מוקדמת, שחררה סוויפט בסוף יולי את אלבום האינדי המושלם שלה, ובעיני הח"מ גם הטוב ביותר שלה. "august", באותיות קטנות, היה חלק ממשולש האהבה שעובר בין כמה משירי האלבום. הוא מסופר מנקודת מבטה של נערה שמנהלת רומן קיץ עם ג'יימס, רגע לפני שהוא חוזר לבטי. הדימוי מושלם: האהבה נגמרת בדיוק כפי שאוגוסט נגמר, נמסה לתוך השמש והים עד שפתאום היא כבר זיכרון. זה שיר על הטעות היפה ביותר של החופש הגדול: האמונה שמה שקורה עכשיו יימשך לנצח. יש שמש, אוויר מלוח, מפגשים סודיים וכל הזמן שבעולם. רק בדיעבד מתברר שהקיץ היה כל הסיפור. מאז יציאתו השיר חוזר לחיים בכל אוגוסט מחדש, כי סוויפט הצליחה לנסח את הדבר העצוב בחודש הזה: אתה מתחיל להתגעגע אליו עוד לפני שהוא נגמר.

1. R.E.M. – Nightswimming

כן, המילה "אוגוסט" בכלל לא מופיעה בשיר. ובכל זאת, אין שיר טוב יותר ל-31 באוגוסט. "Nightswimming" יצא ב-Automatic for the Peopleב-1992 ונבנה כמעט כולו מהפסנתר של מייק מילס, הקול של מייקל סטייפ והזיכרון של לילות שבהם חברי המעגל של R.E.M. באת'נס היו יוצאים לשחות בעירום אחרי בילויים. סטייפ תיאר אותו כשיר על תמימות שאבדה, או על הניסיון הנואש להיאחז בה. והרגע שהכניס אותו לכאן מגיע כשהזיכרון של אותו לילה נפגש עם העובדה שספטמבר כבר מתקרב. זה בדיוק 31 באוגוסט. החופש עוד לא הסתיים לגמרי, הקיץ עדיין כאן, אבל משהו כבר השתנה. אתה מסתכל על הלילה ויודע שבעוד כמה שעות הוא יהפוך לזיכרון. "Nightswimming" הוא לא השיר הכי מפורסם על אוגוסט. הוא אפילו לא שיר על אוגוסט. הוא פשוט השיר שהכי נשמע כמו היום האחרון שלו.

• מוזיקה
• אוגוסט
• טיילור סוויפט
• שלמה ארצי
• באד באני
• הקיור