מי זוכר? 3 מסעדות נוסטלגיות שיזכירו לכם את הטעם של פעם

בקצב שהדברים רצים בתל אביב, קשה מאוד לעצור ולהביט אחורה. אבל ההיסטוריה של העיר רצופה במקומות שעדיין עומדים, מגישים את אותו האוכל שהגישו גם לפני עשורות שנים, לפעמים גם בקום המדינה. הם לא סתם שרדו – מוסדות האוכל הוותיקים בעיר נשארו כאן כי מה שהם עושים אף אחד אחר לא עושה טוב כמותם, ואם אתם רוצים ארוחה טובה ומיוחדת בו זמנית, אין יותר ללכת על בטוח ממנה ששרדה את כל מלחמות ישראל. כן, גם את זו. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> נאס דיילי: בית קפה יפהפה נפתח באזור הכי דרומי בתל אביב

איציק ורותי

למה כדאי: כי הכריכים שהתחילו בלהאכיל שינקינאים עוד בשנות ה-50 הפכו לאורך השנים לקלאסיקה של נוסטלגיה תל אביבית, ומה שמתאים להורים וילדיהם שתוקעים כריך בדרך לבית הספר/עבודה, וגם לקלאברים שהיו מגיעים בשעות לא שעות כדי לסיים את הערב, חייב להיות כריך מיוחד.
מה טעים: הכל תלוי בפייבוריט שלכם – יש כאלו שנשבעים בשם כריך סלט הקישואים, אחרים יהרגו בשביל כריך אומפטי (או בשמו המלא, אומפטי טומטי) עמוס. העיקר שזה ירגיש כמו הפסקת 10 הכי מפנקת שהיתה לכם.
אווירה: POV: אתה רואה אותה בדרך לגימנסיה
>> איציק ורותי, פרישמן 42

מי ומי

למה כדאי: כי למרות שכבר לא נדיר למצוא מנות חזיר מוצלחות ברחבי העיר (או הארץ), דבר שכזה כמעט ואין – סטייק לבן על הגריל של מסעדת פועלים אמתית, לא וריאציית שף ולא מחווה מתחכמת. אין יותר ריל דיל מזה, ותעבירו את הטחינה.
מה טעים: נו מה, בשביל איזו עוד מנה אנשים טיילו מרחבי הארץ לעבר דרך פתח תקווה? סטייק לבן בפיתה, ואל תתביישו על הטחינה בבקשה.
אווירה: POV: את חילוניה מרדנית בסבנטיז
>> מי ומי, מנחם בגין 35

סנדר

למה כדאי: כי מה אומר יותר להתחבר לשורשים מאשר אוכל יהודי טוב? תפריט מזרח אירופאי שמוגש כפי שהוא מאז קום המדינה, וכל מה שהשתנה זה שעכשיו יש גם וולט. ולמרות התדמית שצבר המטבח האשכנזי, תמצאו שם אוצרות של טעמים באווירה שכמעט ועברה מהעולם המודרני.
מה טעים: קרפלעך, ראש דג ממולא, מרקי עוף יהודיים, קורקבנים ברוטב גולש וכל מה שסירבתם לאכול בשולחן החג כילדים, אבל כמבוגרים גיליתם ששם נמצא כל הטעם.
אווירה: POV: אתה הבחור הכי עשיר בשטעטל
>> סנדר, לוינסקי 54