עושים עלינו סיבוב: 3 שווארמיות שמשנות את הסיח מקצה לקצה

אז קודם כל – לא, לא נמאס לנו משווארמה פשוטה חלילה. אנחנו עדיין מאוהבים בה כמו ביום בו נפגשנו. אבל לפחות בכל הנוגע לאוכל שלנו אנחנו חייבים מדי פעם לגוון, אבל עדיין מכורים לשווארמה. או אז אנחנו מחליטים להשקיע כמה שקלקלים נוספים (ובאמת, לא הרבה) כדי לחזור לאחת משווארמות הפרימיום התל אביביות, שהפכו את הסיח הקבוע למשהו שונה לגמרי. היום אנחנו ממליצים על 3 שווארמיות שטעמן שונה לגמרי מהשווארמה פרגית הזרחנית. לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> פגיעה מתימן: זה יהיה השבוע האחרון של מסעדת סאלוף ובניו

ניבו גריל בר

למה כדאי: זוכרים את הימים בהם זנחנו סוף סוף את התקיעות על הפרגית ולמדנו מהטורקים איך מכינים גילופי דונר שמהפנטים את הפה. אחר כך כבר גילינו מהם את האיסקנדר, ושום דבר לא היה כשהיה. ז'אן אולגון היה בגרעין של כל זה, עם השווארמה המשפחתית שלו ושל אביב במוטפאק. מאז הרבה יוגורט נאכל, וכיום אולגון מגיש את הדונר המושלם שלו במקום משלו, והיא מושלמת כתמיד.
למה טעים: רק מי שאכל אותה בימי השיא יודע – מדובר בשווארמה הכי טעימה בעיר.
אווירה: פינה פלורנטינאית מתוקה עם חתיכת פאנץ' לחיך.
>> ניבו גריל, ויטל 2

שווארמה אליאס

למה כדאי: השווארמה של שף אבי אליאס התחילה בתור פופ אפ של פעמיים בשבוע, והתפתחה למקום קבוע בשולי אזור המוסכים של שכונת מונטיפיורי, מה שהופך אותה לאוכל פועלים אמיתי, אבל כזה שמביא חתיכת סיבוב על המנה המוכרת.
למה טעים: כי מדובר בשווארמה עם שילוב נדיר של בשר עגלה ושומן טלה, מה שנותן לה תחושה של אנטריקוט איכותי ושמנוני, וליד רוטב הצ'ימיצ'ורי (הברקה של ממש), מדובר בשווארמה כמו שלא אכלתם.
אווירה: נווה מדבר של טעם בין המוסכים.
>> שווארמה אליאס, שונצינו 4

מפגש רמב"ם

למה כדאי: כי למרות השם, מדובר בשווארמה של חוטאים, ולא רק כי עלה פה לא פעם סיח של חזיר. העובדה שמבור בשלוחת אוכל רחוב של מסעדת הבסטה המופתית מייצרת ציפיות בלתי אפשריות, ואיכשהו השווארמה הזו עומדת בכל אחת מהן, בכל פעם מחדש. בלילה המקום בכלל משתדרגת לחגיגה של ממש.
למה טעים: גילופי שווארמה דקיקים ושמוניניים בדיוק במידה הנכונה עם בשר מתובל בעדינות ופריך בחלקים הנכונים. וזה עוד מבלי לדבר על איכות התוספות, שהופכות את המנה לפיין-דיינינג של הרחוב.
אווירה: כמו מסיבת שוק עם שווארמה במרכזה.
>> מפגש רמב"ם, רמב"ם 3