5 סרטים של קירסטין דנסט ששינו למילניאלז את החיים

קירסטין דנסט אף פעם לא הלכה לשום מקום, ובכל זאת אנחנו תמיד מתגעגעים אליה. איך זה הגיוני?

קירסטן דאנסט
קירסטן דאנסט
26 באוגוסט 2019

קירסטין דנסט מתכוונת למלא את חיינו מחדש בצחוק ודמע, בקומדיה השחורה של שואו טיים "On Becoming A God In Central Florida" שעלתה למסכים אתמול בארצות הברית. עד שתצפו בה אפשר להיזכר בכמה מהתפקידים האיקונים שלה, בכמה מסרטי המפתח שעיצבו דור של בני אדם שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בתל אביב.

הדמויות שלה לרוב אירוניות ורומנטיות, הרבה פעמים סובלות מ"תסמונת פינוקיו" כלומר הן סוג של אובייקט שחולם להפוך לאדם אמיתי. בין אם זה בתור אישה בשלה שכלואה בגוף של בת  ב11 ב"ראיון עם ערפד", או מושא התשוקה של חבורת נערים שרוצה לפרוץ את גבולות משפחתה השמרנית ב"חמש ילדות יפות", בסרטי מיינסטרים או קלאסיקות אינדי. בכולם היא זוהרת וטראשית וכיפית ומבאסת במינונים מוגזמים.

ראיון עם ערפד (1994)

קלאודיה היא מטאפורה מושלמת לתפקידי קירסטין דנסט, נראית כמו מלאך עם אופי של טרוריסטית. היא הצליחה להקרין רגש בוגר, מורכב, מלא עצב וזעם בתפקיד הילדה בת אלף השנים, שהרגשות והתשוקות שיש לאנשים כלפיה הפוכים ממה שהייתה רוצה שיהיו. בסרט הזה היא גם מתנשקת עם בראד פיט, למרות שהיא רק בת 11.

ג'ומנג'י (1995)

בסרט הכי מבדר שנעשה אי פעם על תיקון של טראומה מחרידה, דנסט משחקת את ג'ודי שפרד, ילדה יתומה שיחד עם אחיה מוצאת משחק שמשתלט על העולם עד שמצליחים לנצח בו. הסרט בכיכובו של רובין ווילאמס ז"ל הוא עדיין אחד הדברים הכיפים שיצאו מהניינטיז.

 

חמש ילדות יפות  (1999)

דנסט עשתה עם סופיה קופולה כמה מהתפקידים היותר יפים בקריירה שלה. כאן היא התגשמות חלומות הנעורים והפנטזיות של נערים בשכונה, שמפספסים את עומק הכאב והדיכאון שאופף אותה ואת אחיותיה.

מעודדות צמודות (2000)

כנראה הסרט הכי מיינסטרים של דנסט. היא הסתערה על תפקיד המעודדת החיובית והמתוקה טורנס ואפילו עשתה סדרת צילומים למגזין "מקסים" כדי לקדם אותו. מעודדות צמודות עוסק בניכוס תרבותי הרבה לפני שמישהו בארץ ידע מה זה, וחזר השנה לתודעה בזכות קליפ של אריאנה גרנדה. אפשר לומר שהוא הקדים את זמנו.

 

שמש נצחית בראש צלול (2004)

כמו כל הסרטים של צ'רלי קאופמן ומישל גונדרי, גם לשמש נצחית קשה להשאר אדישים. הוא חצי חלום של סטלן חצי דרמת נעורים על אנשים מבוגרים. בתוך כל זה דנסט משחקת את מארי, מזכירה רפואית שכדי להרשים את הבוס הכרזמטי שלה מצטטת לו שירים של אלכסנדר פופ מתוך "ספר הציטוטים והפתגמים". גם בסרט הזה היא מגלה שנסיון להעלים את הכאב רק מחריף אותו. גם בסרט הזה יש לה טנטרום.