ביטוח ופנסיה

31. התחילו לדבר על הפנסיה שלכם / שאול אמסטרדמסקי

הכלל הראשון בפנסיה הוא שלא מדברים על פנסיה. וזה חבל, כי אם היינו מדברים על פנסיה יותר, היינו מגלים מהר יותר שדופקים אותנו. ולא סתם דופקים, דופקים עד העצם. וגם במקומות שלא דופקים, לפחות לא בכוונה, גם במקומות האלה אנחנו נדפקים, כי מי שבנה את מנגנון הפנסיה בנה אותו כך שברגע שמשהו משתבש, אנחנו נהיה אלה שנשלם את המחיר.

מה זו פנסיה ולמה אנחנו צריכים לחשוד שמשהו במנגנון הזה לא בסדר? פנסיה היא סוג של קסם. הקסם הוא כזה: כל חודש אתם לוקחים חלק מאוד קטן מהשכר שלכם ושמים אותו בקופסה שחורה, הרחק מהעין ומהלב. זה החיסכון שלכם לפנסיה. איכשהו הסכום הקטן הזה אמור לגדול בטירוף בשביל שביום שלא תוכלו יותר לפרנס את עצמכם מעבודה, יהיה לכם מספיק כסף בחיסכון בשביל שלא תצטרכו לרדת ברמת החיים.

אבל איך בדיוק עושים את זה אם אתם מפרישים כל חודש רק חלק קטן מהמשכורת? איך הופכים את החלק הקטן הזה למשכורת השלמה שלכם? זה בדיוק החלק שבו אמור להתחיל הקסם לעבוד. רק שהקסם, איזה קטע, מתקלקל עם השנים.

הקסם הזה מתקלקל כי העולם שאנחנו חיים בו, נושמים בו, עובדים בו ומזדקנים בו הוא לא העולם של ההורים שלנו. אנחנו לא נכנסים לסניף בנק הפועלים בנהריה רגע אחרי השחרור ויוצאים ממנו 40 שנה לאחר מכן היישר לתוך הפנסיה. ממש לא. אנחנו מתחילים לעבוד בגיל מאוחר יחסית, מחליפים עבודות כמו גרביים, וברגע שאנחנו עוברים את גיל 45 אנחנו בקבוצת סיכון לצאת משוק העבודה לנצח.

אם זה לא מספיק, אנחנו חיים יותר שנים, ולכן הסכום שאנחנו חוסכים לאורך תקופה קצרה יותר צריך להספיק לנו לתקופה ממושכת יותר. לא צריך להיות גאון מתמטי בשביל להבין שהקסם של הפנסיה לא יכול להמשיך לעבוד כמו שצריך בתנאים האלה.

החלק הבעייתי הוא שהפנסיה היא דבר שנוח נורא להדחיק. הגיל שבו לא נוכל יותר לעבוד יותר למחייתנו יגיע איפשהו אחרי הנצח, והחיים בהווה קשים מספיק בשביל שלא נחשוב על הדברים שאנחנו לא יכולים לתפוס אותם ממילא. אלא שלעתיד יש תכונה מרגיזה – הוא מגיע בסוף. ולכן יש כמה דברים קטנים שאנחנו יכולים לעשות כבר היום בשביל להקטין את הפגיעה שתגיע בעתיד. והיא תגיע, שלא יהיה לכם ספק.

דבר ראשון אנחנו צריכים להתעורר. להבין שהטופס הזה שחתמנו עליו כשנכנסו למקום העבודה הרציני הראשון שלנו הוא טופס שכדאי להבין מה הוא אומר. וגם המעטפה הזו שמגיעה מדי פעם בדואר מחברת הביטוח, כדאי לפתוח אותה.

ואם להיות פרקטיים, אם יש דבר אחד שאתם צריכים לדעת על הפנסיה שלכם הנה הוא: אם תפתחו את המעטפה שהגיעה מחברת הביטוח שלכם תוכלו לראות שם שחור על גבי לבן מה תהיה הפנסיה החודשית העתידית שלכם (ולחטוף שוק), וגם לראות מה דמי הניהול שאתם משלמים וכמה הם גבוהים. אם אתם עובדים במקום עבודה קטן בלי ועד עובדים חזק או בשכר נמוך יחסית, סביר להניח שאתם משלמים את דמי הניהול המקסימליים.

רשמו לעצמכם כמה אתם משלמים, חפשו באינטרנט מה דמי הניהול הממוצעים שמשלמים אנשים אחרים, תראו כמה אתם פראיירים, ואז הרימו טלפון לגוף הפנסיה שלכם ודרשו בתוקף על המקום הנחה של 50 אחוז. גם אם זה ייקח זמן, גם אם יטרטרו אתכם, בסופו של דבר זה אפשרי. אם תצליחו להוריד לעצמכם את דמי הניהול, תחסכו לעצמם עשרות או מאות אלפי שקלים לאורך כל חייכם ותגדילו לעצמכם את רמת החיים העתידית.

אם היה שווה להילחם על הקוטג', ואם אתם יודעים להתמקח מול חברת האינטרנט שלכם על חמישה ש"ח בחודש, אין כמו לחסוך לעצמכם מחיר מצטבר של דירה קטנה. בבאר שבע.

שאול אמסטרמסקי הינו כתב בכיר ב"כלכליסט" וזוכהה פרס סוקולב לשנת 2013 על סדרת הכתבות בנושא הפנסיה בישראל

32. ועכשיו, תבינו קצת מה עושים עם הפנסיה הזאת

 ליאור ברקוביץ', מומחה פנסיוני:

+ חוק האצבע אומר שאם נחסוך במשך 35 שנה נגיע בגיל הפרישה ל־70 אחוז מהמשכורת הממוצעת שלנו פחות או יותר.

+ מומלץ לפצוח בחיסכון הפנסיוני מגיל צעיר – גם אם תתחילו לחסוך בגיל צעיר ותפסיקו באמצע, יכול מאוד להיות שהפנסיה שלכם תהיה גבוהה יותר מזו של מי שחסך ברצף במשך 30 שנה אך החל לעשות זאת בגיל מאוחר יותר.

+ קרן הפנסיה היא מעין תיק השקעות. אפשר לשלוט ברמות הסיכון של הקרן, היא אמנם תהיה בטוחה ככל שרמת הסיכון שלה תהיה נמוכה יותר, אך בהתאמה גם התשואה שלה.

+ אין הבדלים אקוטיים בין קרנות הפנסיה הגדולות, למעט ברמת התשואה, אבל גם כאן לא מדובר במשתנה קבוע.

 עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה:

+ החל משנת 2009 על כל מעביד להפקיד עבור העובד שלו כספים להסדר פנסיוני וכל עובד זכאי להיות מבוטח בהסדר פנסיוני על שמו. הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם המעביד מפקיד עבורכם לפנסיה היא לוודא שאתם מקבלים דוחות מקרן פנסיה וחברת ביטוח כל רבעון. אם לא, כנראה אין הסדר פנסיוני על שמכם.

+ החל מ־1.1.2014 שיעורי הפקדת הפנסיה יעמדו על 17.5 אחוז, כאשר שישה אחוזים מהם מופרשים על ידי העובד, ו־11.5 אחוז על ידי המעביד (5.5 אחוזים תגמולים ו־6 אחוזים פיצויים).

+ כאשר מעביד אינו מפקיד לפנסיה קמה לעובד עילת תביעה נגד המעביד. גם אם לא נפתח הסדר פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) וגם אם נפתח הסדר פנסיוני אך אינו משולם, העובד רשאי להגיש תביעה אישית לבית הדין לעבודה ולתבוע את ביצוע ההפקדות.

+ במהלך כל תקופת החיסכון הפנסיוני יש לשמור את כל המסמכים ואת הדוחות ולא רק בשבע השנים האחרונות. כאשר יש חשש לתקלה בהסדר הפנסיוני, מקורות תקלה זו נעוצים לפעמים בנתונים ומסמכים מתחילת תקופת הביטוח או במהלך תקופת עבודה של שנים ארוכות. במקרה זה, שמירת המסמכים היא קריטית לתיקון התקלה.

+ על פי חוק פיצויי פיטורים אסור למעסיק להחזיר לעצמו את צבירת הפיצויים גם אם העובד התפטר.

33. תעשו רק את הביטוחים שאתם חייבים

"צריך לדעת שכל חברות הביטוח הגדולות הן באותה רמה", חורץ ד"ר מוטי בכר, רופא בכיר, מומחה במחלות אף, אוזן וגרון ויועץ רפואי בכיר לחברות ביטוח בארץ ובעולם. בכר מסביר כי כולן פועלות תחת אותן התחייבויות ממשלתיות, ולכן הפוליסות שהן מציעות אינן שונות דרמטית זו מזו. בכר מוסיף כי שירותי הרפואה בארץ טובים מאוד וזמינים, ובאמצעות מעט אסרטיביות האדם הממוצע יכול להפעיל לחץ על קופת החולים ולהשיג את מבוקשו. לפי בכר, כשניגשים לסוכן ביטוח הוא בדרך כלל מנסה לפרוט על המנגינה הזאת ולכן לא צריך להתייחס אליה. אז למה לעשות ביטוח בריאות בכל זאת? בכר מצביע על שלושה טריגרים עיקריים: היכולת לבחור את המנתח שלך במקרה הצורך, תרופות יקרות ומאריכות חיים שאינן בסל ופיצוי כספי בגין מחלה הפוגעת ברמת ההכנסה. ומה לגבי מסלולי פרימיום? מתברר שהתנאים המוצעים הם נוחים יותר מבחינה קוסמטית בלבד, אך הליבה הבריאותית היא זהה למסלולים הרגילים.

יועץ הביטוחים אבי קפלן, המומחה בביטוחי חיים ופנסיה, מסביר כי אנו זקוקים לביטוח חיים משלוש סיבות: הגעה לגיל פרישה, פטירה מוקדמת ואובדן כושר עבודה. במקרה של פטירה מוקדמת מומלץ לשלב בין שני סוגי ביטוחים שמספקים פיצוי גדול חד פעמי לצד קצבה חודשים מדודה. במקרה של אובדן כושר עבודה מעניקה חברת הביטוח פיצוי חודשי בגובה 75 אחוז מהמשכורת עד גיל הפרישה. לכן ההמלצה היא לרכוש פוליסה מוקדם ככל האפשר.

ומה לגבי ביטוח רכב ורכוש? תומר לוי, סמנכ"ל פרט וקולקטיבים ברמות סוכנויות בע"מ, מסביר כי בכל הנוגע לביטוחים אלמנטריים אין בכלל מה להתלבט. ביטוח רכב חובה כשמו כן הוא, ולפי החוק כל נהג מחויב להצטייד בו. לוי מדגיש כי עד לפני כמה שנים התעריף של כל חברות הביטוח היה אחיד, אך כיום התעריפים שונים ובני תחרות אך היקף הכיסוי זהה. לוי ממליץ גם על ביטוח צד ג' וביטוח מקיף הכולל סעיף נזק עצמי, אף שאינם מחויבים על פי החוק. בביטוח צד שלישי חשוב לשים לב לגובה הכיסוי משום שהוא מוגבל בסכום ובאחריות. בנושא ביטוחי הדירה והרכוש לוי מסביר כי "ניתן לרכוש כל ביטוח מבנה או תכולה בנפרד, אך מומלץ לרכוש פוליסה של שניהם יחד. המרכיב היקר בביטוח הדירה מתייחס לרעידת אדמה. כל מי שלוקח משכנתה מחויב בפוליסה כזו הכוללת גם צד שלישי". שוכרים לרוב לא נוהגים לבטח את הדירה היות ואינם בעלי הנכס, אך לוי ממליץ בחום לבקש מבעל הנכס המבטח את הדירה שיכניס סעיף ויתור על זכות השיבוב (חברת הביטוח משלמת את הנזק ונכנסת לנעלי המבוטח לתבוע את גורמי הנזק) כלפי הדיירים כדי שחברת הביטוח לא תחזור בתביעה כלפיהם.