למלא את החלל: 7 סדרות שכדאי לראות עכשיו כש"בנות" הסתיימה

לא תאמינו, אבל יש עוד סדרות לא פחות טובות על צעירים פגומים שמגרדים את התחתית של העו"ש. המסך בבית יודה לכם ולכן, וכך גם הדימוי העצמי

מתוך "ברוד סיטי"
מתוך "ברוד סיטי"
24 באפריל 2017

"בנות" מתה. צריך להפסיק לקטר ולעבור הלאה. עכשיו. אתמול. בעונה 4. הבשורות הטובות: יש היצע לא קטן של סדרות אירוניות על צעירים פגומים שמגרדים את התחתית של העו"ש וגרים בדירות ממש סבבה. הן מדוברות פחות, אבל זו תהיה רשלנות לפסוח עליהן. יש בהן את התחכום, הכיף והן מושלמות לבינג'. אז אל תאמרו נואש ופנו את הדרך לאיסה ריי, לפמלה אדלון ולשאר היוצרים שלא רק ממלאים חלל, אלא הופכים את הטלוויזיה למפלט חתרני ונעים יותר.

Love

(נטפליקס)

ג'אד אפאטו הוא האב ורוח הקודש של המאחרים להתבגר. הוא עבד עם לינה דנהאם, שינן את הנוסחה ועבר לשתי עונות של “Love”. אמנם אין בה את מנעדי הרגש של "גירלז", אבל היא זורחת כקומדיה רומנטית בעידן שבו הז'אנר מתפתל בשאלות קיומיות ובדם קרוש. "לאב" הוא סיפור הידידות, הזיונים והאהבה של גאס (פול ראסט) ומיקי (ג'וליאן ג'ייקובס); הוא חנון, מדולדל, ידען ומעצבן; היא שרוטה, נרקוטית, מינית ומשחקת. יחסי הכוחות ביניהם משתנים כמו תכונות האופי, מהר ובקלות דעת, אבל זה לא מפריע לצפייה אינטנסיבית בשתי העונות (כשהראשונה מתעלה על השניה).

Broad City

(קומדי סנטרל)

והנה אחת שלא לוקחת את עצמה ברצינות. "ברוד סיטי" היא תרכיז סמיך של ההוויה הניו יורקית-יהודית, ובפרט של שתי החברות אילנה ואבי. אחת סטלנית, פרזיטית, פסיבית אגרסיבית ומאמצת קודים של תרבות שחורה שלא לצורך. השניה נגררת, מנקה ערווה מאסלות, נדפקת, דקדקנית ונכשלת בתדירות גבוהה. "ברוד סיטי" נקייה מיומרות אמנותיות, ליצנית ומשתוללת עם הנונסנס שקידם אותה כשעוד היתה סדרת רשת בעריסה (ולפני שאיימי פולר אהבה ועזרה בהשגת חוזה עם קומדי סנטרל). לכל מי שזקוק להומור נקי מבולשיט.

Insecure

(HBO)

"אינסקיור" היא מן בת כלאיים של "גירלז" ו"ברוד סיטי". היא עוסקת בחברויות, בשחיקה ובכל מה שקורה בבלוק של יוצרת הסדרה איסה ריי, ויש בה כמויות סיטונאיות של צחוקים, מודעות עצמית ורפרנסים תרבותיים-שחורים. ריי, כמו הבנות של ברוד סיטי, התחילה כסדרת רשת וסיימה ב-HBO, זאת שתמיד מעיזה קצת יותר. ואם לנסות למקם אותה בציר האיכות – היא נמצאת שם, למעלה, מעל הרבה אחרות. הימור קל: היא גם לא תאבד גובה בעונה השנייה, שמצולמת בימים אלה (נ.ב: תודה על לורנס).

Better Things

(FX)

בשתי מילים: פמלה אדלון. זאת שקצת שאהבנו בלואי, זאת שאנחנו רוצים לנשק ב"בטר ת'ינגז". הסיפור הוא סמי-אוטוביוגרפי, מלווה בסיי קיי כיוצר וכותב (לצד אדלון) ועמוס בתלאות של מבוגרים, דכדוך והאינרטיות שתמיד עובדת. סאם פוקס היא שחקנית, גרושה, מגדלת שתי מתבגרות וילדה, לפעמים עושה סטוצים. היא כבר התפכחה מאשליות/הבטחות שווא ולמדה איך להישרט ולצאת מזה בחיים, ולכן גם אין בסביבה שלה אידיוטים מפונקים. בלי להפריז בחשיבותה, "דברים טובים יותר" כל כך נבונה, שיש בכוחה לחלץ מכל מה שמייאש ומדכא בהתבגרות מואצת.

Fleabag

(BBC Three)

לפני הכל, פיבי וולר־ברידג' היא שחקנית מופתית. כשהיא מאוננת על נאום של אובמה, היא עושה את זה בדיוק כמו שאפשר לדמיין אוננות על נאום של אובמה – חפוז, מול הלפטופ, עם חטיף ביד. שירות הסטרימינג של אמזון קלט מהר מאוד את דרגת ההומור והאינטלקט, שלפעמים מתבוסס בתוך אוקוורדנס מטריד, והוסיף את "פליבג" לשירותיו, ללא הבדל מין ומבטא (בריטי). וול-ברידג' לא רק מתחה סטנדאפ בכיכובה על גבי שישה פרקים של סדרת דרמה-קומית, אלא גם אימצה טכניקות וודי-אלניות של פניה ישירה למצלמה בסדרה מאוד לא וודי-אלנית, פמיניסטית ומלאת סתירות. וזאת, אם כבר, מורכבות מהסוג הקל והמגניב ביותר.

האחיות המוצלחות שלי

(yes)

גלית חוגי ונועה ארנברג יצרו את הסדרה המקומית שהכי נושקת לז'אנר הקומי-סלפי. היא מהנה, יש בה רגעים לוקאליים שכורכים אותה בשורשים ישראליים (השירות הצבאי של מור, העבודה של אורית במערכת החינוך) ואת נלי תגר שמקרבת אותה לגיהנום הנורא, הגלובלי, שנקרא "דירות שכורות בעשור השלישי". "האחיות המוצלחות שלי" היא ניסיון ראשון, אינטליגנטי ובסופו של דבר מוצלח ליצור חיבור שלם לכל מה שפגום בחיים שכאן ושם, בישראל ומחוץ לה – ולצחוק על זה. כי זה לא שיש משהו טוב יותר לעשות.

Looking

(HBO)

"לוקינג" היא תזכורת לכך שסצנת הגייז קיימת – קודם כל – מחוץ לגבולות הסטריאוטיפים שלה, ושוקקת בטבעיות בסן פרנסיסקו. הביקורות נעו בטווח שבין ריאליסטית למרוסנת, ו"לוקינג" סחבה אותן על גבי שתי עונות וסרט שחתם אותה באופן סופי. היא רחוקה שנות אור מ"הכי גאים שיש" וקרובה מאוד לעניינים שעד כה היו שייכים בבלעדיות לפורומים לבנים והטרוסקסואליים. מבחינה אסתטית, מעולם ולעולם לא ראינו ונראה יותר זקָנים מזה.