לא לדתיים בלבד: מיזם הפרשנות הויזואלית לספר תהלים

תוכן שיווקי | 929

מיזם 929, על שם מספר הפרקים בספר התנ"ך, נולד כדי לקרב את הציבור הישראלי לספר הספרים דרך מגוון פלטפורמות, במרחב הדיגיטלי ובשטח. הפעם הפיק המיזם, בשיתוף פעולה עם מכללת ספיר, תחרות יצירת עבודות וידאו-ארט בהשראת, ניחשתם, ספר תהלים, לסטודנטים ויוצרים צעירים בתחומי אמנות, חברה ותרבות. במסגרת התחרות הוזמנו סטודנטים מכל דיסציפלינות האמנות ליצור עבודות וידיאו-ארט בהשראת ספר תהלים ולעסוק בהיבטים השונים של הטקסט המקראי וברלוונטיות שלו לחיי היומיום.

ההיענות לאתגר, ההתנדבותי יש לציין, הייתה גבוהה: לשלב הסופי נבחרו לא פחות מ־22 עבודות, שהוקרנו באירוע סיום חגיגי. אחרי דיון מעמיק של צוות השופטים, שכלל נציגים ממכללת ספיר, בראשות מיכל שמיר המכהנת כראש מחלקת אמנות, צוות מיזם 929 וצוות קרן עזריאלי שתמכה בתחרות, נבחרו שלוש עבודות זוכות. הזוכה במקום הראשון קיבל פרס של 10,000 ש"ח ואילו הזוכים במקום השני והשלישי 4,500 ש"ח כל אחד.

אולי הפרס הוא שדרבן את הסטודנטים לפעולה, אבל אלה שהשתתפו בתחרות הרוויחו גם מהדרך, והנה כמה דוגמאות של שלושת הפיינליסטים: מאיה וקסלר יצרה סרטון בהשראת מזמור קמ"ב, המתאר מסע אישי בעקבות אבחון אוטיזם של בנה. וקסלר השתמשה בתחרות כטריגר ומעידה כי עברה תהליך רגשי עמוק תוך כדי יצירתו ומאחלת לנשים שעוברות או עברו דבר דומה לראות את הסרטון ולשאוב ממנו אופטימיות.

מיכה ישראלי ושליו בן אליה כל כך התפעלו מיופי הבריאה המתואר בספר שהחליטו ליצור סרטון "ותחדש פני אדמה" המפיח חיים בתמונה אחת תוך כדי סיבוב. הם סיפרו כי כפי שהמשורר מתפעל מהעולם שבו הוא מתבונן, כך גם הסרט הזה שואף לספק נקודת מבט מרהיבה על היצירה האלוהית.

את ספיר אפרים העסיקה במשך שנים המחשבה מה יהיה לאחר שהוריה יפרדו מן העולם ועל כך ששיח על אובדן ואבל בקושי מתקיים בשגרת היומיום. לכן היא בחרה להקדיש את הסרטון "קומו מאבלכם" לזמינות האדם בעולם החומר ובעצם לטפל בחששות ולעבור תהליך עם המחשבות האינטימיות שלה.

זו לא הפעם הראשונה שבה מיזם 929 מייצר פעילות, תוכן ויצירה עם מגמות אמנות ועיצוב. בעבר יצרו הסטודנטים של שנקר ובצלאל עבודות בהשראת התנ"ך בתחום הטקסטיל, האופנה והתכשיטים. תחרות "ארגמן" השנה בשיתוף מכללת ספיר התקיימה בחסות קרן עזריאלי, הפועלת לחיזוק החברה הישראלית על ידי תמיכה במיזמי חינוך, מחקר, אמנות ותרבות.

לשאלה אם יש בתנ"ך אלמנט שיוצר אנטי עבור אוכלוסיות מסוימות, עונה נטע דנציגר, מנהלת שיתופי פעולה ופרויקטים מיוחדים של 929, שכלל וכלל לא: "כמעט בכל יצירת מופת יש מוטיבים תנ"כיים מיתולוגיים, זה מקור השראה. מדובר בחוויה של פרשנות אישית אמנותית לטקסט מקראי וזה מוציא מאנשים דברים כל כך מיוחדים, כי זה נוגע במקומות אישיים, משפחתיים ורגשיים. תמיד יש משהו מאוד רגשי בחיבור בין הטקסט ליצירה האישית", היא מספרת ומוסיפה: "גם סטודנטית בדואית לקחה חלק בפרויקט וגם סטודנט יפני שנמצא בתהליכי עלייה, זהו טקסט אוניברסלי, זה כל היופי".

[tmwdfpad]

לא לדתיים בלבד

אז מה עשה ספר תהלים לארבעה סטודנטים חילונים? מתברר שלא מעט: "לפני הפרויקט לא כל כך חשבתי על ספר תהלים", מספרת מאיה וקסלר, 43, שזכתה במקום השני. "אני חילונית לגמרי וגרה בירושלים כך שהפעמים היחידות שבהן אני נתקלת בספר הן כשנשים קוראות אותו באוטובוס". שליו בן אליה, בן 24 שזכה במקום הראשון עם מיכה ישראלי, מחזק ומוסיף: "אני זוכר שלמדנו אותו לקראת הבגרות בתנ"ך, יודע ששיר למעלות משם, כשהציעו את הפרויקט ידעתי שיהיה לי קושי כי אני כל כך לא מחובר, לכן פניתי למיכה שהוא דתל"ש. ישבנו יחד, מיכה הכיר לי חלקים שהוא אהב ויחד בחרנו את מה שהכי דיבר לשנינו".

גם ספיר אפרים, בת 25 שזכתה במקום השלישי, ישבה וחקרה כדי למצוא את הפסוק שידבר אליה: "גיליתי שהרבה מהביטויים שבהם אנחנו משתמשים בשגרה או סיפורים שאנחנו מכירים, מקורם בספר תהלים. כיף לגלות שאני מכירה משהו שחשבתי שאני לא מכירה כלל". אצל וקסלר המזמור ממש מצא אותה: "חיפשתי את הדבר המדויק שלי, והמזמור שבחרתי מתאר מסע פנימי שמגיע ממצוקה גדולה, בקשה להרגיש טוב יותר, זה התחבר בצורה מדהימה למסע האישי שלי וכך מצאתי את החיבור. זה טקסט אוניברסלי ולא מדובר רק בהיבט הדתי".

ותחדש פני אדמה. צילום: מיכה ישראלי ושליו בן אליה

אחרי שמצאו את הטקסטים הנבחרים, לארבעת הסטודנטים לקח קצת זמן להבין איך הסרטון שלהם עומד להיראות. שליו נזכר בהזמנה שעיצב פעם לחברים, הרגיש שיש קשר בין הדברים ועם מיכה הסכים שצריך לפתח את זה. "ידענו שאנחנו רוצים לעשות משהו בסגנון של צעצוע אופטי שעשיתי פעם לחברים, ידענו שנצטרך להתעסק בדימויים שונים ולחקור איך נשלב בין השניים אבל זה פשוט התאים". ספיר התחילה לעבוד על הסרטון שלה מזמן, והתחרות היא זו שהעניקה לו משמעות. "הסרטון התעסק בדברים שמעניינים אותי, בתחושת האובדן, הנוסטלגיה והחלומיות הזאת – הגבול בין התת מודע למודע. כשקראתי את הפסוק מספר תהלים פתאום הכל התחבר לדימויים שהיו לי בראש בצורה מושלמת".

גם אצל מאיה הסרטון רקם עור וגידים תוך כדי תנועה. "באופן די חריג, לא היה לי חזון ויזואלי מההתחלה. מה שכן, ידעתי בדיוק מה ישמעו ברקע. אני כבר כמה שנים חברה בקבוצת פייסבוק של נשים אחרי לידה. בקבוצה הזאת חברות נשים מכל הספקטרום הדתי ומאחר שזו קבוצה שהיא חלק משמעותי מהחיים שלי, ידעתי שאני רוצה פסיפס קולות נשים (כי כאמור, מבחינתי זה הספר שהן קוראות באוטובוס) שיהדהדו זו לזו את המזמור הזה, כמו שהתמיכה הנשית מהדהדת לי בחיים. אחר כך החלטתי להשתמש בטקסטים שזכיתי לקרוא שלא בטובתי בזכות האבחון של הבן שלי. בתקופה הקשה שלי הרגשתי שקשה לי למצוא את הילד שלי בין המילים האלה. לכן, בפן הוויזואלי של הסרטון השתמשתי במכתבים שקיבלתי באבחונים וגם במילים הטובות שקיבלתי".

הזוכים. צילום: רוני רחמני

היום, בדיעבד, אין ספק שהתפיסה של הזוכים את התנ"ך ובמיוחד את ספר תהלים השתנתה: "הדבר שהכי ריגש אותי היה התגובות שקיבלתי, לא רק מחברים ומשפחה אלא גם ממעגל שני ושלישי. פתאום גיליתי כמה אנשים מתחברים לתחושות שאני הרגשתי בפעם הראשונה שקראתי את הפסוק הזה והצלחתי להעביר את זה הלאה. זה משמעותי", מספרת ספיר.

"אני חושב שיש משהו מאוד פואטי במזמורים האלה", מוסיף שליו, "משהו מאוד אוניברסלי, בסופו של דבר מדובר באנשים שמביעים תקוות, שאיפות וייאוש בדיוק כמו כולם ובדיוק כמו היום".

מאיה מעידה על עצמה שעברה תהליך של ממש: "קיבלתי תרומה, הרבה זמן רציתי לבטא את מה שעבר עליי באיזושהי צורה, והתחרות הייתה הזדמנות של פעם בחיים. בחיים לא הייתי חושבת לפתוח ספר תהלים ולהנפיש אותו, זה היה טריגר מדהים בשבילי, הרגשתי שאני מצליחה לעבד ולהציג בצורה אמנותית דבר מאוד משמעותי שעברתי. המטרה של הפרויקט הייתה להנגיש את התנ"ך לאנשים מכל השכבות ואני מרגישה שזה עבד. זכיתי להזדמנות שלא הייתי מקבלת בשום צורה אחרת".

לפרטים נוספים על מיזם 929
לכל סרטוני התחרות לחצו כאן