כמדור שמסקר את תחום האוכל בתל אביב, אין אצלנו איפה ואיפה. מוסדות פיין דיינינג ופלאפליות זוכים לאותה התייחסות רצינית ואהבה מפרגנת, מתוך אג'נדה של תמיכה בעסקים של תל אביב – אבל רק בתנאי שיש דברים בגו. ואחת ולתמיד – התוכן במדור זה אינו ממומן (פרט לתוכן שיווקי, שמוצג ככזה במדור Time Out Select). כל ההקדמה הזאת נועדה לגלות שהכי אנחנו אוהבות יוזמות אמיצות ואנשים שחושבים מחוץ לקופסה, ונשמח תמיד לפרגן להם מכל הלב.
>> בואו לראות: אחת המסעדות הכי מצופות בעיר נפתחה במלון דה ג'ורג'

תור הזהב של היצירתיות היה בזמן הקורונה, אך בתקופת המלחמה הכל נעצר – כי איך אפשר לתכנן משהו כשנופלים טילים. לאחרונה, עם שובם של החטופים והאופטימיות, מסעדנים ושפים חוזרים להמציא את עצמם מחדש כמו בשת"פ הכי טעים בעיר כרגע,שלושת הדובים. עדודה (Aduda) עובד על אותו עיקרון – מסגרייה שבסופ"ש הופכת לבית קפה שכונתי. כבר חמוד.

מאחורי עדודה עומד עידו בן אליעזר, בעלי מסגריית אמן וסטודיו לתצוגה (באבולעפיה, איך לא), שרצה לחשוף את עבודותיו לקהל. "אחי ואני ישבנו פה כמה פעמים ואמרנו שאי אפשר שזה יהיה מקום שרק שמדי פעם נכנסים אליו אנשים, ושאנחנו חייבים שיבואו לכאן באופן קבוע. אז קנינו מכונת קפה והוצאנו רישיון", הוא מספר בחיוך, ומוסיף שהעיקרון המנחה במקום הוא איכות מול מחיר, "מקפה ופולים עד לעוגיות".

עיקרון זה אכן מתבטא בקפה שמגיע מצ'ופצ'יק, בית קלייה ארטיזנלי במושב בית יהושע, ובפחמימות שנוסעות כל הדרך לתל אביב מתושה בייקרי – מאפייה פנטסטית מאכזיב, ששמה פרץ מזמן את גבולות הצפון בזכות מאפים מדופפים וכריכי קרואסון. לשאלה למה ללכת כל כך רחוק, כי הרי בסביבה הקרובה לא חסרות מאפיות מעולות, מזכיר בן אליעזר את ההיסטוריה הפרטית שלו כיליד מושב לימן שבצפון. מסתבר שמעבר לחברות קרובה עם תומר סויסה, מבעלי תושה, בן אליעזר הוא בעצמו קונדיטור, שעבד שנים בביסטרו מיכאל המוערך. מאז הוא הספיק לנסוע לאוסטרליה ולשרת במילואים תקופה ארוכה, ולפני שלושה חודשים החליט להגשים את החלום.

הלוקיישן שנבחר נמצא בין פלורנטין לקרית המלאכה, בין מוסכים מג'ויפים לבתי עסק שמעידים שהג'נטריפיקציה הגיעה גם לכאן. בין המסגרייה לבית הקפה מפריד קיר זכוכית, ואחרי שמזמינים משהו לשתות אפשר להתרשם מהעבודות. בן אליעזר עיצב את המקום בעצמו ויצר באחת הפינות מעין סלון חמים, מאובזר בשטיח ובריהוט וינטג'. בימי שמש בית הקפה והסטודיו פתוחים לרחוב, ואל המדרכה גולשים כיסאות נמוכים, או ליתר דיוק פחים לאחסון פולי קפה על תקן שרפרפים. אווירת פלורנטין במקסימום.

בתפריט המשקאות תמצאו את כל החשודים המיידיים, מאספרסו ומקיאטו (11/12 ש"ח) עד קפה קר גדול (17 ש"ח). כמה שקלים יקנו לכם אלפחורס, עוגיית ריבה או כדור שוקולד, וכריכים לסוגיהם מתומחרים ב-30 ש"ח – למשל סנדוויץ' סלט ביצים או אבוקדו טבעוני. האווירה קלילה וידידותית למשתמש, כזאת שמאפשרת להגיע בכפכפים וגורמת לך להרגיש בבית בין המקדחה לאמריקנו. כמו בתי קפה מחתרתיים־חברתיים, עדודה מיטיב להגדיר את הקסם של תל אביב: שילוב בלתי אפשרי, אבל הכי נכון שיש, בין קפה טוב, שולחן ריתוך וסטייל מתוקתק ומשוחרר מגבולות של פאסון.
אבולעפיה 18, תל אביב. ימי שישי 15:00-08:00 (בקרוב המקום יפעל גם בשבת)

• אוכלים שותים
• בתי קפה
• בתי קפה בתל אביב